שתף קטע נבחר

לחבק את האשה והילדים ולחזור לזירת הפשע

גיליתי שעולם החיים הלא חוקיים הוא עולם בפני עצמו, שחי ובועט סביבנו בין אם נרגיש ובין אם לא. רק מי שנכנס אליו וחווה אותו על בשרו פוקח את עיניו בדיוק כמו אדם בגן עדן

החיים שלי, אלה שהיו לפני שטעמתי מהפרי האסור לא יהיו לעולם כמו החיים של אחרי. התמימות, הנאיביות, השלווה היחסית שהיתה לי לפני, לעולם לא ישובו. הדלת לחיים הקודמים שהיו לי נסגרה ואין כבר דרך חזרה. יכולתי רק לבחור אם אני ממשיך ונכנס, או נשאר ליד הדלת בתקווה שהיא תיפתח מתישהו ותשאב אותי לעולם הקודם בחזרה. מה שבטוח, כמו פעם זה כבר לא יהיה. אני בחרתי להיכנס פנימה ולגלות. ואם הייתם שואלים אותי פעם, אז אין מצב שהייתי חושב שאחווה את טעם הפרי האסור, אבל לחיים חוקים משל עצמם, וכל מי שנכנס לזה בטוח שחושב כמוני...

 

העולם הזה מסובך, מפותל, וזורק את מי שנכנס אליו כמו מנהרת הזמן

 

גיליתי שעולם החיים הלא חוקיים הוא עולם בפני עצמו, שחי ובועט סביבנו בין אם נרגיש ובין אם לא. רק מי שנכנס אליו וחווה אותו על בשרו פוקח את עיניו, בדיוק כמו אדם בגן עדן. העולם הזה מסובך, מפותל, וזורק את מי שנכנס אליו כמו מנהרת הזמן עם דאג וטוני. נוחתים, רק לא ברור איפה, ואולי נוחתים על התחת. 

 

אף פעם לא האמנתי שאהיה בחיים האלה. תמיד חשבתי שזה שקורה לאנשים חלשי אופי, חסרי מוסר ודו פרצופיים בצורה כזו, שהם יכולים לחזור הביתה אחרי מפגש עם המאהבת ולהתנהג כאילו הם רוצחים שכירים שחזרו מהעבודה, ושאף אחד בבית לא יודע מה עבר עליהם במהלך היום. איפה הם היו, עם מי דיברו, על מי חשבו ועם מי שכבו. לחבק את האשה והילדים כאילו כלום, ולחזור למחרת לזירת הפשע. אבל כשזה קורה לי - זה כבר אחרת.

 

כיף לגלות שיש עוד אנשים שאוהבים סקס יותר מאת בני הזוג שלהם

 

פתאום, כשמדובר בי, אני לא מוכן שיקראו לזה בגידה. אני לא מוכן שיקראו לי נואף, ואני רק מחפש לשפוט את עצמי בצורה סלחנית ואוהדת. במהלך המסע שלי בארץ הנוורלנד קראתי עשרות מאמרים, ים של ספרים, והכרתי המון המון אנשים נפלאים שבדיוק כמוני לא הבינו איך מצאו את עצמם מחוץ לדלת של עולמם הישן. לשמחתי, גיליתי שאני לא לבד. ואיזה כיף זה לגלות שאתה לא לבד, לדעת שיש עוד אנשים שאוהבים סק ס יותר מאת בני הזוג שלהם, וחלקם אפילו ממין נקבה. שיש עוד אנשים שלא רואים את עצמם כבוגדים, אלא רק מחפשים קצת דלק לשגרה של חייהם, בדיוק כמוך.

 

לגלות שיש עוד כמוני, שלא מחפשים רק את הטררם ונהנים גם מהריגושים ומהפרפרים, שיש עוד כמה שמרגישים צעירים בעשר שנים ומצאו עוד דרך להוריד במשקל מלבד להזיע במכוני כושר. שיש עוד כמוני, ואפילו בנות המין היפה, שמעזות, יוזמות וחושבות. וכמה כיף זה לדעת שהחבר הכי טוב שלך - גם הוא בעניין, אבל לא סיפרתם על זה אחד לשני, כי לא ידעתם שהשני הוא גם...

 

מה שרואים בטלנובלות הכי שמאלציות ומגוחכות מתקיים

 

ואבסורדים לא חסרים. המציאות בעולם הזה עולה על כל דמיון, וכל מה שרואים בטלנובלות הכי שמאלציות ומגוחכות מתקיים הלכה למעשה כאן ועכשיו. מקרים הזויים לחלוטין, שרק סופרים ובמאים עם מוח חריף יכלו להמציא, מתקיימים כל יום מתחת לאף שלנו, ובעיקר של החוקיים שלהם. סיפורים טראגיים, סוחטי דמעות ומכווצי בטן. והכי אבסורד הוא, שכדי להימנע מכל זה הלכנו לרבנות הדפסנו הזמנות, רבנו עם ההורים על מיקום האירוע וענדנו טבעות, ומה בסוף?

 

ממצים את הקטע וחוזרים אחורה עם הראש של היום, כדי לחוות חוויות מתקנות ולהמשיך להרגיש צעירים. ואיך אפשר בלי אהבה? כי אני חושב שמי שנכנס לעולם הזה יחווה לפחות פעם אחת את טעמה הממכר, מה שיאפשר לו שוב להיות בן 18 , לשים זין על המינוס בבנק, לשים פס על קנסות, בוסים מעיקים ופקקים בכביש. חשבונות טלפון של מאות ואפילו אלפי שקלים ייראו לו שוליים, והפרופורציות בחייו ישתנו לגמרי, כי הוא - מאוהב. הוא ירחף, הוא יתלהב, הוא ייסחף, הוא יחייך, והוא יהיה מאושר, ובעיקר - חי.

  

אבל בכל מערכת יחסים כזו, עד כמה שהיא מענגת וממכרת, מגיעים לפרשת דרכים, כמו שאמר לי ידידי הטוב א`:

"אתם שניכם באוטו, נהנים מנסיעה משותפת, אבל מתישהו אחד מכם יגיע לפני השני לצומת, ובצומת יש תמרור עצור, ובעצור עוצרים ומסתכלים במפת הדרכים".

 

בצומת, הבדלי הסטטוס, המנטליות והאופי צפים כמו בלוני הליום ביום העצמאות. כאן תראו בדיוק עם מי יש לכם עסק, ואם כל מה שחשבתם, פינטזתם, דמיינתם וראיתם היה אמיתי, או פרי המוח הכחול והפורה שלכם. לאלה שמגיעים לצומת ומוצאים את עצמם עם סכין בגב נאמר שלפעמים לא ברור למה ולא חשוב בכלל מה הסיבה. זה יכול לקרות אחרי סקס סוער ובלתי נשכח, או אחרי בילוי אינטימי מרגש שבמהלכו הפרטנר נשבע אמונים לדגל. לא צריך לריב כדי להגיע לצומת, זה פשוט קרה כי הפרטנר שלכם הגיע לשם לפניכם, ואין כאן שום דרך חזרה. הוא פקח את עיניו ורואה דברים שאתם תראו רק אחרי שגם תגיעו לשם - וזה כואב. 

 

כואב לדעת שבדיוק שהרגשתם, לצד השני נגמר.

 

בדיוק שחשבתם שמצאתם את האושר, הצד השני נשבר.

 

ושבדיוק כשהייתם בטוחים שנגמרו המשחקים ושסופסוף מצאתם נפש תאומה, ושאפשר לעשות הכל בחופשיות ובלי לחשוב על כל דבר מראש - הצד השני חושב בדיוק ההיפך ומתגלה כנבל סדרתי, נכה רגשית ואילם פוטנציאלי.

 

רוצים ליהנות, לחוות משהו שאין בבית, לשדרג לעצמנו את החיים

 

אבל אל דאגה, היתרון בהגעה לצומת הוא שאחריו אין דרך חזרה. מעכשיו אתם בוגרים ומנוסים. שנית מצדה לא תיפול, ואת הלקח והניסיון תקחו איתכם הלאה. זה ייקח קצת זמן, אבל אתם תחלימו. כי אני בטוח שמי שנכווה יודע הרבה יותר טוב מה הוא רוצה. כי הרי אנחנו רק רוצים ליהנות, לחוות משהו שאין בבית, לשדרג לעצמנו את החיים, ללמוד דברים חדשים ולחזור לקן החם בלי שאף אחד יידע, כדי שנוכל לחייך בלילה לכריות ולישון בשקט.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נהנים מהריגושים ומהפרפרים
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים