שתף קטע נבחר

מקום שני: בונו וגלדוף

כ-30 אלף הצבעות של גולשים נמנו במשאל "אנשי השנה בעולם" של ynet, והתוצאות מוצגות בימים אלה. היום הגיע תורו של המקום השני - 3,639 מכם העניקו את קולם לבונו ובוב גלדוף, שני המוזיקאים שהפיקו את ה"לייב 8" - האירוע שרק ההיסטוריה תוכל לשפוט אם שינה את פני העוני בעולם, או היה לא יותר מתעלול יחצ"ני מבריק. כתבה שנייה בסדרה

לרבים נמאס לשמוע ממנהיגי העולם, אנשי הדת, הקיצונים, הטרוריסטים ושאר האישים ה"חשובים", המאכלסים דרך קבע את עמודי החדשות בעולם. נמאס גם מההצהרות, מההבטחות, מהתוכניות, מהכוונות, מהדיונים, מהמגעים - בני האדם רוצים לשמוע מוזיקה אחרת. את המוזיקה הזו סיפקו לנו השנה בונו ובוב גלדוף, שני מוזיקאים שהפכו לסמלי הסיוע לנפגעי העוני העולמי. 

 

 


בונו וגלדוף עשו היסטוריה (צילום: איי.פי, רויטרס)

 

השניים עלו לכותרות בתחילת חודש יולי, כאשר ארגנו אירוע חסר תקדים בהיקפו ובחשיבותו - גם במונחי ההפקה וגם במונחי המשמעות החברתית - לו קראו "לייב 8" (משחק מילים במלאת 20 שנה לאירוע ה"LIVE AID" שארגן גלדוף ב-1985 וכן פנייה למנהיגי ה-G-8 המתכנסים לדון בחובות המדינות העניות). היה זה קונצרט רוק חובק עולם, בו השתתפו למעלה מאלף מוזיקאים, שעלו על במות שהתפרשו ב-10 ערים, על-פני ארבע יבשות. ההופעות שודרו גם ב-182 רשתות טלוויזיה ובכאלפיים תחנות רדיו ברחבי העולם.

 

המטרה: להעלות את מודעות הציבור למימדי העוני באפריקה וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות, על-מנת שיפעלו למיגור התופעה על-ידי שמיטת חובות, הכפלת הסיוע הבינלאומי והגמשת מגבלות הסחר. 

 

"לייב 8" - כשהעולם דיבר

 

מדונה, קולדפליי, שאקירה, יוסו נ'דור, סטינג, אלטון ג'ון, ביורק, א-הא, דוראן דוראן, REM, דיידו, הפט-שופ-בויס, סלין דיון, בריאן וילסון, ה"מי" ועוד רבים אחרים, כולל אחינועם ניני שלנו, לקחו חלק בסדרת ההופעות. אך השיא, הדובדבן שבקצפת, היה ללא ספק האיחוד ההיסטורי של "פינק פלויד", שלא נראה על במות העולם מאז תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת.

 


ההמונים אמרו את דברם (צילום: איי.אף.פי)

 

מועד האירוע לא היה מקרי – ימים ספורים לפני כינוס פסגת מנהיגי שמונה המדינות המתועשות (ה-G8) בסקוטלנד. בהפקה של בונו וגלדוף לכל אחד יש תפקיד ברור: האמנים יופיעו, הקהל יבוא וילחץ, האפריקנים יישארו מסכנים רק עוד קצת, והמנהיגים ישתכנעו ויאמצו את כל דרישותיהם.

 

וכשהתסריט טוב והליהוק מושלם, אין שום סיבה שלא לקנות קצת פופקורן. מיליונים הגיעו להופעות הרוק, מיליארדים אחרים נשארו מרותקים למקלטי הטלוויזיה והרדיו ועקבו בדריכות אחר האירועים. למעלה מ-38 מיליון בני אדם חתמו על העצומה באתר ה"לייב 8". בסך הכל, טוענים מארגני המופע, כ-3 מיליארד בני אדם צפו בהופעות ולקחו חלק כזה או אחר במאבק שהוכתר בסיסמא "הפכו את העוני להיסטוריה".

