שתף קטע נבחר

בין קודש לחול: חמישה בתי כנסת מיוחדים

תהא זו הארכיטקטורה, האסתטיקה, החשיבות ההיסטורית או הסקרנות האנתרופולגית - גם מי שלא מאמין או מתפלל יכול למצוא סיבות טובות לבקר מדי פעם בבית כנסת. הנה כמה בתי כנסת שכדאי להכיר לא רק ביום כיפור

ישראלים רבים מבקרים במהלך נסיעותיהם לחו"ל בבתי כנסת, כנסיות ומסגדים, משום שהם אתרי תיירות ראויים, ולעתים אפילו חשובים. תהא זו הארכיטקטורה, האסתטיקה, החשיבות ההיסטורית, או הסקרנות האנתרופולגית הפשוטה - יש שלל סיבות טובות לבקר בבתי תפילה שאינן קשורות בהכרח לדת או אמונה. 

 

לכבוד יום כיפור, המועד שמביא לבתי הכנסת בארץ גם את מי שבכל שאר השנה מוותרים על התפילה בצוותא (ואולי על התפילה בכלל),  בחרנו להציע לכם לבקר בחמישה בתי כנסת בארץ שראוי להכיר אותם לא רק ביום כיפור, ולא רק כאתרי תפילה אלא גם, למרות שלא זה ייעודם המקורי, כאתרי תיירות לכל דבר ועניין. 

 

ראש פינה: חקלאים ופריקים

 

בית הכנסת העתיק הגדול על שם הברון אדמונד דה רוטשילד ממוקם בלב החלק העתיק והמשוחזר במושבה. הביקור בו מלבב לא רק בשל האותנטיות של המקום, העומד על תילו למעלה ממאה שנה, אלא בעיקר בשל ערבוביית המתפללים: זה לצד זה עומדים וותיקי ראש פינה בעלי הידיים המיובלות, לא מעט חב"דניקים וגם פריקים לובשי לבן שהגיעו בשנים האחרונות למקום.

 

נדב קלר, מנהל אתר השחזור מספר: "כבר ב-1878 נבנה בגיא אוני מבנה ארעי בו התפללו המתיישבים. המבנה הקטן הוקם בדיוק במקום בו טענו השכנים, אנשי הכפר ג'עוני, כי היה בעבר בית כנסת עתיק. תשע שנים לאחר מכן ביקר במקום הברון דה רוטשילד שהתרשם מנחישות החלוצים והצלחתם, וביקש להעניק

להם פרס. 'מה תרצו?' שאל, והתשובה המיידית הייתה 'בית כנסת'. הקמתו של בית כנסת 'אמיתי' היה מבחינת החלוצים הוכחה ניצחת כי ניתן לשלב בארץ ישראל עבודה חקלאית ותורה, אל מול המזלזלים שחיו בארבע ערי הקודש".

 

בניית בית הכנסת, העשוי טיט ואבן, נעשתה תוך הקפדה על שילוב בין מוטיבים אשכנזים וספרדים. התקרה הפנימית, למשל, נבנתה ככיפה, בעוד החיצונית כגג רעפים. חלקה הפנימי של הכיפה קושט בציורי עננים, כדי שהמבקר יחוש כי הוא מתפלל תחת כיפת השמיים.

 

בית הכנסת יכול להכיל כ-250 מתפללים והוא מחולק בעזרת סורגי עץ מעוצבים לאולם מרכזי ועזרת נשים. ארון הקודש מגיע עד לתיקרה שגובהה מעל ארבעה מטרים והוא עמוס פיתוחי עץ מקוריים. נוסח התפילה ספרדי ומשולב במנגינות אשכנזיות. "למעט נגיעות קלות בתחום החשמל וחידושי צבע הכרחיים, נותר בית הכנסת ממש כפי שהיה כשנבנה", מסכם קלר. "זאת חוויה אמיתית למתפלל ולמבקר".

 

  • רחוב המייסדים, ראש פינה
  • פתוח לקהל בסופי שבוע וחגים. במהלך ימי השבוע - בתיאום מראש.
  • משרד אתר השחזור בראש פינה 04-6936913

 

קיסריה: נוסח ארצישראלי 

 

"בנייתו של בית הכנסת האורתודכסי 'קיסריה' הסתיימה רק לפני עשר שנים והוא הראשון אחרי 2000 שנה", מספר הרב המקומי דב קפלן. "שמו של בית הכנסת מבטא את חוסר הרצון להפוך אותו למוקד מלחמה בין תורמים, והוא נקרא בפשטות על שם הישוב אותו הוא משרת".

