שתף קטע נבחר

בקרוב אצלכם

"שלום עכשיו" שוב מוכיחה כי האמפתיה למפונים הייתה העמדת פנים. מה עם השד הדמוגרפי בגליל וביפו?

טרנד חדש פשה במחוזותינו. כמעט מדי חודש עולה אל השיח הציבורי יוזמה מדינית כזאת או אחרת. כך עמי איילון ויוזמת המפקד הלאומי, כך ביילין עם ז'נבה, כך עוזי דיין עם תכניתו להיערכות מחודשת ביהודה ובשומרון וכך "שלום עכשיו" עם החזרה לגבולות 67'. אחד מציע לפנות 32 התנחלויות, האחר - 46. אך מה עם תושבי 25 היישובים, שנעקרו רק לפני חודשיים וכבר נעלמו מהתודעה הציבורית?

 

כדמוקרט וכלוחם למען חופש הביטוי, אני סבור כמובן שכל דעה ראוי שתישמע. שוק דעות תוסס ומתחדש הוא הבסיס למשטר הדמוקרטי, וישנה חשיבות רבה לקיומו של דיון ציבורי מהותי על עתידה של מדינת ישראל ועל תפישות היסוד שלה. לכן, אף שבעיני תפישת היסוד של "שלום עכשיו" שגויה, שמחתי על ההזדמנות לדון בה, בעקבות פרסום התכנית החדשה.

 

תכנית ההתנתקות יושמה, והותירה אחריה אלפי עקורים החיים כפליטים בארצם. ימי חג הסוכות השנה הם יותר מסמליים עבורם, כי בית ארעי הוא כל מה שדאגה המדינה לספק להם, בין אם הוא הגיע בצורת קראווילה ובין אם חדר במלון. טוב היה אילו השקיעה "שלום עכשיו" את מרצה בסיוע לשיקום מפוני גוש קטיף וצפון שומרון, לפני שהיא מתכננת פינויים נוספים, שרק יגדילו את מספר הפליטים בישראל.

 

בקרב הציבור הפלסטיני, נתפש פינוי היישובים כפירות הטרור. ראיות לכך הן מתקפות הקסאם על שדרות וסביבותיה והפיגוע הרצחני בצומת גוש עציון. וכתשובה, מדברת "שלום עכשיו" על עמידותה של החברה הישראלית במהלכים של פינוי התנחלויות, ועל "חלון הזדמנויות" שיש לנצלו. אך כשמסתכלים מבעד לחזון המתעתע ודרך המילים הגדולות, כל שנותר מן היוזמה החדשה שלהם, כמו מקודמותיה, הוא שמיטת הקרקע האידיאולוגית מתחת לרגליה של מדינת ישראל.

 

"שלום עכשיו" שוב הוכיחה כי ההזדהות והאמפתיה שהופגנה כלפי המפונים לא הייתה אלא העמדת פנים. השימוש בכותרת הצינית והמזלזלת, "הפינוי הבא, בקרוב אצלכם", רק ממחיש עד כמה עבורם העקירה היא ברכה, הגירוש הוא חלום, קיטוע ציר החיים של ההתיישבות היהודית ביש"ע הוא הגשמה. ואילו האצילות והאחריות החברתית שהפגינו המפונים, כאשר חנקו את כאבם והניחו מאחוריהם את כל מה שבנו, הצמיחו והגשימו בשלושת העשורים האחרונים - הופכות לכלי שרת בידיו של אופנהיימר וחבריו. הם הופכים אותה לטיעון בדבר מוכנותה ונכונותה של החברה הישראלית לפנות יישובים. אלא שההיתלות המתמדת בשד הדמוגרפי, המשמש נוסחת קסם להצדקת ההתנתקות הבאה, יכולה לשמש עילה גם לפינוי יישובים ברוב אזורי הגליל והנגב. ביפו, אגב, חיים יותר ערבים מיהודים. בקרוב אצלכם?

 

ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד)

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
יולי אדלשטיין
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים