האם המדע והטכנולוגיה מנותקים מחיינו החברתיים?

כשהטאליבן השתלטו על קבול בשנת 1996, פורסם ברחובות העיר צו האוסר על החזקת מכשירי טלוויזיה ווידיאו. "מכשירי הווידיאו ומקלטי הטלוויזיה הינם הגורם לשחיתות בחברה שלנו" הסביר מוחמד קלאמודין, סמנכ"ל משרד הדתות של שלטון הטאליבן. לתושבי העיר הוקצו חמשה עשר יום על מנת להעיף את המכשירים מהבית. לאחר מכן, שוטרי דת החלו לערוך חיפושים מבית לבית תוך כדי שהם מנתצים מכשירים שנמצאו בחיפושיהם ומובילים למאסר, כבולים בשלשלאות, את התושבים שהמשיכו להחזיק במכשירים הנתעבים. למשך שבועות הוסיפו ערימות של מכשירי טלוויזיה נטושים לסתום את רחובות קאבול.

המדע והטכנולוגיה מלווים באופן צמוד את חיינו, בני התרבות המערבית, כבר מרגע האולטרא סאונד הראשון שלנו, עוד לפני הלידה, ועד לביקור הגרונטולוג (חלק מאיתנו התורמים את גופם למדע ממשיכים להתנתח תחת ידיהם המתלמדות של תלמידי שנה א' הלומדים בבתי הספר לרפואה). מאכילים אותנו סימילאק - "בגלל המדע", הורינו מגדלים אותנו תוך שימוש בספרי ייעוץ שנכתבו על ידי רופאים ומומחי מדע הנושאים את התואר Ph.D, סוחבים אותנו לביקורות אצל אחיות "טיפת חלב" המחסנות אותנו בחיסונים שועדות רפואיות החליטו שעלינו לקבל. כשאנחנו מתחילים את לימודינו בבית הספר מעריכים את ה- IQ שלנו, אנחנו נבחנים במבחנים פסיכומטריים שתוכננו באופן מדעי על מנת להתקבל לאוניברסיטה, מגישים כתב יד להערכה גרפולוגית על מנת להתקבל לעבודה, נבדקים בבדיקת טאי-זקס לפני החתונה, מתייעצים עם פסיכולוגים כשאנחנו מדוכאים ובדיאטנים כאשר אנחנו משמינים. אנחנו מנסים להבין מגמות פוליטיות באמצעות סקרים, "משפצים" את פנינו וגופנו אצל פלסטיקאים ומזקיפים את קומתנו הנפשית והפיזית באמצעות פרוזק וויאגרה. למעשה, אין כמעט היבט אחד או רגע אחד בחיינו שאינו מתווך באמצעות מדע וטכנולוגיה.

התכנית המגוונת והעמוסה של כנס המתקיים בשבוע הבא (יום א' 26.3.06) במוזיאון בלומפילד למדע בירושלים, מדגימה עד כמה המדע והטכנולוגיה מעורבים בחיינו. מדובר בכינוס השנתי של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים (www.ishps.org), אולם לאור מעורבותם העמוקה של המדע והטכנולוגיה בחיינו, ברור שהכנס יעסוק בהרבה מעבר ל"סתם היסטוריה ופילוסופיה".

בכנס הזה ידברו על מעורבותם של פסיכולוגים בתהליך ההתנתקות, ישוחחו על השאלה כיצד מחשבים משפיעים על חיינו הרוחניים והדתיים וכיצד מוסיקה ואמנויות משתנים בעידן המחשבים. הכנס יכסה גם את תחומי הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה. כמו כן יתקיימו דיונים על מקומו של המדע בחינוך ועל הפוליטיקה של המדע והמדענים – מפוליטיקה של הארכיאולוגיה ועד פוליטיקה של מדיניות כלכלית.

הדוברים בכנס מגיעים ממגוון דיסציפלינות ועיסוקים: היסטוריונים, פילוסופים, כלכלנים, אנתרופולוגים, רופאים, אחיות, פיסיקאים, ביולוגים, מהנדסים, סופרים, עיתונאים, מנהלי מוזיאונים, מוסיקאים ואמנים. כל אלו יוצרים מעין פסיפס ענק המבהיר עד כמה חיינו בלתי ניתנים לתפיסה ללא מחקר והבנה מקדימים באשר להשפעתם של המדע והטכנולוגיה על חיינו.

במידה רבה, האירוע הזה מדגים לנו את התובנות בהם חשדו כוהני הדת של הטאליבן – שהמדע והטכנולוגיה משפיעים על הכל וברגע שמאפשרים להם לפרוח הם משנים את החברה בה אנו חיים תוך כדי שהם משפיעים על מחשבותינו ואמונותינו. אלו, בתורם, יקבעו לנו את מי נאהב, מה יהיו חלומותינו וכיצד נגדל את ילדינו ונעבוד למחייתנו.

העיסוק האקטואליסטי בשאלות מדע וטכנולוגיה ומקומם בחיינו החברתיים ייחודי לחברי האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים. בניגוד לחלק ניכר מחברי האגודות המקצועיות המקבילות בחו"ל, היושבים במגדלי השן האקדמיים היוקרתיים ביותר ועוסקים בשאלות ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים באופן אקדמי מנותק מחיי החברה הפעילים, חלק ניכר מחברי האגודה הישראלית הינם פעילי חברה וסביבה, אקטיביסטים ועיתונאים משפיעים, המבקשים להשפיע ולשנות את פני החברה הישראלית הן באמצעות מחקרם האקדמי והן באמצעות פעילותם האקטיביסטית המשולבת בחייהם האקדמיים והמקצועיים.

די מפליא לראות עד כמה פעמים רבות המדע והטכנולוגיה נתפסים ככאלו המנותקים מהשיח הציבורי ומיועדים אך ורק למחקרם של מדענים המתמחים בתחומים אלו. אולי תרומתו הגדולה ביותר של הכנס הקרוב תהיה פתיחת תחומי המחקר המדעי והטכנולוגי לציבור שעד כה לא הורגל להשתתף בשיח הציבורי בתחומים אלו.