מדפסות לייזר ביתיות: מדריך קנייה

מלבד המחשב האישי, המדפסת הביתית היא פריט החומרה הכי נפוץ והכי נרכש, זה כמה שנים. בהתחלה היו אלה מדפסות הסיכה, לאחר מכן מדפסות הדיו, ובשנים האחרונות שגשג שוק המדפסות המשולבות. אבל הדבר האמיתי - כל אחד יאמר לכם - היא מדפסת הלייזר.

בהשוואה אחד לאחד מול מדפסת הדיו, למדפסת הלייזר יש כמה חסרונות ברורים: היא תופסת יותר מקום; לא מדפיסה בצבע (אלא אם מדובר בלייזר צבעוני, שעולה פי שלושה); והיא עולה יותר.

כמה יותר? לא הרבה. חלק מדגמי הלייזר שמשווקים היום בישראל כבר עולים פחות מ-500 שקלים. חשוב יותר: העלות ה"משתנה" -

הכסף שאתם מוציאים על חומרים מתכלים - נמוכה עד כדי שליש ופחות.

• עוד במדריך זה: מדפסות הלייזר המומלצות
  

מה מקבלים בתמורה?

תמורת 500-750 שקלים תוכלו לקבל היום דגם לייזר בסיסי, שיעלה את הסטנדרטים שלכם בכל מובן: ביצועי ההדפסה, איכויות פלט, אמינות לאורך זמן, נוחות, תמיכה בתכונות מתקדמות. למי שמדפיס בעיקר טקסט ולא זקוק לצבע, הלייזר בסופו של דבר עדיף על הזרקת הדיו. הוא כל-כך יותר משתלם שעדיף להחזיק גם מדפסת דיו וגם לייזר, ובלבד שלא תצטרכו לזרוק כסף מיותר על מחסניות דיו.

המעבר של טכנולוגיית הלייזר מהסביבה הארגונית לביתית, הוא תוצאה של כמה מגמות. ראשית, התחרות הגדולה בתחום, וההתפתחות האינטנסיבית של הטכנולוגיות שמשולבות במוצרים.

מהפכת המיזעור המאפיינת קטגוריות אחרות של חומרה וציוד היקפי, פסחה במידת מה על מדפסות הלייזר. גודל המדפסות כמעט לא הצטמצם בשנים האחרונות - אם כי לגודל הקיים נדחסות היום טכנולוגיות מתוחכמות בהרבה. המדפסות הביתיות הן בחלקן דגמים ישנים, או גירסאות משופרות שלהם, שמגיעות לקצבים "נמוכים" של 12-20 עמודים לדקה. בעבודה הייתם רוצים לקבל פי שניים מזה, אם אפשר, אבל בשימוש ביתי באמת שלא צריך יותר.

בדגמים ביתיים יש גם פחות חשיבות למספר הדפים שמגש הנייר יכול להכיל, או לעומס ההדפסה החודשי המרבי בו המדפסת יכולה לעמוד. רוב הדגמים הביתיים כוללים מגשי נייר ל-150 דפים וחלקם ל-250. עומסי העבודה החודשיים נעים סביב ה-5,000 דפים לחודש ברוב הדגמים ו-10-15 אלף דפים בדגמים מסוימים.

כמובן שבשני המקרים, כל המרבה הרי זה משובח - ויש הבדלים בין הדגמים. כמו שיש הבדלים ברזולוציות ובאיכויות ההדפסה - שני דברים, שאגב, כבר לא ממש קשורים זה לזה. אבל בסך-הכל קשה ליפול עם לייזר. לא בדברים האלה בכל אופן.

בכל זאת, יש כמה דברים שכדאי מאד לשים אליהם לב כשאתם בוחרים מדפסת לייזר ביתית. הטיפים שנביא בהמשך נכונים במידה רבה גם אם אתם רוצים פתרון שיתאים כמדפסת אישית, מדפסת למשרד הביתי שלכם, ולעיתים גם פתרון הדפסה זול לעסק קטן או קבוצת עבודה לא גדולה בארגון. אבל הדגשים שלנו הפעם הם על שימוש ביתי.