 

מנהיגי שמונה המדינות העשירות התקשו להישאר אדישים ללחץ הגדול ונאלצו להיענות לדרישת ההמונים. מרבית חובותיהן של המדינות העניות נמחקו, והסיוע הוכפל מ-25 מיליארד דולר ל-50 מיליארד בשנה, עד לשנת 2010. "העולם אמר את דברו והפוליטיקאים הקשיבו", הצהירו בונו וגלדוף כאשר בירכו על החלטת מנהיגי הפסגה. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שכיהן כיושב ראש פסגת המנהיגים, אמר כי "זהו אינו הסוף של העוני באפריקה, אבל זוהי תקווה שהוא יכול להסתיים".

 

גאוות אירלנד: אביר העניים ונסיך ה"טיים"

 

רוברט פרדריק זנון גלדוף, או בקיצור – בוב - נולד באוקטובר 1951 בדבלין, אירלנד, שם גם גדל. את הפריצה המוזיקלית הגדולה שלו עשה כאשר עמד בראש להקת "Boomtown Rats", שהביאה לנו את הלהיט "I don’t like Mondays". את פניו יוכלו לזהות מעריצי "פינק פלויד" מהסרט "החומה", בו גילם את הדמות המרכזית, "פינק".

 


הפגנה מול ועידת ה-G8 (צילום: רויטרס)


בשנת 1984, זמן קצר לפני חג המולד, הוא כתב את "האם הם יודעים שהגיע חג המולד?", סינגל בו השתתפו אמנים בריטים רבים. הסינגל, שנועד להעלות את המודעות לעוני העולמי, נחל הצלחה מסחררת – הוא הוביל לגיוס מיליוני ליש"ט, והפך לנמכר ביותר בבריטניה (עד לשנת 1997, אז גרסת Candle in the wind שהקדיש אלטון ג'ון לדיאנה המנוחה לקחה את הבכורה).

 

ביולי 1985, 20 שנה לפני ה"לייב 8", ארגן גלדוף את המופע שסימן אותו כאחד האמנים המעורבים ביותר מבחינה חברתית - ה"לייב אייד" - מופע צדקה חסר תקדים בהיקפו. הוא התנהל על שתי במות במקביל - בלונדון ובפילדלפיה - ובמסגרתו גויסו כ-200 מיליון דולר למען הרעבים באפריקה. בעקבות מאמציו אף זכה כוכב הרוק לתואר אבירות מהמלכה אליזבת.

 

בימים אלה, גלדוף ממשיך בפעילותו למען עניי אפריקה. במסגרת זאת הוא אפילו זכה ביממה האחרונה בתפקיד רשמי - יועץ מפלגת השמרנים הבריטית לנושא העוני העולמי. גלדוף פעיל בעיקר בארגון DATA (Debt, AIDS, Trade, Africa), אותו ייסד חברו ושותפו להרפתקה – פול היוסון, או בכינויו המוכר – "בונו", סולן להקת הרוק האירית "U2", האחראית ללהיטים רבים מאז ראשית שנות ה-80.

 

כמו גלדוף, גם בונו נולד וגדל בדבלין. לפי האנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, הכינוי "בונו" הוא קיצור של כינוי אחר שהודבק לו בימי בית הספר - "בונו ווקס", שיבוש של "Bona Vox", המונח הלטיני שהוראתו "קול טוב". באיטלקית, משמעות מונח הסלנג "בונו" היא "סקסי".

 

לפני כעשרים שנה, לאחר שהשתתף עם להקתו ב"לייב אייד", התנדב בונו במשך שישה שבועות בבית יתומים באתיופיה. לפי המגזין האמריקני "טיים", שבחר בו השנה כאחד מאנשי השנה שלו, אז הוא הבין כמה טיפשית המחשבה שיום אחד של שירה מספיק כדי למחוק את עוולות היבשת.

 

מאז 1997 הקדיש את עצמו בונו, בין היתר באמצעות "DATA", לפעולה נמרצת ומתמשכת בניסיון לשכנע את מנהיגי העולם למחוק את כל חובותיהן של מדינות העולם השלישי. השנה, חלומו התגשם כמעט במלואו.

 

לא הכל ורוד

 

ה"לייב 8" נחשב אומנם להצלחה אדירה (בכל זאת, קשה להתלונן על כל-כך הרבה הופעות טובות), אולם במקביל נשמעו גם קולות אחרים. מבקרים רבים בכלי התקשורת ברחבי העולם טענו כי יותר משנועד לעזור לעניי אפריקה, נועד המופע לשקם את הקריירה הדועכת של שני כוכבי הרוק. 

