ניו יורק: "איטליה הקטנה" האמיתית
בלבו של רובע ברונקס בניו-יורק מנסה להסתתר מעיני התיירות ההמונית איטליה קטנה ומטריפה של מסעדות, מעדניות, מאפיות וגם המאפיה. סינטרה היה כאן

זהו אחד הסודות שהניו-יורקרים לא ממהרים לגלות לזרים. קודם כל כי הם לא אוהבים לדבר עם זרים בכלל, שנית כי הם מעדיפים שהאזור לא יוצף בתיירים שיהרסו את האותנטיות שלו, ולבסוף - כי אולי מישהו מהמאפיה האיטלקית מקשיב.

 

שדרות ארתור ברובע ברונקס הן ליבה של "איטליה הקטנה האמיתית" – לא זאת

בדרום מנהטן שמוכרת לכל התיירים אלא זאת שמריחה, נראית ומרגישה באמת כמו איטליה. אמריקנים ממוצא איטלקי יודעים שכאן המקום לקנות בו נקניקים וגבינות, עוגות ופסטות, והכל בטעם נאמן לארץ המגף שהותירו אבותיהם מעבר לאוקיינוס.

 

"איטליה הקטנה" בברונקס היא מקום שמומלץ להגיע אליו רעב, כי המסעדות ברובע מגישות אוכל איטלקי אמיתי, לא כזה שעבר פשרות כדי להסתגל לחך האמריקני. אבל הדבר הראשון שתבחינו בו בשדרות ארתור והסביבה זה שאין סורגים על החלונות. בעוד שהבתים ברחובות הסמוכים נראים כמו יעד מבוצר, המאפיה האיטלקית דואגת שהאזור "שלה" יהיה אי של שקט וביטחון.

 

רוב העסקים ב"איטליה הקטנה" הם כבר מוסדות ותיקים שאותם מנהל לעיתים הדור השלישי של המייסדים. צאצאי המהגרים האיטלקים של אז נוהרים למקום כדי למלא את המזווה במעדנים האותנטיים שאליהם הם מורגלים מהבית. לשוק הפתוח של ארתור אבניו יש שורשים עמוקים. כבר בשנת 1933 הסתובבו ברחובות ניו יורק לא פחות מ-50 אלף בעלי דוכנים ניידים, והיה זה ראש העיר האגדי דאז, פיורלו לה-גווארדיה – שעל שמו נמל-תעופה בניו-יורק ומחלף ורחוב בתל-אביב – שפתח את השוק בשדרת ארתור.

 

אחד הצאצאים של מקימי השוק ההוא, ג'ו ליברטורה, טוען שמשפחתו מחזיקה בדוכן פרחים מאז יום הפתיחה. בימים ההם, הוא מספר, סבו ושאר בעלי הדוכנים נאלצו להדליק עיתונים ישנים כדי להתחמם בימי החורף הקרים. האווירה של עגלות עמוסות אוכל ופרחים היתה ססגונית ביותר, והיא נותרה כך עד היום.

 

עם העסקים הפעילים בשוק מאז פתיחתו כמעט, נמנים למשל המאפייה "ארתור אבניו בייקינג", חנות הירקות והפירות "ביאנוס" ומעדניית "מייק'ס דלי". ציידי הסלבריטאים יודעים כבר עשרות שנים שזה המקום ללכוד בו כוכבים בעלי רקע איטלקי שאינם יכולים להימנע מביקור בשוק.

 

פרנק סינטרה ו"כנופייתו" היו דואגים לבקר במקום כל עת שהזדמנו לניו יורק. קלינט איסטווד, פארה פוסט, לייזה מינלי, הזמרת שר וכוכב סרטי המאפיה ג'ו פשי היו לקוחות קבועים במסעדות הברונקס. את השייכות האיטלקית שלהם מדגישים היום המקומיים על ידי הנפת דגלי איטליה בכל פינה, לצד הפסים והכוכבים של אמריקה.

 

לימוזינות משוריינות

 

בסופי השבוע אפשר להרגיש כאן קצת כמו בתוך פרק של "הסופרנוס", כשברחובות

 דוהרות לימוזינות מפוארות שמסיעות את מיטב הנוער האיטלקי למסעדות רומנטיות או לחגיגות משפחתיות. האירועים המשפחתיים נערכים לרוב בכנסייה המרשימה של הרובע, "כנסיית גברתנו מהר הכרמל". זו נבנתה בתחילת המאה ה-20 כדי לענות על הצרכים הדתיים של המוני המהגרים האיטלקיים שהתיישבו בברונקס. בימים ההם היא שירתה כ-40 אלף יוצאי איטליה, וכולם ידעו מי מתחתן או חלילה הולך לעולמו.

 

האופנה העדכנית היא להופיע לחתונה בלימוזינות ענקיות שבסיסן הן ג'יפ "האמר" אדיר ממדים, שהפך זה מכבר לסמל מעמד. הלימוזינות האלו גם משוריינות, על כל צרה שלא תבוא.

 

בסופי השבוע נוהרים בהמוניהם ל"איטליה הקטנה" של הברונקס שוחרי אוכל טוב, לעתים קרובות גם ממקומות מרוחקים. אחרי שהם מתענגים על מעדנים איטלקיים במסעדות, הם יוצאים להסתובב בשוק ולקנות גבינות, פסטות ונקניקים, כמו בבית שמעבר לים. לרשותם עומדים כאן תשע מסעדות ומעדניות, שש מאפיות, שלוש חנויות המתמחות בבשר, שתי חנויות דגים וכמה בתי קפה מעולים.

 

"איטליה הקטנה" בברונקס לא רחוקה ממנהטן. אפשר להגיע לרובע במונית או באוטובוס.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ניו יורק: "איטליה הקטנה" האמיתית
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד