מהי איכות הטיפול שאתם מקבלים בקופות החולים? דוח חדש
מראה שיפור במצבה של רפואת הקהילה בישראל בשנת 2004 לעומת השנים 2002-2003 והוא מוערך כיום כטוב מאוד גם ביחס למקובל בעולם המערבי. הדוח מספק נתוני אמת ארציים ומתמקד בתחומים מרכזיים הנוגעים לרוב האוכלוסייה: חיסון נגד שפעת, טיפול באסטמה, בדיקות ממוגרפיה לנשים, איזון רמת הכולסטרול ואיכות הטיפול בחולי סכרת.
הדוח מאפשר להשוות בין אוכלוסייה ענייה (כ-669 אלף נפש, שהם כעשירית מהמבוטחים הזכאים לפטור מלא או חלקי מתשלומים לביטוח לאומי) לשאר האוכלוסייה בישראל ולראות האם הקופות מספקות למבוטחים שירות הוגן ושוויוני, כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
החוקרים מצאו שהמבוטחים העניים מתחסנים פחות נגד שפעת (42% לעומת 52% בשאר האוכלוסיה), מבצעים פחות בדיקות ממוגרפיה (45% לעומת 55% בשאר האוכלוסיה), שכיחות האסטמה אצלם כפולה מבקרב שאר האוכלוסייה והם רוכשים פחות תרופות להורדת כולסטרול (סטטינים) ולכן רמות הכולסטרול בגופם נמוכות פחות, נתון שמהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.
שירותי הבריאות שנבדקו ניתנים על פי חוק וללא תשלום או בתשלום סמלי. גם התרופות נרכשות בהשתתפות עצמית נמוכה מאד. למרות זאת נמצא שהמבוטחים העניים רוכשים פחות תרופות. ראש צוות התוכנית הלאומית, פרופ' אבי פורת מאוניברסיטת בן-גוריון הציע "לשקול לבטל את ההשתתפות העצמית במחירי התרופות", במטרה לעודד את המבוטחים העניים לרכוש אותן.
אסטמה: העניים חולים פי 2
אסטמה היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים ובני נוער וכשהיא אינה מטופלת כראוי התקף אסטמה עלול לסכן חיים. הדוח מצא שאחוז אחד מכלל האוכלוסייה בישראל סובל מאסטמה מתמשכת, כשליש מהם הם ילדים ובני נוער. עוד נמצא ש-3.6% מהאוכלוסייה סובלים מאסטמה תקופתית.
אסטמה מופיעה בשיעור כמעט כפול אצל מבוטחים במצב סוציו-אקונומי נמוך (1.57%) בהשוואה לשאר האכלוסייה (0.9%), עם זאת לא נמצא פער בין שתי הקבוצות בקבלת תרופות למניעה.
פער דומה נמצא אצל הילדים: 2% מהילדים בגיל 5-9 מהמעמד נמוך סובלים מאסטמה, בהשוואה לאחוז אחד בקרב שאר האוכלוסייה. ל-83% מהילדים העניים נגישות לתרופות, לעומת 87% מהילדים משאר המעמדות.
תרופות מניעה ניתנו ל-84% מהחולים, נתון המהווה שיפור בהשוואה לשנים קודמות. בין רבע לשליש מהחולים באסטמה חוסנו נגד שפעת. שיעור קבלת החיסון נגד שפעת היה נמוך ב-11% בקרב חולי השפעת העניים.
סכרת: העניים חולים פי 4
שיעור החולים בסכרת, המוגדרת כמגיפה עולמית, עולה בישראל מדי שנה. איזון סכרת הוא אתגר לכל מערכת בריאות בעולם והדוח קבע מדדים לגבי כמה מהטיפולים ומהבדיקות הנוגעים למחלה.
עם העלייה בגיל עולה מספר החולים. סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא ש 8% מבני 45-64 חולים בסכרת. בעשור שלאחר מכן מוכפל מספרם ומגיע ל-17%.
בשנת 2004 וגם בשנתיים הקודמות לה, היה שיעור חולי הסכרת העניים גבוה פי 4 משיעורם של החולים בשאר האוכלוסייה. (13% מאנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך לעומת 3% בשאר האוכלוסייה).
שיעור החולים שהגיעו לאיזון טוב של רמת הסוכר נעצר ב-40%, אך שיעור הלא מאוזנים ירד מכ-21% בשנים קודמות ל-18% (השאר השיגו איזון ברמות ביניים), נתונים הגבוהים בהרבה מהמדד האמריקני.
לחולי סכרת סיכון מוגבר לסבול ממחלות לב וכלי דם ולכן מומלץ להם להפחית את רמת ה"כולסטרול הרע" LDL ובכך להקטין את הסיכון להתקפי לב או לשבץ מוחי. ל-77% מחולי הסכרת רמת כולסטרול המוגדרת "סבירה" (פחות מ-130 מ"ג לדציליטר).
מדד הכולסטרול הלאומי: העניים רוכשים פחות תרופות
בקרב 61% מהאוכלוסייה מעל גיל 35 הושגה רמת כולסטרול תקינה. הדוח בודק מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם בהיבטים של הורדת רמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) בדם והערכת מצב יעד האיזון של רמת הכולסטרול בדם באוכלוסייה.
שיעור האיזון ברמת הכולסטרול עולה עם הגיל כנראה בשל רכישת תרופות (סטטינים). אולם לא כל המבוטחים יכולים לרכוש תרופה זו: שיעור מקבלי הסטטינים בקרב אוכלוסייה ענייה שעברה ניתוח מעקפים הוא 73% לעומת 77% אצל שאר האוכלוסיה שעברה טיפול זה. עם זאת, מצב סוציואקונומי לא גורם להבדלים בהשגת יעד האיזון ברמת הכולסטרול.
הדוח בדק גם מניעה שניונית של מחלות לב, בקרב מי שעברו צינתור טיפולי או ניתוח מעקפים. שלושה רבעים מחולים אלה רכשו תרופות להפחתת כולסטרול בשנת הבדיקה. נמצא כי חולים ממעמד סוציו אקונומי נמוך רכשו פחות תרופות סטטינים באופן משמעותי ועמדו פחות ביעדי איזון הכולסטרול יחסית לשאר המטופלים.
ההשוואה בין הקופות אסורה לפרסום
מנהלי תוכנית המדדים מציינים שלעצם המדידה תפקיד מדרבן בשיפור המדדים ושכל ארבע קופות החולים השקיעו מאמצים ניכרים בתחומים השונים שנבדקו.
כל קופת חולים קיבלה דוח מפורט המשווה את ביצועיה למדדים הלאומיים. עם זאת, קופות החולים התנו את השתתפותן בתוכנית המדדים הלאומית בכך שהמידע שיימסר לציבור יהיה מידע ארצי שלא מאפשר לצרכנים להשוות בין איכות הטיפול בקופות החולים השונות.
יוצאת דופן היא קופת חולים "מכבי" שמפרסמת
את מידת עמידתה
ביעדים הלאומיים באתר האינטרנט שלה.
צוות תוכנית תוכנית המדדים כולל את פרופ' פורת ופרופ' גדי רבינוביץ' מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון וענת רסקין-סגל מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול.
התוכנית החלה כיוזמה מחקרית של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון. בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על פעילות זו כתוכנית לאומית, קבועה וממוסדת במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
שר הבריאות דני נוה ציין כי "משרד הבריאות אשר יזם את הרחבתה של התוכנית לרמה לאומית ימשיך ויתמוך בהרחבתה של מערכת המדדים לתחומי טיפול נוספים בשנים הבאות".
