ילדי גרושים אוהבים את הוריהם אך לא מכבדים אותם
לגירושים יש השפעות ארוכות טווח על הילדים, והצלקות נותרות חרוטות בהם גם בבגרותם. כך קובע מחקר שבדק עמדות של ילדים שהוריהם התגרשו בשנות ה-70 וה-80. אותם נחקרים, היום כבר בוגרים ובעלי משפחות משלהם, מדווחים על תחושות בדידות קשות, על אובדן האישיות, על חוסר התקשורת בינם לבין ההורים ועל האהבה המסויגת כלפיהם

סרט בשם "הדיונון והלווייתן", המוצג בימים אלה בארה"ב, מתמודד עם שאלות של דור שלם בנוגע לפירוק משפחות, ליחסי הורים-ילדים וליחסים בין אותם ילדים לבין עצמם, תוך כדי התהליך ואחריו. הסרט, שזכה בפרסים על התסריט והבימוי, מבוסס על עשרות סיפורים של ילדים שגדלו בשנות ה-70 וה-80, והיו במידה מסוימת המסה הקריטית הראשונה של ילדים להורים שהחליטו לפרק את המשפחה.

 

אליזבת' מרקורדט, 34, שסיפורה האישי שימש גם הוא השראה לסרט, ערכה מחקר שבחן את תחושותיהם של אותם ילדים. מסקנתה היתה, שבה ובבני דורה חרוטים עדיין צלקות ופצעים שעליהם הם מתקשים לדבר עם הוריהם, גם היום.

 

את ממצאי מחקרה, שנערך בשיתוף הסוציולוג נורווול גלן, פרסמה מרקורדט בספר "בין שני עולמות - החיים הפנימיים של ילדים להורים גרושים" (הוצאת קראון), והיא מביאה בו נתונים מעניינים על השפעות הגירושים לטווח הארוך.

 

אין דבר כזה "להתגרש כמו שצריך"

 

אחת המסקנות הברורות שעולות מהמחקר היא, ש'אין גירושים טובים'. לדברי מרקורדט, "יותר מדי אנשים חושבים בטעות שאם עושים זאת 'כמו שצריך',

כלומר מתוך ידידות והבנה - זה לא יקשה על הילדים. אלא שהמחשבה הזו אינה נכונה, ויותר מכך – היא מזיקה.

 

גם מיכל דגן, בת להורים גרושים ומחברת הספר "ילדים גרושים" (הוצאת כתר), דוחה בתוקף את המושג "גירושים טובים". "ילדים להורים גרושים לעולם לא ישתמשו במושג הזה", היא אומרת. "בשביל ילדים, גירושים ואמא ואבא שגרים בשני בתים - זה אף פעם לא טוב. אפשר ללמוד לחיות עם זה, אפשר לראות את היתרונות והחסרונות, אבל זה לא דבר טוב".

 

"מרקורדט זועקת למעשה את זעקת ילדי הגירושים", אומרת עידית הוניגמן ממרכז "יחד ולחוד", מרכז טיפולי למשפחה בפרידה וגירושים. "מה שהיא אומרת הוא, שבעצם בין אם הגירושים 'טובים' לכאורה ובין אם הם קשים - ההשלכות שלהם על עיצוב אישיותם של הילדים גם בבגרותם הן מרחיקות לכת".

 

חוסר הערכה להורים

 

אחת ההשפעות המעניינות שנמצאו במחקר באה לידי ביטוי בהערכה שרוחשים הילדים להוריהם הגרושים: מספר הילדים להורים גרושים שאמרו שהם אוהבים את אמם אך לא מכבדים אותה, היה גדול פי שלושה מזה של ילדים למשפחות רגילות שאמרו זאת. מספר הילדים להורים גרושים שציינו אותו דבר בנוגע לאביהם, היה גדול פי ארבעה מאשר זה שבמשפחות רגילות.

 

דרך ההתמודדות האפשרית עם מצוקת הילדים, לדברי הוניגמן, היא לאפשר להם להשמיע את קולם. "גירושים בכל מקרה משפיעים על החיים וצובעים אותם. לכן חשוב מאוד לתת לילדים, גם אם אתם עדיין בהליכי פרידה, מקום ולגיטימציה להשמיע את קולם, להביע את רגשותיהם. הורים גרושים שמשדרים לילדיהם כל הזמן ש'הכל בסדר', שיש שתי מתנות ליום ההולדת ושני חדרים מאובזרים ובעצם עכשיו 'הכל נפלא' - חוסמים את קולם של הילדים.

 

"נכון שהורים גרושים לא תמיד פנויים לזה, אבל חשוב להקשיב באמת למועקות של הילדים, לחששות, לפחדים, ולקשיים הנובעים מן הסיטואציה, ויש הרבה כאלה".

 

אחד המקומות שבהם מאפשרים לילדים גרושים לומר את אשר על ליבם הוא בסדנאות מיוחדות לבני 6-12 שמקיימים במרכז "יחד ולחוד". בסדנה יושבים ילדים בני אותה קבוצת גיל ובמהלך 12 מפגשים, של שעה כל אחד, הם מעלים את הקשיים שלהם בפני חבריהם ומנחת הסדנה. הוניגמן מסבירה שילדים בגילאים אלה מוצאים בחברי הקבוצה אוזן קשבת ושותפות גורל שמאפשרת להם לדבר גם על הקשיים. "זה מאפשר לגיטימציה ונורמליזציה של הרגשות", היא אומרת.

