הקמארו חוזרת

באחד המעמדים המרגשים יותר בתערוכת דטרויט, חשפו אנשי שברולט את הקמארו, עוד אייקון מוטרי אמריקני שחוזר לחיים. אנשי ג'נרל מוטורס רתמו להשקה הזו דמויות מפתח מעברה של המכונית, כולל רוג'ר פנסקה - אגדת מירוצים חשובה ביותר באמריקה, והעלו לבמה כמה מהגרסאות החשובות ביותר מהדור הראשון.

חלק מהמכוניות בעלות הערך ההיסטורי שייכות, כך מסתבר, לאחראים על הפרויקט החדש. נחמד. אבל כמובן שלצד ההתרגשות ניתן היה לפלוט הערה צינית כמו "הרי רק לפני שנתיים-שלוש הפסקתם את ייצורה בגלל אי הצלחה, ופתאום עכשיו היא אגדה מרגשת".

בשברולט השתמשו דווקא בדור הראשון של הקמארו (שפחות מוכר בארץ) כמקור השראה לעיצוב הדגם החדש. לפחות כרגע, הוא מוגדר כמכונית תצוגה, אבל הדרך לייצור קצרה. אין ספק שמעצבי הג'נרל ביצעו עבודה נאה. הקמארו החדשה נראית שרירית כוחנית ומאד מאד אמריקנית, מבלי לקחת את הקווים הזורמים והרכים יותר של הדגמים האחרונים. כמו בדור הראשון, החלק האחורי מודגש. ובניגוד לסגנון הקופה המסורתי הוא אינו מתמזג לתוך הקורה. החרטום שטוח, גבוה, זוויתי ומאד בולט, וקו המותניים גבוה על חשבון חלונות הצד. גם הפנים דרמטי, אם כי סביבת הנהג עם שילוב רטרו ועתיד נראית בדיונית עבור דגם סדרתי.

התפיחה בחרטום הקמארו מעידה שפועמת בו יחידת כוח מאד אמריקנית. מדובר ב-V8 בנפח 6.0 ליטר ו-400 כ"ס, שרק האמריקנים יכולים לקרוא לו "הבלוק הקטן". הוא הגיע - כמו התיבה הידנית (6 הילוכים) - היישר מהקורבט. מערך המתלים מודרני למדי עם מקפרסון מלפנים ורב-חיבורי מאחור, ואנשי הגנ'רל מדגישים זאת כדי להזכיר שהמוסטנג עדיין נשענת על סרן קשיח מאחור.

אבל הפרט החשוב ביותר הוא בדגש על כך שהמכונית לא תהיה יקרה. בשברולט מזכירים שבשלוש השנים לאחר הצגתה ב-69' נמכרו כמעט 700,000 קמארו, בין היתר בגלל המחיר שהתאים לקהל צעיר. אנחו מחכים.