 

תוכניתו של האדריכל סעדיה מנדל כללה את הכנסת הסביבה הירוקה אל תוך בית הכנסת. מסיבה זו נבנה החלל הגדול כשמרבית קירותיו הם בעצם חלונות גדולים. "החלונות נותרו שקופים בכוונה", מספר קפלן. "הוחלט לוותר על קישוטים מקובלים כמו ויטראז'ים, כדי לא

להפוך את המקום למפואר מאוד ומנקר עיניים, ובעיקר כדי להעניק למתפלל את התחושה שהוא חלק מן הטבע, שמעט ככל האפשר חוצץ בינו ובין הבריאה".

 

באולם התפילה יכולים להתפלל כ-150 איש ואישה. עזרת הנשים נבנתה קרוב במיוחד "כדי שנשים מתפללות לא ירגישו דחויות אלא חלק מן התפילה". בין עזרת הנשים והגברים מפרידה רק מחיצת ברזל המורכבת משיבולי ופרחי מתכת במרווחים גדולים.

 

נוסח התפילה בבית הכנסת הוא ארץ ישראלי, ומשלב מנגינות השאולות מנוסחי העדות כולן. זו גם הסיבה לכך שאת ארון הקודש ממלאים ספרי תורה ממרוקו, דרום אפריקה, אנגליה וכמובן ישראל.

 

  • שד' רוטשילד, קיסריה (מול הכניסה למרכז המסחרי)
  • פתוח כל יום לתפילות בוקר, ובסופי שבוע וחגים לשלוש התפילות.

 

ירושלים: מהראשונים והאחרונים 

 

נירית שלו-כליפא, מחברת הספר "נחלאות בלב עיר" (הוצ' יד בן צבי), ממליצה לבקר בבית הכנסת של העדה הכורדית השוכן ברחוב ביבאס בשכונת נחלאות הירושלמית. שלו-כליפא: "כשהוקמה

השכונה היו רוב תושביה בני העדה התימנית והעדה הפרסית. בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים השתכנו בשכונה בני עדות אחרות, בעיקר כורדים וספרדים.

ברחוב ביבאס שוכנים כמה וכמה בתי כנסת שכתובות ההקדש שלהם מעידות על זהות המתפללים בהם. בבית מספר 8 שוכן בית הכנסת של בני העדה הכורדית. זהו אחד מאחרוני בתי הכנסת בשכונה שעדיין אפשר למצוא בהם מתפללים בשבתות ובחגים. בחזיתו קבועה כתובת הקדשה המציינת כי בית כנסת זה חלוץ וראשון הוא לבתי הכנסת של הכורדים וכי נוסד בשנת תר"ע (1910) בשכונת שבט צדק".

 

בית הכנסת בו מתפללת כיום הקהיליה הקטנה אינו בדיוק אותו "חלוץ וראשון", מאחר שהמבנה המקורי נפגע ברעידת אדמה בשנת 1927, והעירייה אסרה על המשך הפעילות במקום. בעזרת תרומות הוקם בית כנסת אחר, קטן (עד 60 מתפללים) ועד היום מתפללים בו חברי הקהילה. "גם כשהכנסנו ספסלים

חדשים", אומר הגבאי אריה חי רשתי, "הקפדנו לשמור על אופי המקום והמתפלל פה מרגיש כמו אותם מתפללים שהיו פה לפני מאה שנה".

 

ביקור במקום שלא במהלך יום כיפור מזמן חוויה נוספת. רשתי ומשפחתו מארחים את המבקרים ועורכים לכבודם "בוסתן ספרדי ירושלמי ססגוני". האירוח כולל סיפורים ואגדות ירושלמים "שלא כתובים בספרים", תקיעה בשופר, ואפילו כיבוד ביתי הכולל משקה תמרהינדי, לימון עם נענע, ביסקוצ'וס, תה עם קינמון ועוד.

 

  • ביבאס 8, נחלאות, ירושלים. אריה רשתי -  02-6251375
  • הביקור לקבוצות בלבד ובתיאום מראש. מחיר: "כמו שתי מנות פלאפל לאדם"

  

תל אביב: חיבוק קהילתי 

 

"בית דניאל" הוקם לפני 14 שנה ומשמש כמרכזה של "היהדות המתקדמת" בתל אביב. בלבו של המרכז הוקם בית כנסת ברוח היהדות הרפורמית.

