| |
צים לומדת אחריות חברתית בדרך הקשה
ראשי צים ובעליה, החברה לישראל, ניסו לחמוק מאחריותם לתאונת הימית הקשה ביפן בדרך הישראלית לה הם כבר מורגלים: "לא ראינו, לא הרגשנו, לא ידענו". רק אחרי שהתברר להם כי ממשלת יפן לא מסכימה לחיפוף הפרשה, שינתה צים את התנהלותה, הודתה והתנצלה
חיים ומוות ביד הלשון. כך נאמר במשלי, ולא בכדי. כי כל הדוברים והמסבירים שבעולם לא יצליחו לתקן את הנזק שגורמות לשונות אוויליות, המלהגות ללא מחשבה.
הבדיחה מספרת על הישראלי, שגומר מהר כדי שיוכל לרוץ לספר לחבר'ה. הכל יודעים, שלא תמיד צמודים הסיפורים הללו למציאות האובייקטיבית. אבל זה לא מפריע לישראלי הסימבולי לרוץ ולדבר.
אחריות חברתית, כידוע, היא גישת ניהול שמנסה לנטרל סיכונים ידועים מראש, ובמקרה הרע, שבו לא נוטרלו הסיכונים, היא מנסה לנטר אותם ולמנוע את הידרדרות המצב, לאחר שתקלה התרחשה. כי כמו כל גישת ניהול מציאותית, גם אחריות חברתית לוקחת בחשבון שבמקום שבו מתרחשים דברים, תהיינה תקלות. אך ניטור עקבי וזהיר, עשוי לאפשר טיפול ראוי, שיפתור את הבעיה כשהיא קטנה.
אחד המאפיינים המובנים של תקלות הוא חוסר היכולת לחזות כמה רחוק הן יכולות להתגלגל ואת מי הן ישאבו לתוך מערבולת הנזק. "צים אסיה" הדגימה היטב איך תאונה מקומית הופכת לתקרית בינלאומית ומכפישה שם של מדינה שלמה, כביכול על לא עוול בכפה.
למה כביכול? כי למרבה הצער, התנהגות דומה לזו שהפגינה חברת צים בתחילת הפרשה הזו, מאפיינת את רוב החברות והארגונים בישראל, וכשזה קורה אצלנו, הם גם מצליחים. וכשמצליחים, מתרגלים לאותה התנהגות, ומתקשים להבין שזוהי התנהגות פסולה, שלא תצלח במקומות אחרים.
העולם החדש תובע אחריות חברתית. משמעות הדבר היא שחברות ומנהלים נדרשים לתת את הדין על החלטותיהם, מעשיהם, התבטאויותיהם ומחדליהם. אחריות חברתית בעולם החדש לוקחת בחשבון את קיומם של לוויינים, מכ"מים, רדארים ואמצעי תקשורת מתקדמים, שמקשים מאוד על הסתרת מחדלים, תאונות ונזקים ו/או על שימוש בטיעונים שדופים כמו "לא ידעתי".
התגובות הראשונות של צים ומנהליה נמסרו בשליפה וללא מחשבה, ואילו הזיקו רק לצים, הייתה זו הבעיה של החברה ובעליה. גם אם נצא מתוך הנחה שהאירוע כולו היה בגדר תאונה ואיש בספינת צים לא חש בהתנגשות, שהרגה שבעה דייגים, עדיין נשאלת השאלה למה לא יישמו מנהלי צים את חוכמת משלי העתיקה, ולא בחרו בזכות השתיקה, לפחות עד שיתבררו העובדות.
אטימות וחוסר אחריות
גם אם צודקים הטוענים, כי על ספינת צים לא חשו בהתנגשות, איש אינו יכול להסביר כיצד המשיכה צים לשחרר הודעות אטומות וחסרות אחריות גם אחרי שנלקחו מהספינה דגימות צבע לבדיקה מעבדתית. האם באמת חשבו הקצינים בים ומנהליהם בחיפה, שאם יחזרו כמו תוכי על המנטרה "לא ראינו, לא הרגשנו, לא ידענו, לא עשינו" - המציאות תתאים עצמה לרצונם?
מיד אחרי שבדיקות הצבע על ספינת צים ועל שרידי הספינה היפאנית הוכיחו, שצים אסיה אשמה, הזדרז עידן עופר בצהרי ערב ראש השנה ובא להתנצל בפני שגריר יפאן בישראל. זה היה הצעד הנורמטיבי הראשון של צים בכל הפרשה.
משפחת עופר והחברה לישראל שבבעלותה כבר רגילים לספוג קיתונות של ביקורת על חוסר אחריות חברתית, כמו בכימיקלים לישראל, ובדרך כלל הם די מתעלמים וממשיכה הלאה. כל עוד השורה התחתונה הכלכלית מחייכת - אין בעליה רואים כל סיבה לשנות מדרכם. אלא שהפעם היה ברור, שהפגיעה האמיתית איננה בשורה התחתונה הכלכלית, אלא דווקא בשורה התחתונה החברתית, באופן שעלול לצאת מכלל שליטה.
בהודעתו אצל שגריר יפאן, ציין עופר כי שר התחבורה שיגר חוקר מיוחד להונג-קונג, כדי לראיין את הצוות והקפטן על הספינה. זאת, זמן קצר אחרי שמזכיר הממשלה היפאנית אמר במסיבת עיתונאים בטוקיו, כי ארצו ממתינה לתשובת ממשלת ישראל בנושא.
מעורבות הממשלות
ברור, כי השינוי הדרמטי בהתנהלות צים ובעליה לא התחולל בגלל חשבון נפש של הימים הנוראים, אלא בגלל מעורבות הממשלות בנושא. משפחת עופר לא צריכה להסתבך עם הממשלה שלא לצורך, והתיישרותה המהירה עם דרישות האחריות החברתית מעידה כי כשיש רצון - מוצאים גם את הדרך.
בכירי צים חשבו, כנראה, שהם משדרים אחריות חברתית נאותה, כשהתבטאו בתחילה בנוסח ששידר גיבוי מלא לצוות הספינה. אלא שגם בפירמידת הניהול של האחריות החברתית יש דברים חשובים יותר - ופחות. גיבוי העובדים היה בלתי משכנע, ושידר בעיקר רצון של החברה להתנער מהפרשה, אם רק יעלה הדבר בידה.
זה לא עלה בידה, כמובן. יפאן הציבה את ניהול האחריות החברתית בראש מעייניה - והחליטה כי זו משימה לאומית. כזכור לכל, כשיפאן מחליטה על משימה לאומית - היא עושה זאת במיומנות ובלי קיצורי דרך. ולכן, אין ספק שצים תידרש לתת את הדין באופן מלא, בין אם הקפטן ישן, ובין אם לאו. למרבה הצער, אגב כך הוכפש גם שמה של מדינת ישראל כולה, ועל כך צריכים צים, בעליה ומנהליה לתת את הדין גם בפנינו.
תמי זילברג היא חברה בצוות ISO לגיבוש התקן הבינ"ל לאחריות חברתית
|