 


מנהיגי המדינות המתועשות נכנעו ללחץ (צילום: איי.אף.פי)

 

מבקרים אחרים טענו כי יחסית לאירוע שעוסק באפריקה, מעט מאוד שחורים ואפריקנים זכו בו לייצוג הולם. כך למשל אמנים שונים, בהם איש ה"גורילז" ו"בלר", דיימון אלברן, שאמר בראיון לרדיו BBC: "חשבתי שזה קשקוש... הכוונה הייתה טובה אך זה השאיר תחושה של ריקנות אצל כולם. החגיגה הייתה צריכה להיות גדולה יותר. מה זה השיג? איזו מן תחושה משודרת לעולם כשהעולם מביט בזה ולא רואה שם אף אחד מאפריקה?".

 

ביקורת נוספת, שהגיעה מכיוונם של בלוגרים ממוצא אפריקני, יצאה נגד מחיקת החובות עצמה. לטענתם, היו צריכים מארגני ה"לייב 8" לחשוב ברצינות ולעומק על בעיותיה של אפריקה, במקום לערוך אירוע ראוותני. לטענתם, כותרת האירוע, כפי שיצא לפועל, היתה צריכה להיות "לייב 8: עזרו לאומות אפריקה לרכוש יותר מכוניות מרצדס, כי חלקן רכשו רק 20 כאלה עבור מנהיגיהן בשנה שעברה". 

 

"במקום רוק זועם - רוק עם השלטון"

 

ראש מגמת מדיה ותרבות פופולרית במסלול האקדמי של המכללה למנהל, ד"ר דוד גורביץ', מעריך כי המפתח להצלחתם הגדולה של השניים הוא השילוב המנצח בין סגנון הרוק של סוף שנות ה-60 וה-70 שהביא עמו גלדוף, לסגנונו העדכני של בונו. לדבריו, "גלדוף הוא אגדת רוק מהעבר, מתקופה בה אנשי רוק ראו עצמם כמשפיעים מבחינה פוליטית. עבורם זו לא הייתה אמורה להיות רק מוזיקה". 

 

"מצד שני", אומר גורביץ', "כיום ישנו ניסיון ליצור רוק שעובד עם השלטון, שמשפיע על הממסד עצמו, שעובד בתוך מנגנוני הכוח ולא נגדם, ומצליח לשנות את הכיוון שלהם. כך במקרה הזה, בו הצליחו ללחוץ על המדינות העשירות שיוותרו למדינות העניות. ביחד הם יוצרים אנרגיות חדשות שעובדות מבפנים, מתוך הממסד, עם הממסד ביחד. המחאה והזעם מתחלפים בגיוס תקציבים, במטרות שמנוסחות באמצעות מושגים פיננסים". 

 

לדבריו, "אפשר לומר שאגדת הרוק משנה את פניה. במקום רוק נשכני ואלטרנטיבי, בסגנון שממלא אצטדיונים בזעם, יש ניסיון לתת רוק שעובד עם השלטון, שמשפיע על הממסד עצמו. זה עדיין אותו רוק חי ובועט של גלדוף, רק בשינוי אדרת". 

 

אך למרות כל הביקורת, אי-אפשר שלא להתרשם מעשייתם הרבה וארוכת השנים של בונו וגלדוף, שבשונה מכוכבים שטסים לאפריקה ליומיים להצטלם במחנה האכלה של יתומים, הם התגייסו באמת ובכל ליבם למען היבשת השחורה. רק ההיסטוריה תדע לשפוט אם אירוע ה"לייב 8" התחיל מומנטום חדש של עשייה מערבית, ממוסדת ומאורגנת למען אפריקה, או שמדובר בסך הכל באירוע יחצ"ני.

 

עד אז, בואו נמשיך לחלום יחד עם שני הכוכבים האלו שיבוא היום ובו העוני הנורא הזה, שגורם למיליונים למות מרעב וממחסור בתרופות שעלותן דולרים בודדים - יימחק מעל פני האדמה. 

 

  • מחר מגיע השיא: איש השנה בעולם של גולשי ynet. בכתבה האחרונה יוצגו כל המועמדים ומספר הקולות שקיבל כל אחד מהם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האסימון נפל באתיופיה. בונו
צילום: איי פי
צילום: איי פי
מ"לייב אייד" ל"לייב 8". גלדוף
צילום: איי פי
צילום: איי פי
המונים במופעים
צילום: איי פי
צילום: איי אף פי
חושבת על הבית?
צילום: איי אף פי
צילום: רויטרס
המונים מפגינים בסקוטלנד
צילום: רויטרס
צילום: איי פי
נכנעו ללחץ. מנהיגי ה-G8
צילום: איי פי
מומלצים