• נפח, משקל ועיצוב. שני הראשונים הם מסוג הפרטים שאפשר לבדוק בכל מפרט טכני, אבל העניין השלישי הוא סיבה טובה לראות את המוצר בעיניכם - וגם לשחק איתו ולעשות קצת מדידות באותה הזדמנות. סיבה טובה לביקור חטוף בסניף הקרוב של רשת ציוד משרדי. 
  
  מדפסת בכלל, ומדפסת לייזר במיוחד, עשויים להגדיר את האילוצים המרכזיים בעיצוב סביבת העבודה הביתית או המשרדית שלכם. כדאי לבדוק לא רק את הממדים הפיזיים, אלא איך נראית המדפסת עם מגשי נייר פתוחים, איפה מגש הפלט שלה וכיצד היא תוכל להשתלב בסביבת העבודה הקיימת. וגם אם זה נשמע לכם עכשיו מוזר - נסו לא לקחת את המדפסת הכי מכוערת שתמצאו. גם מדפסת לייזר קטנה תופסת מספיק מקום במרחב כדי לכער אותו.
  

• עלויות החלקים המתכלים. מדפסות לייזר לא משתמשות בדיו אלא במחסניות טונר. הטונר (Toner) הוא אבקה יבשה שמפוזרת על הנייר באמצעות חשמל סטטי, ומותכת אליו בחום גבוה. 
  
  ישנו גם תוף ההדפסה - עוד חלק מתכלה שעלול לעלות לא מעט בעצמו, אבל אורך החיים של תוף גדול לפעמים מאורך החיים של המדפסת. בחלק מהדגמים התוף בכלל משולב במחסנית הטונר.
  
  מחיר הטונר הוא בדרך-כלל 300-400 שקלים למחסנית מקורית ו-200-300 שקלים למחסנית תואמת או ממוחזרת. לטענת יצרני המדפסות, המחסניות החלופיות יפגעו באיכות הפלט, באמינות המדפסת ובכיסוי של האחריות. ההחלטה היא שלכם, אבל לפי מימדי שוק הטונר החלופי אנחנו נוטים לחשוב שהיצרנים קצת מגזימים בתיאורי הזוועה.
  
  חשוב כמובן לא רק מחיר הטונר אלא הקיבולת שלו, ובקטגוריה עליה אנחנו מדברים הקיבולת קטנה: 2,000 עד 3,000 דפים ברוב המקרים (בכיסוי של 5%, הנתון המשמש גם בבדיקת הביצועים), מה שמסביר את העלות הגבוהה יחסית של הדפסת דף: 9-18 אגורות, תלוי בדגם. זה הרבה יותר מאשר במדפסות לייזר ארגוניות, אבל זה גם הרבה הרבה פחות מאשר הזרקת דיו. בכל אופן, חשוב לבדוק לפני שבוחרים במדפסת שתתאים לכם.
  

• רעש. זה מסוג הדברים שכולם נוהגים לשכוח, וחבל שכך. מדפסת לייזר יכולה להיות שקטה כמו דאון או רועשת כמו מטוס נוסעים. הרעש בזמן ההדפסה עשוי להיות הבעיה העיקרית אם אתם רוצים מדפסת שלא תעיר את הילדים אחרי שהלכו לישון. אבל דווקא הרעש במצב המתנה (Standby) הוא לעיתים הכי מטריד, כי הוא כל הזמן שם. 
  
  בכל מפרט טכני יש נתון על העוצמה הדציבלית (dBA) של הרעש שהמדפסת מפיקה. ככלל, נתון של 45 דציבל או פחות בהדפסה ו-30 דציבל או פחות בהמתנה, הם הרמה המרבית הרצויה. באופן מעשי, רוב הדגמים מייצרים יותר רעש מזה, ולכן תמיד טוב לראות - ובעיקר להקשיב - למדפסת בפעולה. כי לא רק עוצמת הרעש חשובה אלא גם גוון הצליל. תשמעו ותבינו.
  

• התאמה למשימות. שימוש ביתי אופייני יכול להגיע לנפחי הדפסה שבין עמודים בודדים לחודש למאות עמודים לשבוע. אם אתם מאלה שמדפיסים מאמר או שניים וכמה מסמכים ליום, סביר להניח שקצב ההדפסה החודשי שלכם הוא בחלק העליון של התחום. זה אומר, מצד אחד, שאתם בחיים לא תתקרבו לנפח ההדפסה המומלץ (Duty Cycle), אבל תצטרכו להחליף טונר פעם-פעמיים בשנה לפחות. 
  
  מעבר לשיקולי עלות הטונר, נתון ה-Duty Cycle יכול לספק אינדיקציה טובה לעומס שבו המדפסת שלכם תוכל לעמוד. אם אתם קונים את המדפסת בשביל עסק קטן או משרד ביתי, או אם אתם רוצים להדפיס בה את כל עותקי עבודת הדוקטורט שלכם - לכו על דגם חזק וגדול יותר, שמתאים לעומסים גדולים.
  
  שימושים "עסקיים" למדפסת גם מצדיקים השקעה בדגם שתומך בתכונות אופייניות שאולי תצטרכו: אפשרויות זום ודופלקס, מגשי נייר גדולים, חריץ הזנה ייעודי לדפים בודדים (טוב לדפים עבים, שקפים, נייר עם לוגו למכתב וכו'), ושני מגשי פלט. 
  
  אם אתם רוצים להשתמש במדפסת להדפסת תרשימים, עם תוכנות עימוד וכיוצא באלו שימושים מקצועיים, כדאי לבדוק שאתם לוקחים דגם שתומכות בשפות ההדפסה הרלוונטיות (PCL, פוסטקריפט וכו'). ואם אתם משתמשים במערכות הפעלה שאינן Windows, כדאי מאד לבדוק איזה דרייברים אתם מקבלים - יש דגמים שתומכים גם ב-Mac OS ובלינוקס ויש דגמים שלא.
  

כשמעיינים במפרט הטכני, יש כמה פרטים שכדאי במיוחד לחפש:

• זיכרון. בדרך-כלל יש יחס ישר בין נפח הזיכרון המותקן במדפסת לבין יכולתה להתמודד עם הדפסות מורכבות (תמונות, תרשימים, עמודים רבים בבת-אחת וכו'). אם כי יש היום דגמים (כמו זה של Canon הכלול בסקירה שלנו), שמיישמים טכניקות שונות שמאפשרות להשתמש בזיכרון קטן גם למשימות גדולות. ככלל, זיכרון בנפח 8MB - הנפח הנפוץ ביותר בקטגוריה - הוא האופטימלי.
  

• קצב הדפסה. כאמור, זה לא ממש קריטי בשביל שימושים ביתיים, אבל אם המהירות חשובה לכם בכל זאת חפשו את נתון ה-ppm (עמודים לדקה). קצב של 14ppm או יותר הוא פחות או יותר התקן החדש בתחום, וזה באמת יותר ממה שתצטרכו. בדגמים מסויימים מגיעים הקצבים לאזור ה-20ppm.
  

• איכויות ומצבי הדפסה. רוב מדפסות הלייזר, גם הזולות, מגיעות עם כמה רמות איכות, מצב הדפסה חסכוני (Toner Save Mode), הדפסה בהגדלה, הקטנה, סיבוב וכדומה, סימני מים, ועוד. כדי לוודא שראיתם, לפחות פעם אחת, למה מסוגלת מדפסת לייזר טובה עם דרייבר ותוכנת הדפסה טובים. אחרי שתראו, תוכלו להחליט לבד אילו תכונות באמת עשויות להיות חשובות לכם ולחפש אותן במדפסת שתקחו.
  

• ממשקים. USB הוא הנפוץ ביותר. בחלק מהדגמים יש גם יציאה מקבילית, כרטיס רשת (מובנה או אופציונלי) ואפילו תכונות Wi-Fi (אם כי עליהן כבר תצטרכו לשלם כ-1000 שקלים או יותר).
  

• צריכת חשמל. מדפסת לייזר איננה נחשבת בדרך-כלל לצרכן חשמל גדול, אבל במהלך הדפסה היא יכולה לטפס לצריכה של 200-450 וואט. במצב Standby, צריכת החשמל יכולה לנוע בין וואטים בודדים לבין 60-70 וואט, תלוי בדגם. זה מסוג הדברים שאנשים לא חושבים עליהם, אבל מי שמדפיס הרבה ומפעיל את המדפסת מסביב לשעון לא יכול להתעלם מהעניין.
  

• לחצו כאן למדפסות הלייזר המומלצות