נסענו לשבת להורים שלי באלון מורה. מבעד לחלון הממוגן השרוט - וגם מבעד לדלקת הגרון החריפה שלי - פרץ אביב מדהים שאי-אפשר להתכחש אליו. בכניסה לבית פרחו בלבן שני עצי שזיף מריחים ובחצר פשתה וגרניום ולובליה ואפונה ריחנית, שרק אמא שלי זוכרת לזרוע אותה בזמן. אצלי איכשהו הזרעים משנה שעברה מרקיבים. אצל השכנים פרחו סייפנים, גלדיולות כמו שהיתה אומרת שכנתי הרוסיה בחומש. חשבתי לעצמי, אם גם הסייפנים הגבוהים שלי פורחים עכשיו בצבע בורדו בגינה שלי בחומש. משהו סיפר לי שהיה שם וראה את עץ התות שלנו קיים ועומד. עכשיו הוא בטח מלבלב.
עוד שבוע וחצי הבחירות. בשיחת סלון של שבת בצהריים, אחרי האוכל של אמא, שיתפתי את בני המשפחה בהרהורי: אני לא יודעת אם להצביע בכלל. ראיתי פשקוויל (אמנם הוא היה תלוי בקדומים ולא בחוצות ירושלים, אבל באמת, נראה כמו פשקוויל) שאומר באותיות שחורות מרובעות: מי שלא מצביע משפיע. וגם כתבה מעניינת בעיתון "נקודה". מסתבר שרוב המגורשים לא הולכים להצביע. הרי אין דמוקרטיה בישראל. ואם אני מצביעה אני עושה שקר בנפשי - אם אני לא מצביעה אני אומרת את האמת בפרצוף: הכל שקר, הכל משחק, בשביל מה יש בחירות אם אחר-כך ראש הממשלה יכול לעשות עם הקול שלי מה שהוא רוצה? בשביל מה יש חוקים, אם אהרון ברק עושה בבג"ץ מה שבא לו? עדיף להגיד: אתם יכולים לשחק בכאילו דמוקרטיה, אני מהמשחק יצאתי.
אבא שלי הזדעק מאחורי החומש: אם את לא מצביעה תקבלי תעודת הוקרה מ"קדימה". צודק. אחותי מוריה אמרה שהיא לא מצביעה, או שתצביע לברוך מרזל. בעיתון "בשבע" נכנסים כבר כמה שבועות בברוך מרזל, בעיקר העיתונאי המוכשר חגי סגל, מפחד שיפצל את כוחות הימין. עם כל הכבוד שאני רוחשת לחגי, הפעם אני לא מסכימה איתו. נכון שהפיצולים בימין גרמו להרס ולחורבן, אלא שהפעם העסק שונה. רבים-רבים לא מצביעים, לא מאמינים בכנסת, מאוכזבים מהמערכת ובזים לה. הם החליטו לא להצביע, או להצביע לברוך מרזל. אם הקול ילך לאיבוד, לא נורא, זה היינו הך. ואם ייכנס לכנסת - סבבה. נכון שלא יחוקק חוקים ולא יצטרף לשום ממשלה. אבל יאמר בגאון אמת יהודית ברורה וצלולה, שאף אחד כבר לא אומר.
ומה, שאלתי, האיחוד הלאומי לא אומר את האמת הזאת? כן, השיבה מוריה, אבל אני לא יכולה לתת את הקול שלי למפד"ל, הם יכלו למנוע את הגירוש ולא עשו זאת. וואלה צודקת. אם הייתי בת 22 בטח הייתי עושה כמוה. אני ממש במבוכה. מה עושים?
אריאל שלי אומר: אם להצביע - זה רק בשביל כסף. תקציבים לישיבות ועוד כל מיני דברים חשובים. אבל כסף. בסך הכל כסף. יותר מזה אי-אפשר לעשות בכנסת כשהאליטות השמאלניות שולטות בכל מקום. זה נשמע נורא. ממש חרדי. אבל גם הוא צודק. הצילו!!
אז מה? ט"ב? מרזל? נייר טואלט? ה', מה אתה רוצה ממני? תן לי רמז, תעזור לי להחליט. בבקשה.
פתחתי עיתון (שוב בשבע) וקראתי על החבר'ה שעוברים מבית לבית כדי לשכנע מצביעים לא להצביע לקדימה. בינהם גם מבוגרים. גם אני עברתי מבית לבית בזמן משאל מתפקדי הליכוד על הגירוש. וואלה, כל הכבוד. עמנואל שילה העורך אומר שצפויים אחוזי הצבעה נמוכים מזמינים הפתעות. נראה לי שבבחירות האלה אצביע, ולו בשבילם. סביר מאוד שזו הפעם האחרונה.
למה? האמת שבא לי למחות, לעצבן - אז למה לא מרזל? אבל רק אם יש לו סיכוי רציני להכנס לכנסת, ואת זה נוכל לדעת רק ממש סמוך לבחירות. ואם לא - לאיחוד הלאומי. כן, נסתום את האף ונשים מפד"ל....
