"הצרה עם הזיקנה, לכל הפחות כך סבור הנרי היום, בשעה שהשמש מחממת את גופו והמלצרית האירופאית מלהיטה את דמו, היא שאתה לא מזדקן. כלומר, לא היכן שצריך. בנשמה. בגיל שישים מינוס כמה חודשים, הנרי לא חש שהוא רענן פחות ולו בגרם אחד, מכפי שחש בגיל שש עשרה. נכון, הוא לא הרגיש רענן
במיוחד גם בגיל שש עשרה, אבל לא זו הנקודה".
הנרי נייג'ל הוא רווק בריטי בן 59, מרצה בדימוס בחוג לספרות, שיורש ביום אחד בהיר ומפתיע דירת פאר בלונדון. הנרי, היהודי הנרגן, מיזנתרופ בלתי נסבל, מלא כלימה ובושה, נבוך תמידית מעצם קיומו, מין מבוכה בריטית שכזאת, מעדיף כל חייו "לשאול" נשים של גברים אחרים, גם אם היו חבריו הטובים, כי "מאז ומתמיד הוא אהב שהנשים שהוא נמצא איתן על בסיס של זמן שאול, תהיינה עסוקות גם עם גברים אחרים. זה יסיר חלק מהנטל הכבד הרובץ עליו".
לפתע חייו של הנרי עומדים להשתנות. הוא עובר מהחור שכוח האל בו קבר את עצמו כל חייו כמרצה לספרות, ללונדון, לדירה הגונה, שהוא כלל לא שואל הכיצד וממי ניתנה לו בירושה; רק מניח שהיתה שייכת למאהבת של אביו, שהיתה עד כדי כך מסורה שהורישה את רכושה דווקא לו מכל האנשים. הוא לא מעז לשאול משום שאינו מעז לשמוע את התשובות. כך היה כל חייו.
דווקא עכשיו הנרי נייג'ל, על אף גילו המבוגר, מתחיל במסע אל העבר שהוא בעצם מסע אל ההווה, מסע אל ההתהוות שלו עצמו. במובן זה תרגום שם הספר לא מוצלח במיוחד, משום שלא מדובר בלחנך את הנרי, אלא אולי בלעצב את הנרי, או לעשות את הנרי - שם שהיה יכול להיות מוצלח ודו משמעי יותר מ"לחנך" (שם הספר באנגלית הוא The Making of Henry ).
הווארד ג'ייקובסון, שזהו הרומן השביעי שלו, מקלף את הקליפות של הנרי. הפעם הוא כבר לא יוכל להתחמק מלדעת מי באמת היה בעל הדירה שקיבל במתנה והאם הוא יכול לאהוב אשה שהיא רק שלו, שאין לה גבר אחר, ולמי הוא באמת דומה - לאמא שלו, האהובה והמפוענחת כביכול, או לאביו, שמבחינת הנרי בעיקר גרם לו למבוכה איומה כל חייו. הנרי, שהתבייש באביו וחש שאביו מתבייש בו, שתמיד חשב שהוא דומה לאמו ועל כן אביו לא יכול לסבול אותו.
הנרי, שאמו ודודותיו גידלוהו כבת, היה הילד של אמא וסלד מאבא שלו, שניסה להקשיח אותו. עכשיו הנרי בא איתו חשבון. מסתבר שאף פעם לא מאוחר מדי להתמודד עם דמות האב או היעדרה, להמשיך את המלחמה באבא ולצדד באמא גם כששניהם כבר מתים לגמרי. ולמרות רצונו של הנרי שלא לדעת את האמת, שלא לשאול, האמת בדרכה הערמומית מתגלה לו. כמוהו, גם אנחנו על פי רוב לא באמת רוצים לדעת את האמת על חייהם הסודיים או הגלויים של הורינו, אלא מסתפקים בכך שהם הורינו.
זהו ספר בריטי מאוד שעוסק בהיעדר אב, בחיים שלמים עם תחושת בושה בסיסית ובניסיון שלא להרגיש כלום. מומחיותו של הנרי היא הרי בסופו של דבר המומחיות הבריטית הידועה, זאת המסננת סלידה מהאנושות מבעד לשיניים חשוקות. וג'ייקובסון עושה את כל אלה במורבידיות בריטית מצחיקה ביותר.
כדאי לסמן את הוצאת סאגה החדשה, שזהו הספר השני שהיא מוציאה לאור, על יכולתה לבחור ספרים משובחים, אם כי כדאי שיקפידו יותר על הגהה.
