שתף קטע נבחר

תובע 30 מיליון מהמדינה: תפרו לי תיק אונס

תושב נתניה בן 33 הואשם ב-1999 בביצוע מעשה סדום בילדה בת 10. אחרי שלושה חודשים בהם היה עצור בוטל כתב האישום נגדו. היום הוא תובע מהמדינה 30 מיליון שקל לאחר שלטענתו החוקרים והפרקליטים שיקרו לכל אורך הדרך בפרשה, רמסו והשפילו את כבודו

תושב נתניה בן 33 הגיש היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת ענק של 30 מיליוני שקלים בעקבות זיכויו בפרשת אונס של ילדה בת 10.

 

האיש הואשם ב-1999 בביצוע מעשה סדום בילדה. אחרי 80 יום בהם היה עצור בוטל כתב האישום נגדו. בתביעה שהגיש הוא טוען שהחוקרים והפרקליטים בפרשה "טעו בתפיסת ובהבנת תפקידם".

 

בתביעה שהגיש הוא טוען כי השוטרים והתובעים בפרשה פעלו "בניגוד לכלל הבסיסי הקובע כי עדיף תשעה עבריינים שיצאו לחופשי מאשר שיורשע אדם חף מפשע". לדבריו, חוקרים ושוטרים במשטרת נתניה הפרו את החוק והציגו מצגים כוזבים בפני בית המשפט, עיוותו את מסדר הזיהוי שנערך לו ופעלו למעשה להרשעתו למרות שהיה חף מפשע.

 

עורכי דינו, איתן ענבר ומנחם רובינשטיין, טוענים בתביעה כי במהלך חקירתו זייפה המשטרה באישור הפרקליטות דו"ח כוזב של ממצאי די.אן.איי המוכיחים כביכול שהוא האנס. זאת לאחר שהתובע הסכים לתת להם דגימות די.אן.איי. כמו כן, המשטרה לא בדקה את מיקומו בזמן האונס באמצעות בדיקה פשוטה של מיקומו של הטלפון הנייד שלו, מה שהיה יכול להוכיח לטענתם כבר בשלב החקירה כי הוא כלל לא היה במקום בו בוצע האונס.

 

לטענתו, במהלך מעצרו היכו אותו השוטרים, השפילו ורמסו את כבודו, בין היתר לאחר שאילצו אותו לבצע בעצמו מעשה מגונה.

 

עורכי דינו כתבו כי "מסמך זה מהווה כתב אישום חריף נגד המדינה". בכתב התביעה הוא טען עוד כי שוטרים חוקרים ופרקליטים ניצלו, בידיעת המדינה, את העובדה שמהימנות דבריהם ועדותם אינה נבחנת בבית המשפט וגרמו לו בהבל פה להיות במעצר תקופה ארוכה. "הם ידעו כי בית המשפט יקבל את שקריהם כדברי אמת ולו רק בשל הסלידה ממי שמואשם בביצוע מעשה סדום בילדה בת 10", נאמר.

 

עוד הוא טוען כי הליך משפטי שבו החוקרים נוקטים בשיטה של עדויות שקר בבית המשפט אינו הליך הוגן. לדבריו, החוקרים זייפו את מסדר זיהוי הקול שנערך לו והסתירו מסניגורו ומבית המשפט תמלילים.

 

"כמו בפרשת ברנס"

 

לטענתו, הליך משפטי שבו החוקרים גרמו למחדלים ראייתיים אשר מנעו את גילוי האמת וכן הליך משפטי שבו פרקליטים מתרשלים בבדיקת כל חומר הראיות אינו הליך הוגן גם הוא. התובע טוען באמצעות עורכי דינו כי כפי שאירע בפרשת ברנס, עשתה המדינה באמצעות המשטרה להרשעתו שלא כדין. "זאת, במגמה בלתי מתפשרת להוציא הודאה מאזרח חף מפשע בקור רוח מעורר תמיהה, תוך נקיטת תחבולות פסולות, אמצעים בלתי כשרים, עדויות שקר ורמיסת זכויותיו הבסיסיות כאדם".

 

לדבריו, "התנהלותם של החוקרים בכל הנוגע לראיות, שמירתן, אי העברתן לסניגור, מצביעים על כך שמבחינת הנתבעת המטרה – סיום חקירת נסיבות האונס האכזרי של ילדה קטנה – קידשה את כל האמצעים, לרבות פגיעה בזכויות חוקתיות ופגיעה בזכויות בסיסיות ובהן הזכות להליך משפטי הוגן".

 

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית הקובעת כי התובע סובל מתופעות נפשיות קשות מהן לא סבל טרם ההצהרות. כמו כן הוא טוען לעוגמת נפש, סבל, אובדן הנאות החיים, הפסד השתכרות ומבקש מבית המשפט לפסוק פיצויים עונשיים. 

 

טרם הוגש כתב הגנה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים זיו
האונס שלא היה. אילוסטרציה
צילום: חיים זיו
מומלצים