כשאגדל, אהיה... אוקיינוגרף

נסו לדמיין שאתם נמצאים בתוך חללית ענקית, הַמְּשַׁיֶּטֶת לה גבוה גבוה מעל העננים... עכשיו הציצו לרגע דרך חלון החללית. האם אתם רואים, בדיוק תַּחְתְּכֵם, כדור עגול וכחול?

נכון, אתם לא טועים - זהו כַּדּוּר הָאָרֶץ שלנו. למה, בעצם, הוא כל כך כחול? ובכן, למעלה מִשְּׁנֵי שְׁלִישִׁים מִשִּׁטְחוֹ של כַּדּוּר הָאָרֶץ מכוסים במים. רוב המים (כ-97 אחוזים) נמצאים בחמשת האוֹקְיָנוֹסִים הגדולים והשאר - בְּיָמִים וּבַאֲגַמִּים. ועוד עובדה מעניינת: נִפְחָם הכולל של האוֹקְיָנוֹסִים הוא 1,349,929,000 קילומטרים מְעוקָּבִים. זה בהחלט נשמע מרשים, לא?

הכדור הכחול

אבל בואו נתחיל ממש, ממש מההתחלה ונחזור לאחור בזמן, בערך שִׁישָּׁה מִילְיַארְדֵי שנה, לתקופה שבה, לפי אחת הַתֵּיאוֹרְיוֹת, כַּדּוּר הָאָרֶץ היה עוד כדור קטן וְגָזִי שניתק לו מהשמש. באותם ימים רחוקים האוֹקְיָנוֹסִים שעל פני כַּדּוּר הָאָרֶץ לא היו אלא גזים רותחים. בהדרגה הִתְקָרְרָה קְלִיפָּתוֹ של כַּדּוּר הָאָרֶץ והחל לְהִתְהַוּוֹת גשם. ככל שההתקררות נמשכה, החלו המים לְהִצְטַבֵּר בְּמִקְוֵי מַיִם קטנים ולאחר מכן הִתְפַּשְּׁטוּ על פני שטחים עצומים ויצרו את האוֹקְיָנוֹסִים.

במהלך אותה תקופה, ובזכות תהליך הַפוֹטוֹסִינְתֶּזָה (תהליך במהלכו נִקְלֶטֶת אֶנֶרְגְּיַת הָאוֹר מהשמש והופכת, בתהליך כִימִי מורכב, לחומר אוֹרְגָּנִי) שהתרחש בְּמֵימֵי האוֹקְיָנוֹסִים, נוצר הגז שבלעדיו, למעשה, אין חיים - גַּז הַחַמְצָן. בשלב מאוחר יותר החלו להתפתח בתוך המים גם בעלי החיים הראשונים, וההמשך ידוע...

יַבֶּשֶׁת אחת, אוֹקְיָנוֹס ענק

על פי אחת הַתֵּיאוֹרְיוֹת הַמַּדָּעִיּוֹת, לפני כ-250 מיליון שנה, בראשית הִתְהַוּוּתוֹ של כַּדּוּר הָאָרֶץ, הייתה כאן רק יַבֶּשֶׁת אחת עצומה שֶׁכּונְּתָה בשם פָּאנְגֵיאָה, שפירושה בַּשָּׂפָה הַיְּוָנִית: "כלל יַבֶּשֶׁת". יַבֶּשֶׁת זו, שֶׁשָּׁכְנָה בְּאֵזוֹר הַקּוטֶב הַדְּרוֹמִי, הייתה מוקפת בְּאוֹקְיָנוֹס אחד גדול שכונה בשם פָאנְתַלִיסָה. בשלב מאוחר יותר, לפני כ-200 מיליון שנה, הִתְבַּקְּעָה היַבֶּשֶׁת הגדולה בעקבות רעידות אדמה וּפְעִילוּת גַּעֲשִׁית רבה, וממנה נוצרו היבשות אותן אנו מכירים כיום. המים הרבים, שעטפו את קרום כַּדּוּר הָאָרֶץ, מילאו את הַשְּׁבָרִים וְהָאוֹקְיָנוֹס הענק התפצל אף הוא בהתאם לִתְוַאי הַשֶּׁטַח החדש שנוצר – לחמישה אוֹקְיָנוֹסִים קטנים יותר.

