מי יטהר את המרוקאי?
בארץ הנעדרת, מזרחי הוא שם נרדף לבבון טיפש, וגם ותיקי העבודה נחרדים מהמחשבה שהעממי עם השפם ייפגש עם בוש. גזענים נמאסתם
אין דרך מעודנת להגיד את זה, צריך פשוט לזרוק את הדברים בפרצוף: גזענים נמאסתם. מגעיל אותי לראות מה עושים בשבועות האחרונים לעמיר פרץ, המזרחי הראשון שמתמודד על ראשות הממשלה בישראל. אילו הודעות משגר בו דובר מפלגת האינסטנט-פודינג קדימה, אילו קולות משמיעים נגדו חבריו ויריביו בפוליטיקה הישראלית, ואילו "דחקות" מריצים על חשבונו בטלוויזיה.
בכל ימות השנה הגזענות הישראלית היא גברת מפודרת היטב, עמוסה בכל-כך הרבה שכבות איפור, שלא תרגיש את הכיעור מלמטה. עכשיו, במערכת הבחירות, אפילו לא מרגישים צורך להסוות את הגועל, לא טורחים להעמיד פנים. מרוקאי משדרות נבחר לראשות מפלגת העבודה, והארץ לא יודעת את נפשה. הוא לא יודע אנגלית, יש לו שפם, הצחוק שלו עממי מדי, הוא לא יכול לייצג אותנו, ואיך ייפגש עם בוש וידבר בשמנו?
עד כדי כך הארץ נסערת מהמבוכה, עד שצריך היה לגייס את לובה אליאב, איש עם שמונים שנות ותק אשכנזי, כדי לנסות ולטהר את המרוקאי. אליאב הטוב חורש את הארץ בניסיון סזיפי להתגבר על דעות קדומות, להסביר למה שקרוי "ותיקי העבודה" שפרץ יודע לדבר, שהוא איש רציני, שיש לו אג'נדה וחזון שמזמן כבר לא נראו במפלגה. הוא מדבר איתם על אג'נדה - והם שואלים אם הוא יודע אנגלית, חוששים מה יגידו בעולם כשיראו מזרחי עם שפם. בקיצור, לובה מוצא עצמו טיפה בים של שנאה ובוז.
והבוז הזה לפרץ המזרחי, איננו רק פוליטי. הוא הרבה יותר עמוק. קחו למשל את מה שעושה "ארץ נהדרת" לו בפרט ולמזרחי בכלל. תחת המטריה המגוננת של סאטירה, הפכה התוכנית את משה קצב לתוכי טיפש, את עוזי כהן - לבבון, את סילבן שלום - לבובת סמרטוטים אילמת, את רוחמה אברהם - לאנאלפביתית, ואת עמיר פרץ - לטמבל מוחלט, איש שאתה משפשף את העיניים ולא מאמין איך הגיע למעמדו. אידיוט שלא יודע אפילו להפעיל את המגאפון שלו, ועל אנגלית אין בכלל על מה לדבר.
בואו נחשוב על זה רגע. עמיר פרץ הוא פוליטיקאי ותיק ומוכר, שניהל בהצלחה מערכות גדולות. אפשר להגיד עליו הרבה דברים רעים, אבל מאיפה הביאו כותבי "ארץ נהדרת" את התזה שהוא טיפש? על סמך מה? על פרץ כתבו בעבר שהוא מסוכן חברתית, דיקטטור, מגלומן, כוחני, אבל איש לא חשב אותו לטיפש. מדוע החליטו יוצרי התוכנית להציג אותו דווקא ככזה? סאטירה? בסדר, מאה אחוז, אבל למה דווקא בדמות האידיוט? הרי יכלו לצחוק עליו באלף דרכים אחרות. ובכלל, סאטירה - כמו קריקטורה טובה - מקצינה תכונה קיימת, לא ממציאה תכונות יש מאין.
אבל פרץ הוא מזרחי, ומזרחי ב"ארץ נהדרת" הוא שם נרדף לטיפש, בבון, תוכי, מריונטה, מושחת. וכשהוא מתעקש בכל זאת לנצח, להוביל - התוכנית מרגישה חובה חברתית לחשוף מיד את התרמית: חבר'ה, אל תשכחו, הוא לא יודע אנגלית, יש לו שפם ומגאפון. הוא מזרחי ויש לו עבר הסתדרותי. בשלוש מילים: הוא לא משלנו, לא שייך לארץ הנהדרת שלנו. הוא בן לארץ אחרת, ארץ נעדרת. הנה באה ההקטנה הקלאסית של השונה. עכשיו הוא כבר לא מסוכן.
אני כבר רואה את התנפלות הטוקבקיסטים כאן. מהאשמות בבכיינות מזרחית וכלה בפליאה ותדהמה, מאיפה אני מביא את זה, שהרי הגזענות כבר מזמן עברה מהארץ, וזה רק עניין של מקריות מצערת שעדיין בכל פרמטר שתבחרו - שכר ממוצע, השכלה, משרות ובולטות ציבורית - המזרחים מפגרים בשנות אור אחרי האשכנזים. מקריות שמי שמייחס לה משמעות הוא קטנוני או זדוני. ובכן, באופן קטנוני וזדוני אני בא לטעון כאן, שמה שעושים לעמיר פרץ מגעיל אותי. אני בא להאשים את החברה הישראלית בגזענות מכוערת. אני בא להגיד לזקני מפלגת העבודה שכאשר בוש ייפגש עם פרץ, המאמץ האינטלקטואלי יהיה מצד בוש, ולא מצידו של פרץ. אני בא להגיד שמול אולמרט החיוור וביבי העיוור - לפרץ אין בכלל מה להתבייש. הוא יכול רק להצליח.
