תהילים נגד פילים

אחד מהבנים הפחות מוכרים של משפחת המכבים, מהגיבורים הפחות מיוחצ"נים של חג החנוכה, הוא אלעזר המכבי. הבן של מתתיהו, האח של יהודה, לא זכה לאותה תהילה שדבקה במשפחתו המיוחסת, למרות שהקריב את הקורבן האולטימטיבי. לפי האגדה, אלעזר הסתער על גדוד הפילים של הכובשים היוונים והרג אחד מהם. לרוע המזל, קרס הפיל על הלוחם האמיץ ומחץ אותו תחתיו. איגור אולשנסקי, עוד אחד מהגיבורים הפחות מתוקשרים של העם היהודי, מסתער גם הוא על פילים... אנושיים. הוא עושה זאת שבוע אחר שבוע על מגרש הפוטבול ולא מתכוון לתת לאף אחד להכריע אותו.

איגור אולשנסקי - לא השם הכי אמריקני שתוכלו למצוא ברשימות השחקנים של קבוצות ליגת הפוטבול האמריקנית, ה-NFL. עם גוף עמוס שרירים השוקל 140 ק"ג ועטוף בעור שנמתח לגובה של שני מטרים ומעוטר בקעקועים, ספק אם חזותו המאיימת היא משהו שעולה לראש כשחושבים על בן לעם העברי.

אולשנסקי בפעולה (Mike Nowak, San Diego Chargers)

ובכל זאת, שחקן קו ההגנה בן ה-23 של הסן דייגו צ'ארג'רס, הוא יהודי גאה. כבר בשנתיים הראשונות שלו בליגה התובענית כל כך, הוא עושה לעצמו שם בארצות הברית כשחקן מוביל.  בכך, יש להניח, הוא גם שובר לא מעט סטריאוטיפים בנוגע לדמות "היהודי החלש" ומבסס את עצמו כדמות לחיקוי בקהילה היהודית. "מעולם לא התייחסתי לדעות הקדומות שמייחסים ליהודים" אומר אולשנסקי בראיון ל-ynet, "אני רק מתעסק בענייני ועושה את מלאכתי. אם אני מצליח לשבור תפישות מסויימות או מכשולים עבור אנשים אחרים, זה מצוין, אבל מעולם לא ראיתי בזאת מטרה".

אולשנסקי נולד ב-1982 בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה למשפחה יהודית קשת יום. משפחתו יצאה לחפש את מזלה בארה"ב עם הסרת מסך הברזל והיגרה לסן פרנסיסקו, שם נחשף איגור בן השבע לקשיי היום יום של המהגר. "זה לא היה קל לעבור ממקום כמו אוקראינה לארה"ב. ההורים שלי לא ידעו אנגלית והתקשו להיקלט מבחינה תרבותית וכלכלית. באופן אישי, אני זוכר שילדים היו יורדים עלי בגלל שלא ידעתי את השפה, אבל תוך זמן קצר זה הפסיק. בגלל שהייתי גדול וחזק יותר מרוב הילדים, לא היתה להם ברירה והם חדלו מלהציק לי".

לעזרתה של משפחת אולשנסקי נחלצה הקהילה היהודית הפעילה בסן פרנסיסקו, שסייעה לה להסתגל לאורך החיים החדש. "הקהילה היהודית עזרה לנו מאוד. אנשים היו מבקרים, מראים התעניינות. זה היה חשוב במיוחד להורי, מכיוון שאני ואחותי היינו צעירים והצלחנו להסתגל במהירות יחסית, אבל הורי היו זקוקים לתמיכה וקיבלו אותה מהקהילה. זה גם השיב להם את הזיקה הדתית שלהם, שלא הרגשתי בה לפני כן באוקראינה".

חלק מההכרות עם מקורותיו האתניים, אותם הוא מוקיר במיוחד כבוגר, עשה אולשנסקי בלימודיו באקדמיה העברית בעיר. "למדתי הרבה על עצמי ועל מה שזה אומר להיות יהודי. הזהות שלי התגבשה כאדם מאמין. למדתי לקרוא ולכתוב בעברית, למדתי תורה והתפללתי פעמיים-שלוש ביום. זה גילה לי עולם חדש, שעל חלק ממנו אני מקפיד לשמור עד היום. קשה לומר שאני אדם דתי, אבל אני מאמין ב'השם' וחשוב לי לחיות חיים יהודיים ולהקים בית יהודי. התחתנתי עם יהודייה (לייה רובנשטיין), אני חוגג את החגים, ולמרות שאיני מקפיד על כשרות, לעולם לא אוכל חזיר".

אולשנסקי עם הרב ליפנר מהאקדמיה העברית בפריסקו (Corey Goldstein) 

עם התבגרותו, ניכר כי אולשינסקי גדל והופך להר אדם של ממש. במקביל עסק בספורט, תחילה דווקא על מגרש הכדורסל, בהשראת אביו ששיחק בצבא האדום. כדי להמשיך בפועלו הספורטיבי, עבר לתיכון הנוצרי סנט איגנציוס. למרות שהצטיין ככדורסלן ואף השתתף במשחקי המכביה בסנט לואיס ומילווקי, לא עבר זמן רב ומאמן הפוטבול של התיכון, לא היה יכול להישאר אדיש למימדיו של אולשנסקי וגייס אותו לקבוצתו. "אבא שלי לא אהב את זה, אבל לדעתי הייתי תמיד שחקן פוטבול, רק שלא ידעתי את זה".

אחרי שלוש שנים מוצלחות באוניברסיטת אורגון, שהעניקה לו מילגה, כבר כולם ידעו שאיגור אולשנסקי הוא שחקן פוטבול, והוא הציג את מועמדותו לדראפט 2004. אז נדהמו כולם לדעת עד כמה חזק הבחור הצעיר עם השם הבלתי אפשרי. במבחנים מוקדמים לדראפט הפך אולשנסקי באופן רשמי לאחד הרוקיז החזקים פיזית מאז ומעולם לאחר שדחק 103 ק"ג 41 פעמים בהזדמנות אחת ו-43 בהזדמנות שנייה (שתי דחיקות פחות מהשיא לרוקי).

תצוגת התכלית שהרשימה רבים מהסקואטים ב-NFL, הביאה אותו לבסוף לסן דייגו, לאחר שנבחר בתחילת הסיבוב השני של הדראפט וחתם על חוזה לשש שנים תמורת 7.5 מיליון דולר. תמורה הוגנת ל"אחד השחקנים הכי חזקים בליגה היום", כהגדרת אולשנסקי עצמו, שרואה בכסף הגדול שהובטח לו הזדמנות לגמול להוריו על תמיכתה. "עכשיו אני יכול לדאוג להם. הם עברו הרבה, היו צריכים לעבוד קשה מאוד והמצב שלנו לא היה קל. אקנה להם בית חדש ולאחותי הכירופרקטית מרינה אעזור לפתוח קליניקה".

דרו בריז ולדייניאן טומלינסון. הכוכבים הגדולים בהתקפת סן דייגו (איי.פי)

זמן לא רב לאחר מכן, הפך להיות שחקן הרכב בעמדת הדיפנסיב-אנד, כבר בעונתו הראשונה כמקצוען שהסתיימה בפלייאוף. השנה, סבל אולשנסקי מפציעה בקרסול, אך נשאר גורם דומיננטי בהגנה המצוינת של הצ'ארג'רס - אחת הטובות בליגה. "אני יודע להתמודד מצוין בהגנה מול משחק הריצה, אבל צריך לעבוד קשה על היכולת הטכנית שלי, כדי שאוכל להוות גם איום משמעותי על הקווטרבק ולהשתתף בהגנה כנגד המסירה". עם עבודה קשה, רואים את השיפור של אולשנסקי העונה, במהלכה רשם כבר שלושה תיקולי סאקס של הקווטרבק ב-14 משחקים (אחד מהם בשבוע שעבר, על פייטון מאנינג).

כדי להצליח בהמולה על מגרש הפוטבול יודע אולשנסקי כי הוא צריך להמשיך לעבוד קשה, גם בתפקיד הדי אפור שלו בהגנה. "כל אחד מנסה להתבלט ויש המון שחקנים. מנקודת המבט שלי, איני מחפש תשומת לב. אני רוצה לעשות את העבודה שלי ולזכות לכבוד מהצוות המקצועי והמאמן. בשביל לזכות בכבוד הזה, צריך להיות נחוש ולא לפחד, למרות שעל מגרש הפוטבול, זה כמו מלחמה. אני שחקן אגרסיבי, אבל לא אלים. אני יודע על כמה שחקנים שמנסים לפגוע בך פיזית ולגרום לפציעה. למרות זאת, אסור לך לחשוש. אם תפחד, תאבד ריכוז, לא תשלוט על הגוף שלך ותיפצע".

