בדרך לקיסריה

מתוך המופע

השם שלה אולי עדיין לא מוכר, אבל עם כישרון ואמביציה כשלה זה רק עניין זמני. לימור עובד נמצאת בשטח כבר כמה שנים מאז סיימה את לימודיה בבית צבי. היא הפתיעה כשלוהקה לתפקיד פונטין במחזמר "עלובי החיים" לצדם של פיגורות מוכרות כמו דודו פישר וששי קשת, ומשם הדרך לתפקידי שירה משמעותיים בהפקות כמו "אשכבה" בתיאטרון הקאמרי, "השטן ממוסקבה" בתיאטרון "גשר" ו"רמבטיקו" בתיאטרון חיפה, היתה קצרה.

בימים אלה היא מריצה ב"קפה תיאטרון" בקאמרי מופע אינטימי מקסים שמורכב משירים אתניים מקוריים לצד עיבודים לשירים שנגעו בה לאורך הדרך. חלק מהשירים נשלפו מהילדות בבית סבתה וצבועים בזיכרונות. "היינו חמולה שחיה בדירה קטנה בחולון", היא מספרת, "ההורים שלי היו נורא צעירים כשנולדתי, אבא היה בצבא ואמא היתה בת 18. לא היו להם אמצעים אז גרנו אצל סבתא שגידלה אותי. לא היו לנו זמרים במשפחה, למעט סבא של אבא, שהיה חזן בבית כנסת. על פי הסיפורים הקול שלו פתח את שערי שמיים, כך שאולי הקול שלי הוא מתנה ממנו".

מהשירים המקוריים שהיא מבצעת לא נפקדים אלמנטים תיאטרליים ובזכות, האיכויות הווקאליות שלה מצליח הערב לעטוף מגוון סגנוני רחב. עיבודים ערביים קלאסיים זוכים למקום של כבוד עם ביצועים נפלאים לשיריו של הזמר המצרי עמר דיאב והזמר האלג'יראי שב מאמי. "זו מוזיקה שמחה, עשירה מאוד ומלאה ברגש", היא אומרת, "יש בה התרוממות רוח ואי אפשר להישאר אליה אדישים".

לפעמים חלומות מתגשמים

לפני מספר חודשים הגישה עובד ביחד עם המעבד המוזיקלי של המופע, רן זמיר, מועמדות למסלול היוצרים והמבצעים האנונימיים בפסטיבל השירים של ישראל. ועדת הפסטיבל דחתה את מועמדותה יומיים לפני התחרות, בטענה שעובד לא מספיק אנונימית. "זה לא הפסד גדול", היא אומרת.

בשעה שבה אמנים בראשית דרכם מייחלים לחיבורים אמנותיים שיפתחו להם את הדלת, עובד לא מאמינה בקיצורי דרך. את האלבום אמור היה להפיק מוזיקלית צביקה פיק, אך לאחר מספר חודשים הוחלט לפרק את החבילה. "אני מאוד מעריכה את צביקה, הוא יוצר ענק שכתב המון להיטים, אבל הבנתי שהכיוונים שאליהם הוא סוחב הם לא מה שאני מחפשת. חשבתי שזה הוציא אותי מבחינה ווקאלית פחות טוב, אז החלטתי שלא. זו לא היתה החלטה פשוטה, אבל אני מאמינה שלדעת לבחור מה שטוב לך זה חשוב בעיקר בהתחלה. אני חייבת להיות במיטבי וחיפשתי נשמה, אדמה, זה היה חיבור לא נכון".

היא חולמת בענק ולא מפחדת לומר את זה: "אני בדרך לקיסריה. אני עובדת קשה ויש לי את כל הכוונות למצות את הפוטנציאל. החלום הוא להיות הזמרת הכי טובה בארץ, הדיווה האולטימטיבית. אני רוצה לעשות לא פחות ממה שעשתה ריטה בארץ ולא פחות ממה שעשתה אחינועם ניני בחו"ל. לא בא לי פחות מהכי גדול ואני מאמינה שאם אתה מכוון מספיק, זה יקרה בעזרת השם".

• לימור עובד – מוצ"ש, 10 בדצמבר, 21:00, תיאטרון גבעתיים; יום ה', 5 בינואר, 21:00, קפה תיאטרון הקאמרי.