שתף קטע נבחר

נשיא האונ' העברית: ישראל חונקת את המדע

בטקס, לכבוד זוכה פרס נובל, רוברט אומן, התריע פרופ' מנחם מגידור על אובדן המוחות ממדינת ישראל. פרופ' אומן פרץ בבכי כשנזכר ברעייתו שנפטרה לפני שנים ממחלת הסרטן וציין כי הזכייה לא מהווה את פסגת שאיפותיו כמדען. שרת החינוך לבנת בירכה את פרופ' אומן מפאריז: "זכייתך בפרס היוקרתי מביאה עמה גאווה וכבוד רב למדינת ישראל ולעם היהודי"

"אני משוכנע שבמהלך עשר השנים הקרובות עוד יהיו מדענים ישראלים שיזכו בנובל, אבל אלו הם פירות של השקעה בת 30-40 שנה. אך האם יהיה כאן בעוד 30-40 שנה מדע שיוביל לפרס נובל? יש לי ספקות גדולים מאוד בכך. בישראל יש מאגר מידע עצום, אבל מדינת ישראל חונקת אותו והורסת את האוצר הזה", כך התריע היום (ג') נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, במסיבת עיתונאים שנערכה בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה לכבוד זכייתו של פרופ' רוברט אומן בפרס נובל.

 

פרופ' אומן עצמו, שעלה לישראל מארה"ב, התייחס לאובדן המוחות ולעובדה כי מדענים ישראלים צעירים רבים בוחרים לעזוב לצפון אמריקה - "אנחנו לא צריכים מדען כזה כאן ולא רוצים אותו כאן. אם מדען בוחר לעבוד באמריקה, שתבוא עליו הברכה. הארץ הזו היא רק בשביל מי שרוצה לעבוד בה ויש לו נחישות, מסירות נפש ורגישות. אני רציתי לבוא לחיות פה".

 

פרופ' אומן פרץ בבכי כאשר עמד על דוכן הנואמים ונזכר ברעייתו אסתר אשר נפטרה לפני שבע שנים ממחלת הסרטן. "רש"י אמר שביתו של אדם הוא אשתו. אני מאוד מצטער ש'ביתי' אינו נמצא כאן. ל'ביתי' הייתה השפעה גדולה ביותר על חיי. היא תמיד אמרה לי: 'אתם המדענים יכולים לכתוב אינספור מאמרים, אבל רובם יישכחו במהלך השנים. אני משפיעה על חינוך ילדיי, וגם אם ישכחו אותי בעוד 150 שנה – השפעתי תהיה קיימת ויסתובבו עשרות ומאות ילדים שזכו לחינוכי'. זה בעצם מה שאנחנו המדענים רוצים – להשפיע ולשנות. הפרס מבחינתי אינו עצם העניין. כמובן שאיני מצטער לזכות בו, הוא מהווה סימן שהגעתי למקום מסוים – אבל הפרס אינו המקום עצמו", אמר פרופ' אומן.

 

הוא אמר שהזכייה בפרס נובל אמנם מהווה כבוד גדול אך לא מהווה את פסגת שאיפותיו כמדען. "פרס נובל הוא דבר נפלא, ואני מודה לכל המברכים אבל אני איני חושב שהזכייה בנובל היא פסגת שאיפתו של כל מדען. פסגת השאיפה של כל מדען דומה לשאיפתו של כל אדם – וזו ההמשכיות והיכולת להשפיע. אלה שבעולם ימשיכו את המחקרים ויהיו תלמידים ותלמידי תלמידים, עד סוף כל הדורות. השאיפה היא לעשות הבדל ולהשפיע על העולם".

  

לדבריו, כאשר ניגשים לפתרון קונפליקט צריך ללמוד היטב את מהות הקונפליקט בטרם ניתן יהיה לחפש לו פתרון. פרופ' אומן ביקש להשוות את הנסיונות למצוא פתרונות לקונפליקטים לנסיון למצוא פתרון למחלת הסרטן. "מלחמה היא דבר נורא, גם סרטן הוא דבר נורא ישנן דרכים אחדות ללחום בסרטן כמו כימותרפיה או ניתוח, אבל ישנה גם אפשרות אחרת – והיא לומר 'אנחנו בכלל לא מנסים לפתור את הסרטן, אלא רק להבין כיצד הוא עובד, כיצד מתרבים התאים והסרטן מתפשט. רק אחרי שנבין את זה אולי נוכל לעבוד גם על תרופה'. כך גם בנוגע לקונפליקטים, הגישה היא זהה. בואו לא ננסה לפתור את הקונפליקט עכשיו, בואו רק ננסה להבין את מהות המושג מלחמה".

 

פרופ' אומן מסרב להכיר במלחמה כאקט של חוסר רציונליות או של טירוף. "מלחמה איננה אי-רציונלית, היא הייתה הדבר הכי יציב שהיה כאן מאז ומעולם. המטרה שלנו היא לחקור את הרציונליות שלה ואת הסיבות שלה, וזה מה שאנו עושים בתורת המשחקים. רק אם נבין את מהות המלחמה אולי נדע גם לפתור אותה, ובא לציון גואל. אבל חייבים להבין שמלחמה איננה עניין של שיגעון או של חסר רציונליות, וגם לא של אנשים קיצוניים והאנושות תמיד לחמה – האם האנושות תמיד הייתה קיצונית ומשוגעת?", אמר פרופ' אומן.

 

שרת החינוך, לימור לבנת, העושה בפאריז, בירכה את פרופ' אומן, "זכייתך בפרס היוקרתי מביאה עמה גאווה וכבוד רב למדינת ישראל ולעם היהודי. תרומת מחקריך, הזוכים להכרת הקהיליה המדעית הבינלאומית, מהווים דוגמה ומופת לכל אותם מדענים צעירים ומוכשרים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם". 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פייר תורג'מן
פרופ' מגידור. "המדינה הורסת את האוצר הזה"
צילום: פייר תורג'מן
פרופ' אומן. "רציתי לבוא"
צילום: איי פי
צילום: באובאו
לבנת. מברכת
צילום: באובאו
מומלצים