מחמוד דרוויש מגיע לתל אביב

פרויקט שירה על הדרך של עיריית תל אביב מחזיר גם השנה את הפואטיקה למרחב הציבורי של העיר.

מתוך מאות שירים שנשלחו על ידי אזרחי העיר נבחרו חמישה שירים שיפורסמו על כרזות ענק שיפוזרו בחודש אפריל ברחבי העיר, לצד קטעים מתוך שירי משוררים מוכרים. זו השנה הראשונה בה יפורסמו גם שירים בערבית אותם בחרו ד"ר מחמוד גנאים, ד"ר מחמוד כיאל ופרופסור ששון סומך. המשוררים הערביים ששירתם תפורסם הם סמיח אל קאסם, אדוניס, מישל חדאד, מחמוד דרוויש ומחמד חמזה ע'נאים.

במסגרת הפרויקט יקבלו השנה נוסעי האוטובוס של חברת "דן" כרטיסים שעל גבם מופיע אחד משיריה של דליה רביקוביץ' ובבתי הקפה יחולקו גלויות עליהן יודפסו שירי משוררים. ועדת השיפוט בראשותו של הסופר חיים באר כללה גם את הסופרת ועורכת המוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", שולמית גלבוע, מנהלתו האמנותית של פסטיבל השירה במטולה, אילנה צוקרמן, המשוררת שרון אס וד"ר דרור בורשטיין.

את המקום הראשון בתחרות גרף שירה של ענת לוין, "שיר יומולדת". ספר שיריה של לוין יראה אור בהוצאת הספרים "אחוזת בית". ענת לוין, 33, בוגרת כיתת השירה הראשונה של "הליקון" במשכנות שאננים. שיריה פורסמו בכתבי העת "הליקון" ו"שבו". לוין למדה קולנוע בבית הספר ע"ש סם שפיגל בירושלים ובוגרת מחלקת הקולנוע והתקשורת בהנטר קולג', האוניברסיטה העירונית של ניו יורק. בשנת 2002 זכתה בפרס למשוררים בראשית דרכם המוענק מטעם משרד המדע, התרבות והספורט. בשנה שעברה הוענק לה הפרס הראשון לסרט סטודנטים מטעם פסטיבל אביניון ניו יורק עבור סרטה הקצר, "שלוש עונות".

ארבעת הזוכים נוספים שיקבלו תלושים לסטימצקי בשווי של 5,000 שקל הם מי-טל נדלר על השיר "שוב"; יעל גלוברמן על השיר "שדרה", יונית נעמן על השיר "פתוי"; סיני קהת על השיר "ככה".

יוזמת הפרויקט, חברת מועצת העיר פרופסור זהר שביט אמרה: "משמח מאוד לראות שבחודש האחרון עסקו רבים מתושבי ת"א-יפו בכתיבת שירים. ההזדמנות לפרסם ספר שירים היא משאת נפש של כל כותבי השירה ואני שמחה שהפרס הראשון בתחרות מאפשר להגשים את החלום הזה. מטרת התחרות לחשוף את הציבור הרחב ליצירה השירית, ולעודד את התנסותו בכתיבת שירה. התגובות בשנה שעברה הוכיחו מה רב מספר אוהביה של השירה העברית. ההתנסות בכתיבת שירה יוצרת זיקה עמוקה יותר לקריאת שירה ומעשירה את העולם החווייתי והיצירתי של כל אדם."

מקום ראשון: "שיר יומולדת" 2005 – ענת לוין

נֵאוֹתוּ לֶאֱהוֹב אוֹתָנוּ הַאֵלִים

בַּזמַן הַזֶה

הַשֶמֶש פִּידרָה אֶת עוֹרֵנו בּנִיצנוּצֵיה

הַגֶשֶם עָשָה אֶת מָה שגֶשֶם עוֹשֶה: גָבַר

חִיכִּינוּ לַרַכָּבוֹת שֶיַעֲברוּ.

כּׁל יוֹם עָברַה רַכֶּבֶת

עָמַדנוּ נחוּצִים לַזמַן

אִלמָלֵא נֶעֱרַם בָּנוֹ הָיָה נֶעלָם

הִתחַבֵּאנוּ בּעָרִים גדוֹלוֹת

גוּפַן הִסתִיר אֶת עֵרוֹמֵנוּ

עֶרֶב יָרַד

כּשֶאָכַלנו מִצַלַחַת אַחַת.

מקום שני: "שוב" – מי-טל נדלר

אֲנִי לא מֵבִינָה אֵיךְ הֵגָעתִי לְכָאן.