 

לפני שממהרים לפרק 

 

נתון נוסף שעלה ממחקרה של מרקורדט הוא הבדידות העזה שהנחקרים ציינו שחשו לאורך ילדותם ובגרותם. 64% מקבוצת הילדים להורים גרושים דיווחו על לחץ וסטרס במשפחה. רק שליש מהילדים במשפחות גרושות אמרו שהעדיפו לפנות בשעת צרה לאחד ההורים, לעומת שני שליש מילדים למשפחות רגילות שנהגו כך. רבים מהילדים הגרושים הצביעו על העובדה שתחושות קשות של מצוקה רגשית ודאגה לא באו לידי ביטוי כלפי חוץ.

 

"אחת הבעיות היא, שבעקבות שכיחות מקרי הגירושים נוצרה תחושה של 'אצבע קלה על ההדק'", אומרת הפסיכולוגית רותי רביד, המטפלת ומדריכה הורים גרושים, "זוגות רבים ממהרים לפרק את הקשר ולא משקיעים די מאמץ בניסיון לתקן את הטעון תיקון".

 

בחלק גדול מהמקרים, להוציא כמובן גירושים שמקורם באלימות או בהתמכרות, העילה לגירושים, לדברי החוקרת, היא קונפליקטים בין בני זוג. במקרים כאלה, פנייה לאיש מקצוע עשויה להועיל מאוד, כיוון שביכולתו ללמד את הפונים אליו כיצד להתמודד עם הקשיים ואיך לשמור על תא משפחתי אוהב ומכיל. "אנשים רבים חושבים שזה או הכל או לא כלום", אומרת החוקרת, "אולם לפני שממהרים לפרק את המשפחה רצוי לאמץ גישה שמבקשת ללמוד ולמצות את כל הדרכים הקיימות".

 

רביד מוסיפה, כי "ניתן לצמצם את הנזקים כששני ההורים מודעים למכלול ההשלכות של הגירושים ומשתפים ביניהם פעולה מתוך הכרה והבנת הצרכים של הילד".

 

דגן, שקיבצה בספרה שורה של סיפורים מחייה של ילדה בין שני בתים, אינה מזדהה עם תחושת הבדידות שציינו הנחקרים: "אני לא חושבת שזה בגלל משהו מסוים שההורים שלי עשו, הם פשוט היו שם בשבילנו. יחד עם זה, אני חושבת שהעובדה שהם שידרו לנו שלא מדובר באירוע נוראי איפשרה לנו להמשיך בחיינו, להסתכל על הסיטואציה בצורה מפוכחת אך לא מרירה ולגייס לפעמים קצת הומור".

 

שני בתים: ילד אחד

 

רביד אומרת שאין די בפירוט ההשפעות ארוכות הטווח של גירושים על ילדים. לדבריה, חשוב שהורים ירכשו כלים כיצד לפתור קונפליקטים ולקיים ערוצי תקשורת פתוחים מול ילדיהם, על מנת שאלה יוכלו לפנות אליהם בשעת צרה ולקבל משען ותמיכה.

 

"הורים בתהליך הגירושים ולאחריו זקוקים, לעיתים קרובות, להדרכה כיצד לבנות תא משפחתי נפרד ולקיים מערכת יחסים בריאה ותקינה עם כל אחד מהילדים", אומרת רביד בהתייחסה לממצא נוסף שעלה מהמחקר: כ-43% מכלל הילדים להורים גרושים דיווחו כי הם חשו כאדם אחר בכל אחד מהבתים של הוריהם (לעומת 21% בלבד בקרב ילדים ממשפחות שלמות).

 

רביד: "גם כשהפרידה נעשית בהסכמה ובידידותיות, הילדים חווים בבתי הוריהם עולמות שונים, הן מבחינת תפיסות העולם והן מבחינת דרכי החינוך וסדרי העדיפויות. המצב הזה יוצר אצלם קונפליקט פנימי עמוק.

 

"הילדים שהשתתפו במחקר דיווחו על התנהגויות שונות בחברת כל אחד מההורים, משום שהמצב יוצר בלבול. בשונה ממשפחות שלמות שבהן להורים יש תפיסות עולם שונות, ילדים להורים גרושים מתקשים לאזן בין החוקים של שני העולמות. בכל בית הם משתדלים להתאים עצמם לחוקים חדשים ותפיסת עולם אחרת וגם לרצות את כל אחד מההורים. זו משימה בלתי אפשרית, המעצימה את הטרגדיה.

 

"לכן חשוב שהורים גרושים ישתפו ביניהם פעולה, ילמדו לגשר על הפערים בתפיסות העולם שלהם ויאפשרו לילדים שלהם להיות הם עצמם בכל אחד משני הבתים. בהחלט ניתן ללמד את הילדים כיצד לשמור על ה'אני' שלהם חזק ואיתן, למרות התנועה המתמדת בין שני בתי ההורים".

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ילדי גרושים אוהבים את הוריהם אך לא מכבדים אותם
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אמא לחוד, אבא לחוד
    צילום גבי מנשה
    אל תמהרו לפרק את הקשר
    צילום גבי מנשה
    צילום: סי די בנק
    חשים בדידות ומצוקה. אילוסטרציה
    צילום: סי די בנק
    ynet ספיישל
    תמר אלפיה
    נירית צוק
    אלי זוהר ניב
    ליאת קרן
    חיים עמית
    גיל ונטורה
    דני גיל
    דפנה תייר
    ענת לב אדלר
    ערוץ בריאות השן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים