קמפיין: "תנו לעולי אתיופיה הזדמנות שווה"
קמפיין משותף למשרד הקליטה, הסוכנות וארגוני עולים מאתיופיה ינסה לשנות את מצבם התעסוקתי של העולים. השרה לבני: "שכל אחד ישאל את עצמו האם הוא לוקה בגזענות, והאם בראיון עבודה הוא נותן שוויון הזדמנויות ליוצאי אתיופיה". בסרטון הקמפיין מככב הכדורגלן ברוך דגו
קמפיין להצגת עולי אתיופיה ב"אור האמיתי": המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית ונציגי קהילת יוצאי אתיופיה, פתחו היום (ב') במסע פרסום מיוחד בניסיון "לחשוף את החברה הישראלית לפניה האמיתיים" של קהילת יוצאי אתיופיה.
מארגני הקמפיין מעוניינים לשנות את המצב שבו מתקשים יוצאי אתיופיה להשתלב במקומות עבודה ההולמים את כישוריהם, בעיקר בשל העדר קשרים אישיים, דעות קדומות ותדמית בעייתית.
הקמפיין, שכותרתו "30 שנה לעלייה מאתיופיה, ההצלחה תלויה בכולנו", חושף סיפורי הצלחה של יוצאי אתיופיה וקורא לציבור לסייע באופן אקטיבי להשתלבותם של העולים. אחד מגיבורי הסרטון, הוא כדורגלן הפועל תל אביב, ברוך דגו, שמציג את סיפור הצלחתו.
ציפי לבני, שרת הקליטה והעלייה אמרה בעת הצגת הקמפיין כי "הקמפיין לא אמור לתת פיתרון אלא הוא חלק מתהליך. אנחנו אומרים לכל אחד שישאל את עצמו האם הוא לוקה בגזענות, האם בראיון עבודה הוא נותן שוויון הזדמנויות מלא או שהוא מושפע מסטריאוטיפים. וזה מכוון לכולם גם לראש עיר או מורה בבית ספר".
איציק דסה מנהל ארגון טבקה, המסייע לעולים, אמר ש"הקריאה שלי היום היא לגופים עסקיים - אנא מכם תנו הזדמנות שווה גם ליוצאי אתיופיה. היום 65 אחוז מהאקדמאים לא עובדים".
זאב ביילסקי, יו"ר הסוכנות חזר לפני שלושה ימים מביקור באתיופיה, ואמר ש"אנחנו נכנסים לעשות פה שינוי. צריך להבין מאיפה הם באים כדי להבין את ערך הזינוק שהם עשו".
אשת העסקים עפרה שטראוס, יו"ר המועצה הציבורית "בבית ביחד" אמרה כי "אחרי מספר חודשים שאני מתעסקת בנושא אני שואלת את עצמי איך אני גורמת לארגון שלי להשתנות. אם זה ישתנה אצלי, זה ישתנה גם במקומות אחרים, לבד זה לא יקרה". פרוייקט "בבית ביחד" הוא פרוייקט של הסוכנות היהודית, לו שותפים אנשי עסקים בכירים שעוסקים בהתנדבות בקירוב בין עולים חדשים לוותיקים.
האקדמאים לא משתלבים
קצת נתונים: קהילת יוצאי אתיופיה בארץ מונה כ- 105,000 נפש. מחציתם הינם צעירים מתחת לגיל 19. כ- 30 אחוזים מבני הקהילה נולדו בישראל וכ-70 אחוזים מן העולים הגיעו לארץ במבצע שלמה (1991) ובשנים שלאחריו. 36% מעולי אתיופיה מתגוררים במרכז הארץ, 27% בדרום, 18% בצפון.
בשוק העבודה פועלים היום כ- 2,500-3,000 אקדמאים יוצאי אתיופיה אולם חלק גדול מהם מועסק בפרויקטים הקשורים לקהילה ולכן לא השתלבו היטב בשוק העבודה. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2003 שיעור המועסקים האתיופים מתוך כוח העבודה עומד על 76.15% לעומת 89.7% משיעור המועסקים בכלל האוכלוסייה.
לפי ההערכות, כ-2,500 סטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות. רוב יוצאי אתיופיה, ובהם אקדמאים, אינם מחוברים לערוצים המקובלים למציאת עבודה. מדו"ח של מרכז אדווה עולה כי בעלי עסקים אשר מעסיקים יוצאי אתיופיה מדווחים על שביעות רצון מהעסקתם. ואולם, רוב המעסיקים אינם מודעים לפוטנציאל העובדים יוצאי אתיופיה ואינם יודעים כיצד לגייסם.
בכל שנה מתגייסים לצה"ל כ- 1,500 יוצאי אתיופיה. שיעור המתגייסים בקרב גברים יוצאי אתיופיה עומד על 86% והוא גבוה יותר מהשיעור בכלל האוכולסייה (73%). כ- 32% מבין המתגייסים משרתים ביחידות קרביות ו-3.1% הם קצינים.
סקר: השתלבות נמוכה
למרות הנתונים הללו, מסקרים שנערכו בקרב הציבור הישראלי עולים נתונים מעט מדאיגים. 57 אחוזים מהישראלים חושבים שעולי אתיופיה השתלבו בחברה הישראלית במידה נמוכה או נמוכה מאוד. שני אחוזים מהציבור כלל אינם מכירים עולה מאתיופיה.
עוד עולה כי 67 אחוזים מהמידע החיובי על עולי אתיופיה בקרב הציבור התקבל בעקבות מפגשים אישיים עם העולים, בעוד ש-50 אחוזים מהמידע השלילי נרכש דרך כלי התקשורת. יוצאי אתיופיה נוכחים בערוצים המסחריים רק במהדורות החדשות, ו-30 אחוזים מהם מופיעים בהקשר של פשיעה ואלימות.
68% מהישראלים הוותיקים מדווחים על הרגשה חיובית כלפי עולי אתיופיה. 37% מהם הגדירו את עולי אתיופיה כ"אנשים טובים", 23% כ"סימפטיים וחברותיים", ו- 21% כ"שקטים". ואולם, רק 5% מהנשאלים רואים את עולי אתיופיה כ"תורמים או מביאים כבוד למדינה".
חברת גיתם ערכה את הקמפיין בהתנדבות. המעוניינים לסייע יכולים לפנות לטלפון: 1-800-221314.
לפנייה לכתב/ת 