סִפְּלֵי קָפֶה בּוֹהִים בִּי כְּמוֹ כְּלָבִים שְׁנִנְטֵשׁוּ

הַמָיִם בָּכִּיוֹר הַמְטֻנָף מָגִיעִים עַד לַמִסְדֶרוֹן

וְכֹּל מִי שְׁפָּחֲדְתִי לְהִיוֹת אֵי פָּעָם

מֻצָג בָּסָלוֹן כְּפֶּסֶל סְבִיבָתִי.

לא יִתָכֵן שְׁזֶה הַמָקוֹם שְׁהִתְרָגַלְתְּ לִקְרוֹא לוֹ בָּיִת.

אֲנִי מְנַסָה לְהֵעָזֵר בָּהִגָיוֹן, חוֹקֶרֶת עָרֵמוֹת סְפָרִים

שְׁפָּקְדוּ אֶת הַמִטָה בְּהֵעָדְרִי.

הַבָּיִת הַזֶה כֻּלוֹ מָרוֹר.

אֲנִי עוֹמֶדֶת וְשָׁרָה

לָרְהִיטִים.

מקום שלישי: "שדרה" – יעל גלוברמן

בִּשְדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים

נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים

דּוֹעֲכִים בִּזְרוֹעוֹת נְעָרוֹת פִילִיפִּינִיוֹת,

מְסַפְּרִים לָהֶן בְּפוֹלָנִית דְּבָרִים

שֶׁלֹא סִפְּרוּ חַיִים שְׁלֵמִים לַיְּלָדִים.

בְּעוֹד עֶשֶר שָנִים תַּעֲבוֹר פֹּה הָרַכֶּבֶת הַקַּלָה.

פַּסֵּי בַּרְזֶל יַנוּחוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה

כְּמוֹ שׁוּרַת הֲלִיכוֹנִים שֶׁנִשְׁמְטוּ לַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ.

אֲנִי פּוֹסַעַת בַּקַּו הַמְּרֻסָּק

קְרָקוֹב-תֵּל אָבִיב-מַנִילָה.

מֶרְחַקִּים, שֶׁפַּעַם חָשַׁבְתִּי לַחֲצוֹת

מֻחְלָטִים עַכְשָׁו. אֵין לִי סִכּוּי לָגַּעַת.

מקום רביעי: "פתוי" – יונית נעמן

מוֹנִית עוֹבֶרֶת

בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹטוֹבּוּס

גֻזְמַת אֶפְשָׁרֻיּוֹת נוֹסַעַת

עַל דִיזֶל קַל מִסּוּי

מוֹנִית גִּלּוּי

שֶׁל וִירְטוּאוֹזְיָה עִירוֹנִית מֻפְרֶכֶת

בְּעִתּוּי מֻצְדָּק, בְּבֹקֶר

שֶׁעָלָה מַהֵר מִדַּי עַל

לַיְלָה שֶׁנָּתַן יָפֶה בִּטּוּי

לְהֶמְיַת הַלֵּב, לְרֶטֶט

הַתְּחוּשָׁה

שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי

מקום חמישי : "ככה" – סיני קהת

גַּם

חֲסִידָה לְבָנָה מַטְמִירַת רְחוֹקִים תְּכֻלִּים

שֶׁבּוֹצַעַת חֹפֶשׁ לִפְרוּשׁוֹת שָׁמַיִם נַוָּדִיּוֹת

נִדּוֹנָה.

כְּמוֹ אֵין בַּסּוֹף זוּלַת עוֹד דֶּרֶךְ

גַּם הִיא אִישׁ שֶׁל הַשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה מַהיָצָא כַּמָּה - כַּמָּה, וְזֶה

מָה אַתְּ רוֹאָה זְגוּגִית קָרָה ? מַסָּעִית עַבְדוּת אֵינְסוֹף סוּפוֹת קָרָאתִי לָךְ . אוֹ זֶה אֲנִי

שֶׁעֶבֶד לַחֵרוּת , וּבְעוֹדִי תָּר מַבָּט מִשָּׁם לְעָל

אַתְּ הִיא לֹא מִזֶּה וְלֹא מִזֶּה. וְעַל דֶּרֶךְ פַּשְׁטוּת מֶרְחַב שָׁאַלְתָּ לְ מַסְּעוֹת קְצָווֹת לְ

זְקִיפוּת נִמְתַּחַת אֲסוּפַת צַוָּארִים שְׁחֹרֵי רוּחוֹת וְ

בְּמִפְרַץ כְּנָפַיִם אוּמָצִים מֵעֵבֶר , לֹא רָאִיתִי רַחֲמִים אַף

מִלָּה עַל שֶׁהָיָה. כָּכָה, אֲנִי מַמְשִׁיכָה