קדימה לאן?
"קדימה" מסתמנת כעיר מקלט ללוזרים ולפוליטיקאים כושלים. המתמודדים על ראשות הליכוד מביאים את עצמם כבשורה. הירהורים והארות על ימים בהם המציאות מביסה את הסאטירה
"קדימה" זה אחלה שם ומוטיב בחיים בכלל, קל וחומר בפוליטיקה. באמת יפה. השאלה היחידה היא: קדימה לאן? קדימה לאחור? קדימה-עמודו? קדימה לשום מקום? קדימה להמשך ביזת אסמי הממלכה? קדימה לביצור שלטון "המשפחה", קדימה לכלא? לאן קדימה, עם מי ובאיזו דרך? פרטים יתקבלו בברכה. הרי הדינמיות, היצירתיות והמשיכה מעלה ראויות ומבורכות מאוד, אלא שהן לא בדיוק איפיינו את שנות שרון. המים עמדו והבאישו. ופתאום בסערה קדימה? מה קרה? אולי שיסבירו. דומני שמשפטים בני שתיים וארבע מילים עם נקודה אדומה גדולה בסוף לא יספיקו הפעם (זהו נשק משומש וחלוד של מלחמות האתמול).
הפנייה של בעל האחוזה שרון אל שכנו הקיבוצניק, חיים (ג'ומס) אורון, בהצעה כי יצטרף אל מפלגתו, ואחר-כך ההצהרה כי מרצ היא שותפה פוטנציאלית ראוייה, מעידים על אובדן אוריינטציה, היעדר אסטרטגיה, פאניקה וירידה מהפסים. בקצב הזה כדאי גם לח"כ מוחמד ברכה לצפות לפנייה משרון. לפי שעה, מסתמנת "קדימה" כעיר מקלט ללוזרים ולפוליטיקאים כושלים, המסרבים להבין שימיהם הפוליטיים מגיעים אל קיצם, וששעתם להניח לציבור ולשחרר אותו מנוכחותם הגיעה.
א.א.א. (אני ואני וגם אני), זהו הכינוי הראוי להתמודדות על ראשות הליכוד. המתמודדים שם מביאים את עצמם כבשורה. נראה כי הם משוכנעים שלא צריך יותר מזה. לגדולי הדור מופז ושלום ראוי לומר שמוצא וילדות עשוקה אינם פרנסה, ושיפסיקו להפוך את הפוליטיקה לסרט טורקי סוחט דמעות. הארגומנטים הללו כשלעצמם אינם שווים מאומה. בדיוק כמו הצירוף הפוחז "רגישות חברתית" (מה זה? כלום!). היסודות הביוגרפיים חשובים ומתעצמים כאשר מחוברת אליהם השקפת עולם שלמה, סדורה וחובקת, ועימה סדר יום.
בשלושים השנים האחרונות הצליחו הדמוקרטים בארצות-הברית לנצח רק שלוש פעמים את הרפובליקנים. היה זה כאשר העמידו מועמדים דרומיים (קרטר וקלינטון). כאמור, רק השילוב מנצח. המוצא פלוס ההשקפה והתיזמון זה בינגו.
שאילתא (1) - למנהיג שינוי יוסף לפיד: מה זה מעמדות הביניים? כמה זה בכסף, ברמות הכנסה? ואם אתה מייצג את מעמדות הביניים, את מי מייצג עמיר פרץ ואת מי מייצגים כל השאר? לסיכום: אם שינוי היא הבית של החילונים ומעמדות הביניים, הרי שכדאי לשקול ברצינות את ה"הומלסיות".
שאילתא (2) - לעיתונאי (ה"אתרוגן") אמנון אברמוביץ': יש ותיגמול מקורות הוא בלתי נמנע לעוסקים בעיתונות פעילה. אבל עד כדי כך? איפה החוש העסקי? לשלם כל-כך הרבה תמורת כל-כך מעט, ועוד למי?
