על הספה: כך תבחרו פסיכולוג

למעלה ממאה שנה נחשבת הפסיכולוגיה הקלינית לכלי ראשון במעלה לפתרון בעיות נפש, אלא שמאז תקע אסי דיין את עיני ההאש-פאפי שלו באיילת זורר, הפכה כורסת הפסיכולוג למקום נחשק במיוחד. מסלול ייסורים ארוך עובר הפסיכולוג הקליני עד שהוא יושב אל מול הפציינט, מהנהן בראשו בהבנה ומתקן את הנפש השרוטה והמרוסקת. על שנות הלימודים הארוכות (תואר ראשון, תואר שני ועוד ארבע! שנות התמחות) מפצים העניין, היוקרה ו..למה להתבייש? גם הכסף.

בניגוד לתחומים אחרים בהם משקיעים התלמידים שנות לימוד ארוכות ויוצאים לשוק רווי ומסוכסך (עיין ערך וטרינריה) הרי שבתחום הפסיכולוגיה הקלינית לא מכירים את המושג אבטלה.

"הביקוש רק הולך וגדל", מספרת ד"ר רבקה דוידוביץ', עד לאחרונה יו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית במשרד הבריאות. "כיוון שהצפי של חוקרים בכירים בעולם קובע כי הדיכאון, על כל סוגיו, יהפוך לצערנו למחלה פופולרית במיוחד, אנו צופים כי השוק ידרוש עוד ועוד מטפלים. ככלל, אין סיבה שאדם שעמד בהצלחה בכל השלבים הקשים, שקיבל רשיון עבודה ומעוניין לעבוד במקצוע, לא יצליח להתפרנס, הן במסגרות הציבוריות והן במסגרות הפרטיות".

הפסיכולוגיה נגד האלטרנטיבי

עד לפני מספר שנים היו הפסיכולוגים הקליניים בודדים בשטח, אלא שלאחרונה הפכו מטפלים אלטרנטיביים למטפלי נפש מטעם עצמם.

"אני מאוד בעד טיפול אלטרנטיבי " אומרת ד"ר דוידוביץ' "אלא שיש לזכור כי מדובר בטיפול אלטרנטיבי בלבד. לא ייתכן שכל מטפל יהפוך לפסיכולוג, יעניק ניתוח נפשי ויסכן את שלום המטופל. אדם המגיע לעיסוי, שיאצו או כל דבר אחר צריך לזכור כי הוא משלם בעבור הטיפול הזה וכי המטפל אינו מוכשר לערוך לו טיפול פסיכותרפי. אנחנו יודעים שיש אנשים המעדיפים ללכת לטיפול אלטרנטיבי במקום טיפול פסיכולוגי, אך אין מדובר בתחרות כל שהיא ובשום אופן אין להשוות בין שני הדברים".

לא רק מטפלים אלטרנטיביים משתמשים בחלקים מן התואר הנכסף ומבקשים להיחשב חלק מהתחום. גם שרלטנים מתחום העבודה הסוציאלית ותחומים תרפוייטים אחרים מנכסים לעצמם תארים שמעולם לא קיבלו.

"כשמישהו אומר שהוא פסיכותרפיסט, כדאי לבדוק לו את התעודות", אומרת דוידוביץ'. "פסיכולוג קליני הוא פסיכותרפיסט מעצם הכשרתו. מי שנוהג להשתמש בתואר פסיכותרפיסט לקח בדרך כלל כמה קורסים, אבל לא עבר את מסלול ההכשרה המלא. לא כדאי לבלבל בינו ובין הפסיכולוג ".

איך תבחר פסיכולוג/ית?

כמו בתחומים אחרים גם כאן פועלת שיטת ה"פה לאוזן". "תמיד כדאי לקחת המלצות" מסבירה יו"ר הוועדה "אך כדאי גם לזכור שמה שטוב לאחד לא בהכרח יהיה טוב גם לחברו".

מייד עם הכניסה לקליניקה כדאי לבדוק אילו תעודות מתנוססות על הקיר. כמו בתחומי רפואה אחרים חייב גם הפסיכולוג הקליני להציג את תעודותיו ובעיקר את תעודת רשיון המומחה המוענקת לו על ידי משרד הבריאות. הרשיון מעיד כי הפסיכולוג עבר בהצלחה את כל מסלול הלימודים, ההכשרה והבחינות.

אם עבר הפסיכולוג את מבחן התעודות יש לקבוע 2-3 פגישות היכרות הדדית כדי להחליט מהם הנושאים בהם ייגע הטיפול, ומהם לוחות הזמנים המשוערים – האם מדובר בטיפול קצר וממוקד או בטיפול ארוך ומקיף.

"פסיכולוגים רבים כלל לא מבקשים כסף על פגישות ההיכרות", אומרת ד"ר דוידוביץ.' "אחרים דווקא כן. בסיומן של פגישות ההיכרות צריכים שני הצדדים, תוך דיאלוג משותף, להחליט אם ממשיכים הלאה. אם המטופל מרגיש כי אין כימיה, אסור להתבייש, יש לשוחח על כך עם המטפל ולהמשיך לחפש את המטפל הנכון. גם מטפל שמרגיש כי אינו יכול לטפל במקרה ימליץ , בדרך כלל, על מטפל אחר מתאים יותר".

לדברי דוידוביץ', "חשוב מאוד שהמטופל ירגיש בנוח, זהו כלל בסיסי ראשון. המטפל, אחרי כל שנות ההכשרה, לא ייעלב אם יחליט המטופל להפסיק את הטיפול וגם אם ייעלב אין זה עניינו של המטופל. כדאי רק שההפסקה תהיה ברורה ומנומקת".

מה מותר, מה אסור

טיפול פסיכולוגי סביר וממוצע ידרוש בין פגישה לשתיים בשבוע, ולא יותר. כל פגישה אורכת 50 דקות ומתמקדת במטופל. "יש שיטות טיפוליות בהן משתף המטפל גם בחוויותיו שלו, אבל ככלל אסור למטפל להעביר את הפוקוס אליו ולהפוך למטופל", אומרת דוידוביץ'. "המטופל חייב להפעיל את ההגיון ולהבין מתי מדובר בו ומתי לא".

מה עוד אסור? להפוך לחברים. במהלך תקופת הטיפול אוסרים כללי האתיקה לשתות קפה חברי מחוץ לחדר הטיפולים. מובן מאליו שרמיזות למיניהן, נגיעות או כל דבר אחר שאינו קשור לטיפול הנפשי עצמו, אסורות באיסור מוחלט.

לפסיכולוג קליני גם אסור להמליץ או לתת תרופות כלשהן. במיקרה הצורך עליו להפנות את המטופל לפסיכיאטר.

מטופל שמרגיש כי פסיכולוג (משני המינים) עבר על הכללים וכי נגרם לו נזק כל שהוא מוזמן להתלונן בפני וועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים או בפני וועדת התלונות של משרד הבריאות. אלה יבדקו את התלונה ובמידה וזו מוצדקת יפעילו סנקציות עד כדי העמדה לדין ושלילת הרשיון.

איך יודעים שהטיפול עובד. וגם: איך נפרדים?

ד"ר דוידוביץ': טיפול פסיכולוגי אינו נמדד בפרקי זמן סבירים. הוא יכול להימשך בין מספר חודשים לשנים ארוכות, ותלוי בנושאים בהם רוצה המטופל לגעת. חשוב כי כל כמה חודשים יערכו המטפל והמטופל הערכת התקדמות ויקבעו שוב אומדני לוחות זמנים, כדי שהמטופל ידע מה עוד עומד לפניו. במהלך טיפול מוצלח צריך המטופל לחוש בשינוי. אם אין תחושת שינוי עליו לשתף את המטפל בתחושותיו ולהחליט איך ממשיכים.

סיומו של טיפול הוא עניין ארוך ומפחיד לעיתים. בטיפולים מסוימים המטפל יחליט על סיום ויציע להתחיל בתהליך פרידה. לעיתים יחליט המטופל שדי לו, וגם אז יש להיכנס לתהליך סיום. כך או כך, אם אין בעיה פיזית שמחייבת סיום מיידי של הטיפול, כדאי למצות את תהליך הפרידה עד תום ולעשות זאת במהלך כמה וכמה פגישות.

כמה זה עולה?

בעבור טיפול הנערך דרך קופות החולים : 150-160 שקל לפגישה.

מפגש בקליניקה פרטית: 250-400 שקל לחמישים דקות.

בתל אביב המחירים גבוהים מאשר בכל מקום אחר.

המחירים נקבעים על ידי הוותק, הנסיון וכמו בכל שוק גם על ידי המוניטין.

למרות שמדובר בעסק לא זול עדיין מדובר במחירים נמוכים מאלה הניגבים על ידי הרפואה הפרטית הקונבנציונלית.