| |
תיאטרון האבסורד של "ביקור חולים"
הפנסיונרים של "ביקור חולים" לא מקבלים את הפנסיות שלהם בשל מחדלי העמותה המנהלת של בית החולים ורשויות הפיקוח, מוותרים על תרופות ועשויים להיוותר ללא קורת גג. מי שמתעלם ממצוקתם היום, לא יוכל לבוא בטענות אל איש בעתיד כאשר יירמסו זכויותיו שלו
270 הפנסיונרים של "ביקור חולים" ממשיכים להפגין ולהילחם ללא לאות, והציבור ממשיך להתעלם באדישות. פנסיה וזיקנה אינם נושאים אטרקטיביים, ואפילו פרופ' אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל, כבר ציין בצער שהציבור הרחב מעדיף להתעמק בתכנים אחרים ולא להבין את הנושא החשוב הזה, למרות השפעתו המכרעת על כל אדם בשלב כלשהו של חייו.
במשך עשרות שנים עבדו אנשי הצוות של "ביקור חולים" בנאמנות. בסוף החודש הם קיבלו תלוש משכורת, והיו בטוחים שמי שצריך לטפל בענייניהם עושה זאת בנאמנות. הם, מצדם, הפרישו את חלקם למס הכנסה, לקופת חולים, לביטוח לאומי ולכל סעיף אחר שנדרש מהם. במשך כל אותן שנים הם היו סמוכים ובטוחים שהכל בסדר.
אלא שהכל היה לא בסדר, ועכשיו אין להם פנסיות. בחודשים אוקטובר ונובמבר הם לא קיבלו אגורה. עבור שלושת החודשים הקודמים הם קיבלו רק שני-שלישים מהסכום המגיע להם, וכבר נשמעו מעל גלי האתר מי שחושבים שהפנסיונרים הללו צריכים בכלל להגיד תודה על מה שקיבלו עד כה, כי מי בכלל חייב להם?
לא מתרגשים
כשהפנסיונרים של "ביקור חולים" הביעו את תסכולם וזעמם בכנס שדרות החברתי, אמר להם שר האוצר, אהוד אולמרט, כי "מי שבא מהיציע המזרחי באיצטדיון טדי בירושלים, לא מתרגש מקריאות ביניים".
אבל לא רק באי טדי אינם מתרגשים מקריאות הביניים של הפנסיונרים. כל מי שמטפלים בענייניהם - החל מנציגי ההסתדרות, דרך שרי הממשלה ועד כונס הנכסים הרשמי, מצקצקים בלשונם, מתעמקים בבירוקרטיה ובתקנות, רוחצים בניקיון כפיהם, קוטפים כותרות כמיטב יכולתם ומשגרים סיסמאות בדבר מאמציהם העמוקים להגיע ל"פתרון כולל של המצב", ביטוי טעון בפני עצמו.
הכונס הרשמי אמר השבוע ברדיו, כי המקרה של "ביקור חולים" דומה למקרים נוספים אחרים, שבהם המעביד אינו מפקיד כספים בקופות פנסיה, ואינו מבטיח את התשלומים העתידיים של עובדיו לכשיזדקנו ויעזבו את העבודה.
"ביקור חולים" לא היה חברה פרטית שכשלה. הוא נוהל על ידי עמותה, וככזה היה אמור להיות כפוף לעינו הפקוחה של רשם העמותות. היום ברור שכמו במקומות רבים אחרים, היה שם ניהול בלתי תקין. למרות זאת, איש לא עצר את הסחף, ולא דאג להקטין נזקים לפני שנים, עוד לפני שהעובדים הגיעו לגיל הפנסיה ומצאו עצמם מול שוקת שבורה.
סמכו על היושב במרומים
הרשויות הרלוונטיות לא פיקחו כשבית החולים שילם במשך שנים את הפנסיות מהתקציב השוטף, תוך שמנהליו שמים יהבם על היושב במרומים, שידאג כי הקופה השוטפת תהיה תמיד נזילה, ותאפשר לשלם לא רק לספקים ולעובדים אלא גם לפנסיונרים הקשישים.