 

החלל הגדול, בעל התיקרה הגבוהה והמקושתת, מאכלס כ-300-400 מתפללים. המקום מואר מאוד, חגיגי אך לא מנוכר, ודרך החלונות הגדולים ניתן לראות גם צמחייה ירוקה. קישוטי הקיר הם פסוקים הקשורים לצדק חברתי, חסד, ודברים שבין אדם לחברו. בפינת החדר עמוד פסנתר המשמש את הקהל במהלך התפילות המוסיקליות.

 

גליה סדן, רבת המקום: "בבית הכנסת שלנו אין אולם מרכזי ועזרת נשים. הישיבה מעורבת לחלוטין ואת הטקס מנהלים רבנים ורבות. בניגוד לבתי כנסת

אחרים עומדים הרב/ה והחזן על במה לצד ארון הקודש עם הפנים לקהל, כדי לשמור על קשר עין עם המתפללים וליצור תחושת קהילתיות.

 

"הישיבה אינה על ספסלים קבועים אלא דווקא על כסאות מרופדים וניידים. במהלך התפילה מסודרים הכיסאות בצורת חצי גורן, כדי ליצור תחושת חיבוק קהילתית. שלא בזמני התפילה ניתן לקפל ולהזיז, כדי להשתמש במקום לצרכים אחרים כמו סדר ט"ו בשבט, מסיבת חנוכה, הרצאות, סדנאות, ישיבות ועוד. אנו סוברים כי בית הכנסת הוא מקום של חיים שלמים, ולא רק של תפילה.

 

"ארון הקודש עשוי עץ ועליו חקוקים 12 ריבועים, כל אחד בזוית אחרת. הריבועים מסמלים את 12 שבטי ישראל ואת הוריאציות שבתוך עם ישראל. ארון הקודש הוא בעל פרוכת פנימית ולא חיצונית, וגם עליה רקומים סמלי 12 השבטים". הספרים בארון הקודש הם אשכנזים בלבד, ואחד מהם, שנתרם על ידי קהילה אמריקנית, "הוא היחיד בארץ המוקדש ליצחק רבין", מספרת סדן.

 

  • בית דניאל, בני דן 62, תל אביב. טל': 03-5442740
  • פתוח לתפילות בסופי שבוע וחגים.

 

מצדה: מאז ועד היום

 

לפני כשבועיים הוכנס בטקס רב משתתפים ורושם ספר תורה הראשון מזה 2000 שנה לבית הכנסת העתיק שבאתר מצדה. הספר, שתרם יהודי אמריקני, הוכנס לחדר הגניזה וישמש בעיקר את חתני בר המצווה שבוחרים לערוך את הטקס על המצדה (הטקסים נערכים ללא תשלום ובתיאום עם הנהלת האתר).

 

הארכיאולוג יגאל ידין מספר בספרו "מצדה" (הוצאת מעריב) כי בית הכנסת במצדה "היה מיבנה יחיד במינו מכל המיבנים שחפרנו עד אותה שעה. כבר בראשית בצבצו בתוך המיבנה ליד הקירות, מעין ספסלים טוחים בטיח חומר. אט אט התגלו אף עמודים עשויי חוליות ובסיום החפירה היה לפנינו בנין מלבני

שמסביב לקירותיו ספסלים מדורגים זה מעל זה..בצד מזרח נתגלה פתח". הקביעה הסופית בדבר היות המבנה בית כנסת קנאי התקבלה בזכות מגילות שונות - ביניהן מגילת קלף עליה השתמר חזון העצמות היבשות - שנתגלו בבור, שהוכרז כבור הגניזה המקומי.  

 

בית הכנסת משמש כיום בעיקר כאתר תיירות. תפילות קבועות לא נערכות במקום אך אירועים פרטיים וציבוריים נערכים בו לרוב.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתקרבים לבריאה
צילום: לע"מ
קיסריה. מכניסים את הטבע
צילום: הרב דב קפלן
צילום: שי רוזנצוויג
ירושלים. משלבים כיבוד
צילום: שי רוזנצוויג
מצדה. מכניסים ספר חדש
צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים
מומלצים