תודה לכולם
רגע לפני טקס מסך הזהב, ולמרות שהסלבריטאית לא מועמדת כשחקנית השנה, היא מכינה את נאום התודות שלה ולא שוכחת אף אחד
תודה לכל המשפחה, החברים והחברים של החברים שלי, שזייפו מספרי תעודות זהות ומספרי טלפון, הצביעו עבורי במוקדמות מסך הזהב, ולמרות ההשקעה הרבה לא הצליחו להכניס אותי לרשימת חמש המועמדות הסופיות בשחקנית השנה. העיקר הכוונה.
תודה לכל מי שלא האמין בי לאורך כל הדרך ובעיקר תודה לכל מי שעדיין לא מאמין בי. זה אומנם מעליב, אבל מצד שני זה מחדיר בי ים מוטיבציה.
תודה לכל "העושקים", שסירבו לייצג אותי בגלל שאני נמוכה / מלאה / לא אטרקטיבית / לא מוכשרת. בזכותכם אני מייצגת את עצמי לבד ולא צריכה להעביר לכם עמלות על פרויקטים שאני עושה.
תודה לעצמי, שלמדתי לקבל את עצמי על מסך הטלוויזיה מכל הזוויות הלא מחמיאות שיש, ואפילו למדתי לשנוא את עצמי קצת פחות.
תודה לכל מי שמציץ לי לצלחת בזמן שאני בולסת לאנץ' בבתי הקפה בתל אביב. בזכותם אני מוותרת על פחמימות, מסתפקת בקפה דל שומן ושומרת על גופי החטוב.
תודה לחדר הכושר הכי נחשב בעיר, ששומר לי על החיטובים בעזרתו של מאמן הכושר צמוד אליי וללא תשלום, רק בגלל שאני אני.
תודה למותגי האופנה הישראליים וליחצנים שלהם, שבזכותם "סוף עונה" ו-"30 אחוזי הנחה" מתקיימים אצלי בכל ימות השנה.
תודה לבעלת הדירה שלי, שהורידה לי לאחרונה את שכר הדירה ב-50 דולר רק בשביל שאני אשאר בדירה שלה עוד שנה, "אעלה לה את רמת הנכס" ואספק לה חתימות לנכדים.
תודה לשכנה החטטנית שלי, שמורידה לי ביוזמתה את הזבל שעומד בין הדלת שלי לדלת שלה, בטענה שהוא "מפריע לה בעיניים", כשלמעשה היא רק רוצה להשוויץ בפני השכנות האחרות שאנחנו חברות. אני גם יודעת שהיא מחטטת לי בניירות, אבל זה לא מטריד אותי.
תודה לכל העיתונאים, שאוהבים סיפורים אישיים מרגשים ומאפשרים לי לטחון שוב ושוב ושוב את סיפור הילדות שלי הטחון עד אימה.
תודה מיוחדת בשם אמא שלי לחברת אורנג', שהתעקשה לשלוח לי מכשיר טלפון דגם הדור השלישי, כולל חבילת רינגטונים והורדות בחינם, למרות שיש לי כבר מכשיר נוקיה חינמי של סלקום.
תודה על כך שעבור רבים מאזרחי המדינה חתימה אחת שלי שווה יותר מחתימה של שרי אריסון על צ'ק.
תודה למנהל הבנק שלי, שמגלה סבלנות נדירה למינוס הגדל שלי ואפילו מחק לי יתרת חוב הלוואה, רק בגלל שאני מפורסמת.
תודה לחברים שלי, שבטוחים שבחשבון הבנק שלי שוכבים מיליונים רק בגלל שאני עובדת בטלוויזיה. זה נעים להיות מיליונרית בתיאוריה, אבל עם כל הרצון הטוב, הוליווד זה לא פה.
תודה לרואה חשבון שלי, שמצליח להכניס את הוצאות הבגדים שלי, האיפור, המסעדות, בתי הקפה, הדיסקים, הסרטים והאלכוהול תחת הסעיף "עבודה".
תודה לבית המלון בים המלח, שלמרות שהיה כתוב במעלית השירות שלהם "הכניסה לעובדים בלבד", נתנו לי להשתמש בה במהלך הסופשבוע שביליתי אצלם, כדי שלא יטרידו אותי.
תודה ליחצני המועדונים בתל אביב, על כניסת חינם קבועה לכל המסיבות הכי שוות. ותודה אישית וגדולה לאסף משושנה ג'ונסון, על הדרינקים און דה האוס בכל פעם שאני מגיחה לשם.
תודה ל"רכלן", שעובד באתר אינטרנט נחשב ומאפשר לי להציץ על אייטמים שמתפרסמים עליי רגע אחד לפני הפרסום, ולשנות בהם את הנתונים אם התוכן לא מוצא חן בעיניי.
תודה לשותפה שחלקה איתי את הדירה הראשונה שהיתה לי בעיר הגדולה. בזכותה לעולם לא יותר ארצה לחיות בתנאי מעברה.
תודה להוצאות הספרים שדחו לפני שלוש וחצי שנים את הספר ששלחתי להם בתירוצים שונים. ותודה מיוחדת להוצאת ספרים צבועה במיוחד, שלפני חצי שנה נזכרה בספר שלי ועכשיו, כשאני מוכרת, רוצה לפרסם אותו. תשכחו ממני.
תודה לכל הבלונדיניות בשלולית השואוביז, שלוקחות קרדיט על הטור הזה. כבר שמעתי על כמה מתחזות שמשוויצות בגאווה בחדרי חדרים שהן הכותבות.
תודה ל"לו-לי-לו", "מאמי" ואמא שלי, שמתים לספר לכל מי שהם מכירים שאני היא "אני, סלבריטאית", אבל מתאפקים יפה מאוד.
תודה ל"קוקית", חברתי הטובה, ששיקרה לבעלה ואמרה לו שאני דיסלקטית ולא מסוגלת לכתוב משפט אחד עם יותר מארבע מילים, כשהוא התחיל לקשר את כל הסיפורים שמופיעים בטור אליי.
תודה לעורכת המגזין, שסירבה לפני שנה לתת לי במה לטור זהה בעיתונה. היום הטור חי וקיים והעיתון שלה (שהיה די גרוע) נסגר.
תודה לכל המגיבים על הטור ובמיוחד ל"ליהי מרמת השרון", שבאופן אובססיבי מנסה לגלות מי אני (לא, אני לא אליענה בקייר). ותודה מיוחדת ל"כפיר מהרצליה" על הצעת החברות. אם קראת את הטור הקודם, אז אתה בוודאי יודע שכרגע אני לא פנויה.
נ.ב
ותודה אחרונה וגדולה לקדוש ברוך הוא, ששומר עליי מכל רע. האמת, אני לא כל כך מאמינה, אבל הקטע הרוחני שולט עכשיו בביצה ואני פשוט מתאימה את עצמי לטרנד הנוכחי.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.
לטור הקודם של הסלבריטאית