מנהלי בית החולים קבעו את מדיניות הכספים שלו. מעליהם הייתה עמותה, שאישרה את מעשיהם. לעמותה היו מוסדות, ובראשם ועד מנהל. כל אלו, ביחד עם נציגי המדינה ורשם העמותות, הם חלק בלתי נפרד מפירמידת הזלזול והחובבנות, שהביאה מאות פנסיונרים קשישים לביזוי מוחלט, ואילצה אותם לצאת למלחמת קיום, במקום לפרוש בשלווה אחרי עשרות שנות עבודה מסורה.
בטוקבקים המתפרסמים באינטרנט, טוענים רבים כי אין סיבה שכספי המסים שלהם יממנו את כשלי הניהול בבית החולים. הציבור הזה טועה ומטעה. מחדל "ביקור חולים" התחולל תחת עינן הבלתי פקוחה של הרשויות, ולכן תיקונו הוא באחריות המדינה.
בראיונות לרדיו מתגאים מפעילי בית החולים בכך שהוא מתנהל עתה להפליא, ומעסיק כמה מאות עובדים מאושרים. אלא שכדי שהגמלאים יקבלו את שכרם, דורש האוצר לממן חלק ממנו על ידי קיצוץ שכר העובדים הנוכחיים.
מהלך כזה אינו אפשרי, כמובן, ללא אישור בית המשפט, ואישור כזה לא הושג. מה שלא הפריע לאוצר להפסיק באופן חד-צדדי את העברת הגמלאות לפנסיונרים. וכך, העובדים הנוכחיים ממשיכים לקבל את משכורתם כראוי, ואילו עובדי העבר ממשיכים לחלום על הרגע, שבו הסיוט ייגמר, והם ישובו לקבל אל חשבון הבנק שלהם את גמלתם הצנועה והראויה.
כולם בורחים מאחריות
בינתיים, הם סובלים. אחדים מהם, חולי סרטן חסרי מימון, מפסיקים לקחת תרופות. חברים אחרים שלהם עומדים להיזרק מבתי אבות, כי הם חסרי אמצעים. כל האחרים אמורים לשבת בבית בלי אוכל, בלי חשמל, בלי חימום. כל זאת, בגלל כשל מערכתי שאיש אינו מוכן לקחת עליו את האחריות.
ולא, לא מדובר בבטלנים, שבנימין נתניהו אוהב להסביר עד כמה חשוב להחזירם לשורות המועסקים. מדובר בעובדים חרוצים, שמנהליהם בגדו בהם, המפקחים על מנהליהם עצמו עין, והרשויות אפשרו לחרפה להמשיך ולהתנהל באין מפריע.
בין שלל מחזיקי העניין המנסים להתנער מאחריותם לפרשה כאובה זו אסור לשכוח את מערכת המשפט. בית המשפט המחוזי בירושלים, היושב על מדוכת מכירת "ביקור חולים", הוא כמעט הכתובת האחרונה של הפנסיונרים העשוקים. אלא שגם כאן לא ממהרים לתת סעד לפנסיונרים הסובלים. טחנות הצדק, כדרכן, טוחנות לאט וביסודיות, ובינתיים ממליץ בית המשפט לכונס לנסות לדבר על לב האוצר, כדי לשלם לפנסיונרים.
והפנסיונרים? הם הרי כבר התרגלו בשלושת החודשים האחרונים להיות רעבים, אז הם יחכו עוד קצת.
כדאי שכל השחקנים במחזה האבסורד הזה יזכרו שגם הם יהיו פעם זקנים. גם הם יסמכו על הפנסיה המובטחת להם אחרי עשרות שנות עבודה נאמנה. הם, בני משפחותיהם, הוריהם, ילדיהם. מי שמתעלם ממצוקת הפנסיונרים של "ביקור חולים" היום, לא יוכל לבוא בטענות אל איש בעתיד, כאשר יירמסו זכויותיו שלו.
תמי זילברג היא חברה בצוות ISO לגיבוש התקן הבינ"ל לאחריות חברתית
|
