על גנים, שמות יצירתיים וטאקט

מכתבו הקצרצר של קן מקלין (McLean) למערכת, שפורסם בגיליון 19 של שבועון המדע "נייצ'ר" (בינואר 2006), יגרום בוודאי לצחקוקים מאחורי גבו, ואולי אף להערות עוקצניות בנוסח "מה, אין לו כבר מה לחקור ולפרסם, שהוא עוסק בשטויות כאלו?". אף על פי כן, אולי ראוי לתת את הדעת להערתו הקטנה.

מקלין, מן היחידה לביולוגיה התפתחותית במכון ויקטור צ'אנג לחקר הלב באוסטרליה, קורא לחוקרים להיות מעט פחות קלילים כשהם בוחרים שמות לגנים שגילו. אכן, יש שחוקרים מעניקים לגנים שהם חוקרים שמות תמוהים משהו. ייתכן שהסיבה היא רצון להקרין רוח שובבות, אולי בבחינת "מרד נעורים" שיקסום לתלמידי מחקר צעירים, כעין אנטיתיזה לדמות הפרופסור משכבר הימים, הממושקף, חמור הסבר והמתבטא בשמות לטיניים "מכובדים" ועבשים. השמות השובבים הללו, טוען מקלין, אינם מעלים חיוך על שפתיהם של אנשים שהם או ילדיהם לוקים בבעיות גנטיות קשות, הנובעות מפגמים באותם גנים. קשה יהיה לבשר להורה שילדו לוקה בעיוותים קשים שהפגם מקורו בליקוי בגן "קיפוד קוֹלי" או בגן "רכיכה", או לדון עם חולה בסרטן בפגם בגן "פוקימון".

גן "קיפוד קוֹלי" (Sonic hedgehog, SHH) פגום עלול לגרום להולדת תינוק בעל פגמים שוליים יחסית במבנה הפנים (מספר שיניים אי-זוגי), אך גם לעיוותים קשים ביותר במבנה הראש, כמו אי-התפתחות של המוח הקדמי. השם "קיפוד" (hedgehog) ניתן לְגן שזוהה בזבוב התסיסה דרוזופילה, על שום מעורבותו בהופעת זיפים רבים בזבוב.

מאוחר יותר נחקרו גנים דומים בחולייתנים, ובמעבדתו של קליף טבין (Tabin) בהרוורד זוהה בתרנגולת גן דומה במבנהו. מאחר שבמעבדתו נהגו להשמיע מוזיקה רבת-עוצמה, כינו החוקרים את הגן התרנגולי בשם Sonic hedgehog – Shh, ולפיכך מכונה הגן המקביל באדם SHH (הגנים האנושיים מסומנים באותיות רבתי). נדמה שאפשר להבין את מקלין כשהוא טוען כי יש משום טעם לפגם בניסיון להסביר להורים שנולד להם תינוק הלוקה בעיוותים קשים בשל פגם בגן "קיפוד קולי".

דוגמה אחרת שמזכיר מקלין היא הגן שזכה בכינוי המשעשע "פוקימון"; ואולם מדובר בגן הקשור במחלת הסרטן, שהיא כשלעצמה אינה מעלה חיוך שובב על שפתי חולים ובני משפחותיהם. במקרה זה הצעת השם נתקלה בבעיה מכיוון נוסף – זכויות יוצרים.

מקלין מזכיר שם נוסף שהוצע לפגם גנטי (חסר זעיר) – דווקא שם שנגזר לכאורה באופן "רציני", כראשי תיבות של תסמיני הפגיעה. אלא שבבחירת ראשי התיבות היתה כוונת מכוון – יצירתית מאוד, יש להודות, אבל היה מי שחשב כי היא סרת טעם. הכוונה לחסר זעיר בכרומוזום מספר 22, וכינויו (ניחשתם?) "מלכוד 22", CATCH22. אמנם CATCH אינם אלא ראשי תיבות של "חריגות בלב, חסר בלימפוציטים מסוג T, שסע ומיעוט סידן בדם" (Cardiac Anomaly, T-cell deficit, Clefting and Hypocalcaemia), אבל נראה שאפילו ג'וזף הלר, מחבר הספר הנודע, לא היה נופל במלכוד...