אולשנסקי. בעוצמה ומרץ (Mike Nowak, San Diego Chargers)

אחרי כל מה שעובר עליו במגרש, צריך אולשנסקי לחזור הביתה ולעשות טרנספורמציה לחיים האזרחיים השלווים - תהליך שאינו כל כך קל לטענתו. "אתה עובר הרבה דברים במגרש וכשחוזרים הביתה צריך זמן להירגע. הגוף שלך צריך לפלוט את כל האנרגיות החוצה, ממש כמו קרינה. זה כמו מנוע של מכונית. גם אחרי שהוא מפסיק לעבוד, המערכת רותחת וצריכה להתקרר. כל אחד לומד איך לעשות את ההפרדה בין האינטנסיביות על המגרש לחיים בחוץ. אני בסך הכל בן אדם שלו. מבלה בבית עם שני כלבי השנאוצרים שלי, מדי פעם יוצא למסעדה או לקולנוע עם אשתי. זה מצחיק, אבל החיים שלי מחוץ לפוטבול די רגועים".

בשלב זה בקריירה, החיים של אולשנסקי די רגועים כי הוא אינו מוכר עדיין דיו כדי להפוך לסלבריטי של ממש. אלא אם כן הוא נמצא בין בני הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו או בסן דייגו, המשוועים לדמות ספורטיבית להזדהות עמה. כפי שהגדיר זאת סוכנו היהודי של אולשנסקי, לי סטיינברג: "אני אב לשלושה ילדים וגם הם זקוקים לדמות לחיקוי. יש משהו מיוחד בזה שיש כוכב יהודי בפוטבול, שהוא הספורט הקשוח והפיזי ביותר".

אולשנסקי טוען כי הוא מנסה לייצג את עמו נאמנה, באמצעות הופעותיו על הגרש. "אני מאמין שאני צריך לשחק חזק ככל האפשר, להיות במיטבי ולהוות דמות לחיקוי, ללא כל קשר לדרישות הסובבים אותי". אומר אולשנסקי ומספר כי לא נתקל מעולם בהתנכלויות על רקע אנטישמי על המגרש או מחוצה לו. "יתכן שזה בגלל שאני כל כך גדול וחזק, אז אנשים מלכתחילה נמנעים מלהתנכל לי".

למרות זאת, אולשנסקי מודע בהחלט לבעיית האנטישמיות ממנה סבלו הוריו באוקראינה. סבו, אברהם רובשבסקי השתתף במלחמת העולם השנייה כלוחם הצבא האדום ונפצע 11 פעמים. אולי בשל כך נכדו מגדיר את תחום ההיסטוריה המלחמתית כתחום עניין מועדף עבורו. "תמיד התעניינתי בהיסטוריה של המלחמות" מספר אולשנסקי, אך מעדיף להימנע מלנתח את הקונפליקט במזרח התיכון - היום עם הפלסטינים, או לפני שנים רבות עם היוונים. מסתבר שעלייה מעולם לא היתה אופציה עבור משפחת אולשנסקי. "נסענו לארה"ב בעקבות קרובים של אמא. יחד עם זאת, יש לי קרובים בישראל ואני מתכוון לבקר בקיץ הקרוב בפעם הראשונה".

לכשיפשוט מדיו בחורף ויגיע אם ירצה אותו "השם" לשערי נתב"ג, נוכל גם אנחנו להתרשם, מהמימדים העצומים, מהאישיות הצנועה וכן, גם מהקעקועים הרבים והססגוניים שמעטרים את פלג גופו העליו. "אני אוהב קעקועים ויש לפי הערכתי כ-30 שעות עבודה על הגוף שלי" אומר אולשנסקי. "הקעקועים הם רבים ומגוונים - שור, עקרב, דרקון, טרייבל וגם שני קעקועים של מגן דוד. אלו היו הקעקועים הראשונים שלי. עשיתי אותם בגיל 17. הם מעידים מי אני, יהדות היא חלק ממני". מי יודע, אולי אמונתו היא גם זאת ששומרת עליו בהתמודדות עם הענקים שמולו. אולי זה עוזר, תהילים נגד פילים ו...אופנסיב-טאקלים.

לתגובות אישיות לכותב: bogen@zebras.ws