שתף קטע נבחר

תושבי יו"ש לנשיא קצב: חייבים לדאוג לנו עכשיו

ביהודה ושומרון רוצים להקדים תרופה לפינוי אפשרי בעתיד. נציגי היישובים נפגשו עם נשיא המדינה וטענו בפניו כי על הממשלה להעניק פיצויים ודיור חלופי כבר עכשיו, לתושבים שיתפנו מרצון. תושב קרני שומרון: "זה מקום מקסים, הלוואי והיה חלק ממדינת ישראל, אבל צריך לקרוא את המציאות כראוי. פתאום הבנתי שמי שפינה את גוש קטיף יגיע יום אחד לפנות גם אותנו"

"לא יתכן שנקום בוקר אחד ונראה את עצמנו יושבים מחוץ לגדר ההפרדה. אני אזרח המדינה, משלם מסים, עשיתי צבא, אבל היום אני מרגיש כמו פליט, חשוף לטרור פלסטיני". כך אומר בני רז, בן 51, תושב קרני שומרון, אשר הגיע ליישוב לפני שמונה שנים ומבקש היום מהמדינה לאפשר לו לשוב לגבולותיה המוכרים תוך פיצוי כספי הולם, ולמנוע ממנו את טראומת ההתנתקות הבאה.

 

רז סיפר על תחושותיו היום לנשיא המדינה משה קצב, במפגש שערכו במעונו בירושלים חברי תנועת 'בית אחד', הקוראים לממשלה לסייע לפינויים מרצון של תושבי יהודה ושומרון המתגוררים בישובים שמחוץ לגדר ההפרדה ומחוץ למה שמכונה 'גושי ההתיישבות'.

 

"הגעתי לקרני שומרון כדי למצוא איכות חיים בתנאים טובים", סיפר רז לנשיא קצב. "כל ממשלות ישראל הקפידו לטפח את היישוב ולעודד תושבים לגור שם, כך שמעולם לא היתה לנו סיבה לחשוש שלא נישאר כאן גם בעתיד. זה מקום מקסים, הלוואי והיה חלק ממדינת ישראל, אבל צריך לקרוא את המציאות כראוי.

 

"האסימון שלנו נפל רק עכשיו, אחרי פינוי גוש קטיף. פתאום הבנתי שמי שפינה את גוש קטיף יגיע יום אחד לפנות גם אותנו. אני לא רוצה שבעוד ארבע או חמש שנים ידפקו אצלי על הדלת קצינים, כפי שעשו בעזה", הוסיף רז.

 

תנועת 'בית אחד' נוסדה בחודש יולי, ערב ביצועה של תכנית ההתנתקות על-ידי אישי ציבור מן המרכז והשמאל. כעת, כשהם מודעים למורכבות הבעיה נוכח מצבם של מפוני רצועת עזה ויישובי צפון השומרון, בכוונתם לפעול לחקיקת חוק, אשר יבטיח את עתידם הכלכלי.

 

ח"כ אבשלום (אבו) וילן ממר"צ, אחד ממייסדי התנועה, השתתף גם הוא במפגש היום עם הנשיא קצב. "ישנם כ-80 אלף איש החיים ב-68 ישובים שנמצאים מחוץ לגדר ההפרדה ומחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים, אשר אמורים להיות חלק מישראל על-פי מפת הדרכים", הסביר וילן. "בסקר שערכנו בחודש יוני בקרב מתיישבים אלה, אמרו כ-35 אחוזים מהם כי היו רוצים להתפנות כבר כעת אם תעניק להם הממשלה הבטחה לפיצויים הולמים בדמות תשלום כספי או בית חלופי. כל רצוננו הוא במציאת דרך מכובדת לאותם אנשים לחזור לישראל".

 

לדברי וילן, 54 אחוזים מתושבי יישובים אלה אינם מגדירים עצמם כמתנחלים 'אידיאולוגיים' ומצהירים כי באו להתיישב מעבר לקו הירוק בשל רצונם באיכות חיים. וילן סיפר כי בקרוב מתכוונת התנועה לבצע סקר נוסף בנושא זה והוסיף: "אנו מצפים למצוא דרישה הרבה יותר גבוהה להתפנות, עכשיו אחרי שההתנתקות הסתיימה".

 

מתיישבת נוספת, גישרה שוורץ, בת 51 מהיישוב שמעה שבדרום הר חברון, קבלה בפני הנשיא על המצב הקשה אליו נקלע מפעל הקוסמטיקה שברשותה. "ציר הנסיעה שלנו, מעותניאל למיתר ועומר, הפך למערב פרוע. אי אפשר לנסוע בכבישים, ספקים מפחדים לבוא, יזמים לא מגיעים, כל עסקאות הייצוא שלנו ירדו לאפס. אני משוכנעת שהצבא עושה כמיטב יכולתו, אבל המציאות אינה מאפשרת לנו להתקיים. איש לא אומר לנו מה יקרה מחר. לא נותנים לנו תשובות - לא לי, לא לילדים ולא לעובדים. במצב הקשה שנוצר, עם כל הצער, אני מעדיפה להתפנות", אמרה שוורץ.

 

לאחר ששמע את המתיישבים תהה בפניהם הנשיא קצב האם אין בפעילות התנועה משום החלשת כח המיקוח העתידי של ישראל בתהליך המשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית. אליק רון, חבר התנועה ומי שהיה מפקד המחוז הצפוני במשטרה, השיב לנשיא: "אנחנו מנסים לתת מענה לסיטואציה בטחונית שנוצרה. אנשים מבקשים פתרונות והממשלה לא נותנת להם".

 

חבר נוסף, אלון פנקס, אמר לנשיא כי מטרת התנועה היא ליצור שיח ציבורי ודעת קהל. "אין לנו כוונה להתערב בהחלטות הממשלה ולא לייצר השלכה מדינית. ישנה מצוקה לאנשים ואנחנו מבקשים לסייע להם", אמר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הנשיא קצב. חושש מהחלשת כח המיקוח של ישראל
צילום: גיל יוחנן
צילום: אתר הכנסת
ח"כ וילן. "דרישה גבוהה להתפנות מרצון"
צילום: אתר הכנסת
מומלצים