עושים אהבה עם הציפורים
העגורים הפכו לסמל של תיירות סביבתית ושל דו-קיום בין החקלאים לציפורים הנודדות, גם אלו המזיקות ליבולים. במקום להבריח שוב ושוב עגורים משדות התירס, ולספוג נזקים של מיליון וחצי שקל, חקלאי עמק החולה נהנים ממקור ההכנסה החדש. דו-קיום בשלום
בכל שנה בסתיו הם מגיעים ארצה - אורחים צעקנים המתנחלים לכל עונת החורף במהלכה הם מחסלים את כל מה שיש לאכול בשדות החקלאיים. אך למרות הנזקים שהם גורמים ליבולים, החקלאים למדו לראות בעופות הנודדים, שנחשבו עד לפני מספר שנים למטרד מזיק, ידידים קרובים. הם שמחים ונרגשים לקראת בואם, ואף מכינים לכבודם את המאכלים האהובים עליהם במיוחד. מי שלא מאמין, מוזמן לעמק החולה לראות במו עיניו את סיפור האהבה בין העגורים וחקלאי העמק.
עד לפני כמה שנים, עם בוא הסתיו, היו חקלאי העמק נכנסים לכוננות לקראת בוא האורחים הלא קוראים. אלפי עגורים נודדים היו עוצרים לסעודה דשנה בשדות החומוס והבוטנים ומכלים את היבול. טעמם האנין של העגורים עלה לחקלאים בפרנסתם, שלא התרשמו מהמראה המדהים של להקות העופות האציליים, הנודדים במבנה חץ תוך השמעת קריאות רמות. הנזק ליבול היה בלתי נסבל והמטרד הפך לסכנה לפרנסתם של רבים.
אך בזכות עבודת מחקר שבדקה את התנהגותם של העגורים, ובזכות קצת עזרה מידידים, הגיעו החקלאים והעגורים לאחרית ימיהם וכיום הם כמעט בלתי נפרדים. החקלאים מקבלים את פני העגורים בשמחה, משום שהעופות יפי המראה מושכים אליהם מבקרים רבים מכל רחבי הארץ, המביאים לעליה הולכת וגוברת של תיירות פנים, במהלך חודשי הסתיו והחורף. העגורים מתוגמלים בהכנסת אורחים שכוללת מזון המוכן עבורם במיוחד.
ישראל בכלל, והגליל בפרט, נמצאים במרכזו של ציר הנדידה המרכזי בין אירופה ואסיה לאפריקה. פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, חולפות בשמי ישראל כחצי מיליארד ציפורים. חלק גדול מציפורים אלו מבצע חניית ביניים במקומות שונים בגליל, ובראשם עמק החולה, ומאות אלפים מהן, מכ-350 מינים שונים, אף עושות בארץ את רוב תקופת החורף.
בין מגוון מיני הציפורים בולטים במיוחד העגורים. במהלך חודשי הסתיו והחורף מהווה עמק החולה את אחד הריכוזים הגדולים של עגורים בעולם. העגור הינו עוף מרשים במיוחד ואחד הגדולים שבעופות הנודדים: גובהו עד 1.40מטרים, אורך מוטת כנפיו יותר משני מטרים, צבעו כסוף ועל ראשו כתם אדום. הוא מוכרז כמין שסכנה מרחפת על אוכלוסייתו, בשל היותו עוף מתלהק שבית גידולו הולך ונעלם.
ארוחת בוקר בשדה
מאז ייבושו בשנות החמישים, עבר עמק החולה מהפכה גם במגוון המינים. מה שהיה פעם ביצה עשירה הפך לשטח חקלאי, המושך אליו בעיקר עופות נודדים. עד תחילת שנות התשעים נהגו עגורים מעטים יחסית לעצור בעמק מדי שנה, ומרביתם רק חצו את שמי ישראל בדרכם למחוזות אחרים. מה שחולל את המפנה היה המעבר של חקלאי העמק לגידול בוטנים, החביבים במיוחד על העגורים.
בקרב החקלאים נוצר קונפליקט: מצד אחד, הם זכו לביקור שנתי של אחד ממחזות הטבע היפים בישראל, ומצד שני, ההרס בשדות היה בלתי נסבל. הנזק העיקרי היה לגידולי החורף (חומוס ואחרים), שנזרעים עם בואם של העגורים ונרמסים תחת רגליהם הנוברות או נאכלים על ידם.
לחקלאים בעמק החולה היה רצון להתמודד עם הבעיה, תוך השארת העגורים בעמק, בין היתר בשל היותם גורם תיירותי אטרקטיבי. מספרם הרב מושך לעמק החולה מבקרים רבים, ומהווה גורם כלכלי משמעותי בעמק החולה ובגליל העליון.
מחקר מקיף של מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, בניהולו של דן אלון, הציע פתרון לבעיה: החקלאים יקצו מספר חלקות שיהוו שטחי האכלה חלופיים לשטחי החקלאות ויספקו את צרכי העגורים, ובמקביל ילמדו כיצד להרחיק את העופות משדותיהם. המחקר דרש שיתוף פעולה בין לא מעט גופים: למשימה חברו החברה להגנת הטבע, קרן יורונייצ'ר, רשות הטבע והגנים, המשרד לאיכות הסביבה וחקלאי עמק החולה. חברת לופטהאנזה, שהעגור הוא סמלה המסחרי, השתתפה אף היא בפרוייקט.
המטרד הפך למקור הכנסה
החקלאים הקצו לטובת העניין 2,000 דונם אדמה, המשמשים "תחנת האכלה לעגורים": במקום מפוזרים מדי יום בחודשי החורף כשלושה טון גרגרי תירס, שהוא מהמאכלים האהובים על ציפורים אלו. במקביל, למדו ויישמו החקלאים דרכים שונות להרחקת העופות משדותיהם: הם השמיעו לעגורים רעשים צורמים והציבו בשדות הבוטנים והחומוס דחלילים לבושים צהוב - צבע הדוחה את הציפורים. כך הורחקו העופות משדות החולה, ובה בעת "פותו" להגיע לשטחי ההאכלה.
השיטה, שפועלת בהצלחה במקומות שונים באירופה, ובהם שבדיה וצרפת, הוכתרה בהצלחה גם בישראל: יותר מ-10 אלפים עגורים שוהים בעמק החולה במהלך החורף, מבלי לגרום נזקים לחקלאות. הנזקים הכספיים, שהסתכמו במיליון וחצי שקל בשנת 99', ירדו לאפס בשנת 2001. יתרה מכך: התופעה, שנחשבה מפריעה עד כה, הופכת כעת למקור הכנסה לתושבי הגליל: בשנים האחרונות הפך עמק החולה לאתר תיירות מבוקש, ובחורף האחרון הוא זכה לכ-200 אלף מבקרים.
ההכנסות זורמות גם אל עסקי התיירות באזור כולו. לפי סקר מבקרים שנעשה לפני כשנה, תיירות הציפורים הכניסה לגליל כ-7 מיליון שקל רק מהאירוח במלונות ובמסעדות האזור. מדובר בתיירות שמחוץ לעונה (of season), ומי שינסה למצוא בימים אלה צימר בצפון יחוש זאת מקרוב.
מתוך ירחון "עושים חשבון" של לשכת רואי החשבון.
