"היום הלכנו למחנה הריכוז דכאו, היה נהדר"

רוב תושבי השכונה השקטה בפרברי מינכן לא יודעים זאת, אבל האשה אפורת השיער המתגוררת בשכנות אליהם, גודרון בורוויץ, היא בתו של מפקד האס.אס בזמן מלחמת העולם השניה, היינריך הימלר, מי שנחשב כארכיטקט הראשי של ה"פתרון הסופי". גודרון, אותה כינה הימלר "פּאפּי" או "דול", היא בתו היחידה של המנהיג הנאצי.

ה"סאן" הבריטי מפרסם השבוע סדרת כתבות תחת הכותרת "ילדי הרייך השלישי". בכתבה הראשונה סיפר בנו של הפושע הנאצי מרטין בורמן, על ביקור מחריד שערך בעליית הגג של הימלר. לדבריו, בחדר היה כסא שרגליו היו עשויות מעצמות ירך ורגליים, ועותק של ספרו של אדולף היטלר, "מיין קאמפף" כרוך בעור אדם. אתמול (יום ג') הביא ה"סאן" את סיפורה של בורוויץ.

יותר מ-60 שנה חלפו מאז שם הימלר קץ לחייו במהלך ההמתנה למשפטו אך גודרון, שלא כמו בנו של מרטין בורמן, לא מפנה עורף ולא מתכחשת לאידיאולוגיה של אביה. גם היום, בגיל 75, היא אחת הדמויות המזוהות עם ארגון ה-Stille Hilfe (סיוע שקט) - תנועה מחתרתית שנוסדה כדי לתמוך בגרמנים המבוקשים בשל פשעי מלחמה.

בורמן הצעיר טוען כי בורוויץ דחקה בו להצטרף ל-NPD, מפלגת ימין קיצוני הפועלת בגרמניה למרות התנגדות הממשל. ל"סאן" סיפר שסירב להצעתה, והעיר לה שעליה לאהוב את אביה כיוון שהוא אביה, ולא בשל הדברים הנוראיים שביצע.

ה"סאן" מדווח כי נסיונות לשוחח עם בורוויץ בפרברי מינכן נתקלו בחומה בצורה, תרתי משמע. ביתה מוערך בכ-500 אלף לירות שטרלינג. כשנקשו על דלתה כתבי ה"סאן", שביקשו לראיין אותה בנוגע לפעילותה למען פושעי המלחמה הנאצים, נענו בצעקות דרך מערכת האינטרקום: "ניין, ניין" (לא, לא).

רוב שכניה של בורוויץ לא יודעים כלל שמדובר בבתו של הימלר. אחת השכנות אמרה ל"סאן" כי היא דווקא מודעת לעברה המאיים. "אנו רואים אותה בסופרמרקט עם ילדיה ונכדיה. הם בלונדינים, כמו שאתה יכול לצפות. זו לא בדיוק הדמות שהיית רוצה שתהיה השכנה שלך ברחוב, אבל עדיין גרים כאן מעט מ'הנאצים הישנים'".

סיכת הכסף עם צלב הקרס עדיין על החולצה

הימלר, קבלן הביצוע של הפיתרון הסופי, נודע בחיבתו לצפייה ברצח ההמונים שבוצע בהוראותיו. הוא אף חלק את התחביב הזה עם בתו האהובה. מבט ביומנה של גודרון, שבו כתבה כשהייתה בת 12, מגלה את השורות הבאות: "היום הלכנו למחנה הריכוז של דכאו. ראינו את עצי האגסים וראינו את כל הציורים שצוירו על-ידי האסירים, זה היה נהדר".

כשאביה התאבד, במאי, 1945, הייתה גודרון בת 16. לאחר המלחמה הוחזקה בידי הבריטים יחד עם אמה במשך כארבע שנים, ומאוחר יותר, בביקור בבריטניה, צוטטה כאומרת: "פגשתי במהלך הביקור הרבה פשיסטים". גודרון התחתנה בשנות ה-30 המאוחרות לחייה וגידלה שני ילדים. בנה משמש כעורך דין ובתה עדיין סטודנטית. רוב זמנה של גודרון מוקדש לסיוע לאנשים אותם היא מגדירה "קורבנות המלחמה של גרמניה שנשכחו".

פרנק ינסן, עיתונאי גרמני העוסק רבות בנאציזם ובניאו-נאצים, מספר שגודרון הינה עדיין דמות מרכזית בארגון. "'סטיל הילפ', מהווים מוקד משיכה גדול ומשפיעים על דור הניאו-נאצים הצעיר", הוא אומר.

גודרון, היום פנסיונרית, מקדישה את מיטב זמנה לעמיתיו לשעבר של אביה. סיכת הכסף שאותה העניק לה אביה במתנה, עדיין בולטת על דש חולצתה עד היום. על הסיכה תחריט של ארבעה ראשי סוסים שיוצרים, לא קשה לנחש, צלב קרס.