אם תתבוננו היטב בְּאַטְלַס הַמַּפּוֹת תוכלו בוודאי להבחין בחמישה אוֹקְיָנוֹסִים גדולים, המופרדים זה מזה על ידי יַבָּשׁוֹת, יָמִים וְאִיִּים. הָאוֹקְיָנוֹס הקטן מכולם הינו אוֹקְיָנוֹס הַקֶּרַח הַצְּפוֹנִי, שממוקם באזור הקוטב הצפוני. אוֹקְיָנוֹס זה, שגובל בצפון אָמֶרִיקָה, אירופה ואסיה, מכוסה בקרח ברוב ימות השנה. השני בגודלו הוא הָאוֹקְיָנוֹס האטלנטי, שמכסה כחמישית משטח כַּדּוּר הָאָרֶץ. שמו לקוח מהמיתולוגיה היוונית, בה הוא נקרא בשם "ים אטלס".

צורתו של הָאוֹקְיָנוֹס האטלנטי היא כצורת האות האנגלית S והוא מתחלק לשני חלקים - דרומי וצפוני. במערב נושק הָאוֹקְיָנוֹס האטלנטי ליַבֶּשֶׁת אָמֶרִיקָה ובמזרח לאירופה ואפריקה. הָאוֹקְיָנוֹס האטלנטי מחובר לימים ולמפרצים רבים, בהם הים השחור, הים הקאריבי, הים הבלטי ואפילו הים התיכון שלנו. הָאוֹקְיָנוֹס השלישי בגודלו הוא הָאוֹקְיָנוֹס ההודי והוא כולל כ-20 אחוזים מהשטחים המימיים של כּוֹכַב הַלֶּכֶת שלנו. בצפון נושק הָאוֹקְיָנוֹס ההודי לחופי יַבֶּשֶׁת אסיה, במערב – ליַבֶּשֶׁת אפריקה, במזרח נתחם על ידי חצי האי המלזי, איי סונדה ויַבֶּשֶׁת אוסטרליה, ובדרום גובל עם הָאוֹקְיָנוֹס הַדְּרוֹמִי. שטחו של הָאוֹקְיָנוֹס, כולל המפרץ הפרסי וים סוף, הוא 73,556,000 קילומטרים רבועים.

הָאוֹקְיָנוֹס הבא בתור מבחינת הגודל הוא הָאוֹקְיָנוֹס הַדְּרוֹמִי, שמקיף את יַבֶּשֶׁת אַנְטַרְקְטִיקָה. אוֹקְיָנוֹס זה היה האחרון שהוגדר על ידי הָאִרְגּוּן הַהִידְרוֹגַרְפִי הַבֵּינְלְאומִּי בשנת 2000, שתפקידו היה קביעת גבולות האוֹקְיָנוֹסִים.

ואחרון אחרון חביב הוא הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט, שמכסה כִּשְׁלִישׁ מִשְׁטָחוֹ של כַּדּוּר הָאָרֶץ ונחשב לָאוֹקְיָנוֹס הגדול מכולם. שטחו 179.7 מיליון קִילוֹמֶטְרִים רְבוּעִים והוא מִשְׂתָּרֵעַ לאורך 15,500 קִילוֹמֶטְרִים. יַבֶּשֶׁת אָמֶרִיקָה תוחמת אותו מכיוון מִזְרָח, אַסְיָה וְאוֹסְטְרַלְיָה בַּמַּעֲרָב, בִּצְפוֹן מַפְרִיד מֵצַר בֶּרִינְג בינו לבין אוֹקְיָנוֹס הַקֶּרַח הַצְּפוֹנִי וּבַדָּרוֹם פתוח הָאוֹקְיָנוֹס הַשֶּׁקֶט עד אַנְטַרְקְטִיקָה. לאורכו של הָאוֹקְיָנוֹס השֶּׁקֶט מצויים מספר רב של איים - יותר מאשר בכל שאר האוֹקְיָנוֹסִים גם יחד.

נגלה לכם דבר מעניין נוסף על הָאוֹקְיָנוֹס השֶּׁקֶט... הכינוי שניתן לו – "הָאוֹקְיָנוֹס השֶּׁקֶט" - בהחלט אינו מתאים לו, מכיוון שֶׁסּוּפוֹת הוּרִיקָן וְטַיְפוּן רבות פוקדות אותו ואת האיים שבו. שלא לדבר על הָרֵי גַּעַשׁ פְּעִילִים, רעידות אדמה רבות ואף גַּלֵּי צוּנָאמִי שגורמים נזקים רבים לחופים. כמו שאומרים: מים שקטים חודרים עמוק.

על מליחות וזרמים אחרים

כמו שאתם ודאי יודעים: לְמֵי האוֹקְיָנוֹסִים יש טעם מָלוּחַ, כיוון שהם מכילים כמות גדולה מאוד של מְלָחִים שֶהוּמְסוּ מֵהַסְּלָעִים שֶׁבּקְּרוּם כַּדּוּר הָאָרֶץ. כמות הַמְּלִיחוּת שׁוֹנָה מֵאוֹקְיָנוֹס אחד לשני ותלויה בהרבה מאוד גורמים, כמו תחלופת מים, הִתְאַיְּדוּת ועוד. גם הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה של מֵימֵי האוֹקְיָנוֹסִים מִשְׁתַּנָּה ממקום למקום.

הֶבְדֵּלֵי הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת, ואפילו הקטנים ביותר, עשויים לְעוֹרֵר זְרָמִים באוֹקְיָנוֹס. ואם כבר דיברנו על זִרְמֵי הַמַּיִם, חשוב לציין כי הגורם העיקרי בִּיצִירָתָם באוֹקְיָנוֹס הוא הרוחות. לזרמים שנעים בתנועות מַעגָּלִיּוֹת לאורך חופי היבשות ישנה הַשְׁפָּעָה אַקְלִימִית מְמַתֶּנֶת. קחו לדוגמה את זֶרֶם הַגּוֹלְף, שהפך את אַקְלִימָהּ שֶׁל צְפוֹן-מַעֲרַב אֵירוֹפָּה לנוח יותר לעומת אזורים אחרים הנמצאים באותו קַו רוחַב, וגם את זֶרֶם קָלִיפוֹרְנְיָה שיש לו השפעה דומה על אִיֵּי הָוואי.

עולם ומלואו

ואם אתם חושבים שעל קַרְקָעִית הָאוֹקְיָנוֹס ניתן למצוא רק חול לבן ונעים - אתם ממש טועים! אם הייתם, למשל, קופצים לביקור קצר מתחת לפני המים - הייתם מגלים נוף די דומה לנוף שֶׁעַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה: מִישׁוֹרִים רַחֲבֵי יָדַיִם, מִדְרוֹנוֹת תְּלוּלִים, קֶנְיוֹנִים עֲנָקִיִּים, הרים גבוהים ואפילו הָרֵי גַּעַשׁ פְּעִילִים. תאמינו או לא, אבל הָרְכָסִים הַאוֹקְינִייִם הֵם הַתְּוַאי הַגֵּאוֹגְרָפִי הארוך ביותר בעולם.

על קרקעית הָאוֹקְיָנוֹס מצוי גם קְרוּם יַמִּי שֶׁמְּכוסֶּה בשכבת בוץ דקה, העשויה מִשְּׂרִידֵיהֶם של הרבה מאוד יצורי ים שונים, ששקעו על קרקעית הָאוֹקְיָנוֹס במשך שנים רבות. אולם, האוֹקְיָנוֹסִים משמשים גם כְּבָתֵּי גִּידּוּל עצומים לצומח ולחי. ניתן למצוא בהם מגוון רחב מאוד של בעלי חיים - החל מֵאַלְמוגִּים זעירים ודגים נדירים ועד ליונקים גדולים ומגושמים כמו הלווייתנים.

ועכשיו, כשאתם יודעים כבר כמעט הכל על האוֹקְיָנוֹסִים הגדולים והכחולים, מה דעתכם לעבוד בעתיד כְּאוֹקְיָנוֹגְרַפִים? טוב, בעצם יש לכם עוד המון זמן להחליט. קחו אותו לאט, את הזמן... בהצלחה.