| |
שפעת העופות - כל הטעויות האפשריות
למרות התקופה הארוכה של הכנות ומידע מוקדם מהעולם כולו, לא היו אלו ברבורים אצילים או אווזי-בר אקזוטיים שהפיצו את שפעת העופות בישראל. למרבה הביזיון, היה זה האדם שהעביר את הנגיף מלול אחד למשנהו. ראשי משרד החקלאות שידרו הודעות מרגיעות ורוויות שביעות רצון עצמית ובו בזמן עשו את כל הטעויות האפשריות ותרמו לא מעט להגברת המחלה והפאניקה
פחות משבוע עבר מאז נמסר באופן רשמי, ששפעת העופות הגיעה לישראל, ולמרות שנדמה היה בהתחלה, שעלינו כיתה ונקבל ציון טוב בהתארגנות מוקדמת וחשיבה מסודרת - עתה כבר ברור שהבלגן גדול.
תכנון מוקדם, שקיפות, אמינות ודיווחיות - אלו עומדים במוקד החשיבה של אחריות החברתית. הם נועדו להפוך את מחזיקי העניין הרלוונטיים לבני שיח של הארגון ולשותפים אמיתיים לשיפור ולפיתוח. מובן, כי עומק הדיאלוג - כעומק הרלוונטיות של אותם מחזיקי עניין.
מחזיקי עניין עיקריים בשפעת העופות הם מי שמטפלים בעופות באופן ממשי וטובלים את ידיהם ורגליהם בסביבת החיים שלהם, קרי בלולים וסביבתם.
מאחר והלולים סגורים, ויש חשש קטן מאוד שעופות נודדים יחדרו לתוכם ויעבירו הלאה את הנגיף הקטלני, ברור היה מהרגע שדובר על "חששות כבדים" בדבר הימצאותו, כי יש לספק לאנשים הנוגעים בדבר אמצעים הולמים (ביגוד מתאים, חיסונים, הסגר מוקדם, חיטוי וכד'), כדי לא להיפגע וכדי לא להעביר את הנגיף הלאה.
זה לא קרה. ולמרות התקופה הארוכה של הכנות ומידע מוקדם מהעולם כולו, לא היו אלו ברבורים אצילים או אווזי-בר אקזוטיים, שהפיצו את המחלה בישראל. למרבה הביזיון, היה זה האדם.
"אחת הבעיות המרכזיות היא, שאת המחלה העבירו בעצם בני אדם, שנכחו במקומות נגועים ולאחר מכן הגיעו למקום גידול לא נגוע, והביאו אותה איתם" - אמר בנצי דיל, יו"ר הוועדה החקלאית בגולן, בתאריך 20.3 (ארבעה ימים אחרי "החששות הכבדים").
הממשל מרוצה מעצמו
בעוד גורמי הממשל משחררים לתקשורת הודעות מרגיעות ורוויות שביעות רצון עצמית על ההשתלטות על המצב, כבר ביום ראשון ושני התראיינו ברדיו וטרינרים, שיצאו מהלולים עצמם, וסתרו את הדיווחים הרשמיים: לא נכון שהם עצמם קיבלו טיפול תרופתי; לא נכון, שהם והלולנים צוידו בביגוד מגן; לא נכון, שההמתה החלה במקום פלוני או אלמוני.
מנכ"ל משרד הבריאות, אבי ישראלי, שהתבקש להגיב על טענות אלו ברדיו, לא היה מרוצה. בקול כועס משהו, הוא ניסה לדחות את הביקורת העקרונית, ולגופו של עניין הוסיף, כי אינו מכיר את "המקרה הספציפי", ויטפל לאחר שיבחן אותו לעומקו. במקום לכבד את הדיאלוג עם אותו וטרינר בשידור חי, ולשדר בכך תפיסה נאותה של אחריות חברתית, הוא ניסה להקל במשמעות הטענות והדגיש שוב ושוב עד כמה המחלה הזו לא ממש רלוונטית לבני אדם.
גם במשרד החקלאות לא אהבו את טענות הווטרינרים בשטח, שקלקלו את התמונה הוורודה והוכיחו שהמציאות הרבה פחות מסודרת מהודעות הדוברת. ב-18.3 (יומיים לאחר הדיווח הראשוני על "חשד כבד") דווח באתר משרד הבריאות, כי "גורמים בינלאומיים" משבחים את פועלם של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות על הטיפול המהיר במחלה ושקיפות הדיווח. טיפול מהיר במחלה לא היה כאן, ולגבי השקיפות - בזו אפשר היה באמת להרגיש, השאלה נותרה רק על מה בדיוק מדווחים? על משאלות לב או על צעדים אמיתיים?
דוברות עודפת ומבלבלת
ציבור "הלקוחות" בפרשה זו מנה שני קהלים נפרדים - המטפלים בעופות מחד והציבור המודאג לבריאותו מאידך. לפיכך, משרד החקלאות ומשרד הבריאות הפכו לשני מחזיקי עניין עיקריים. אלא שלא כל שר, מנכ"ל, סמנכ"ל, דובר, מקור בכיר ופקיד זוטר של כל אחד ממשרדים אלו חייב היה לחוש חובה קדושה להצטלם, להתראיין ולשחרר הודעות לציבור.
היערכות מוקדמת יכולה הייתה לכלול הקמת צוות דוברות משותף, שידבר בקול אחד ובצורה ברורה. במקרה הזה, ריבוי השותפים הגביר את הבלבול, והחלה להתפתח תחושה, שאי אפשר להאמין לאף אחד. בטח לא לשרים, שנוכח המצב הפוליטי הדינאמי בישראל, נכנסו למשרדיהם זמן קצר לפני שנאלצו להתמודד עם המצב - ואיש אינו יודע כמה זמן יישארו שם - כך שלהודעותיהם הייתה משמעות שולית מאוד מבחינת הציבור המודאג.
נכון לרגע זה, ציבור מחזיקי העניין השונים נותר עם רשימה לא קטנה של שאלות ותהיות, בדרגות חשיבות שונות, שלגביהם לא קיבל תשובות משכנעות, לא ממשרד הבריאות ולא ממשרד החקלאות. בין אלה, למשל - מהי מידת הסיכון ביונים ובעורבים, שמיליונים מהם מקננים לנו ממש בתוך בתינו; מהיכן יגיע העוף לשולחן ליל הסדר ומה יהיה מחירו? איך נתארגן בתקופה הקרובה, כשהציפורים הנודדות יתחילו לעשות את מסען בחזרה לאירופה?
זה בדיוק הזמן לביקורת
"זה לא הזמן לעסוק בביקורת", קבע אילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ביום שלישי. הוא טעה, כמובן. זה בדיוק הזמן לעסוק בביקורת, כדי לנער את הרשויות להתארגנות טובה יותר להמשך. שפעת העופות לא נגמרה. במקרה הטוב, נסיים בשן ועין את הסיבוב הנוכחי. אבל בינתיים הטעויות רק הולכות ונחשפות. כך, למשל, בסרטון ההדרכה של משרד החקלאות, נראים פועלים חשופי גוף מטפלים בגוויות עופות נגועים. "אופס, טעות". או כשאנפות וציפורים נודדות ניקרו בפגרי עופות נגועים שהומתו בדרום ולא נטמנו מיד. "אופס, טעות", אמר השר בוים. או כשנמסר על נהג משאית, המנסה כביכול להבריח עופות נגועים, והתברר שלא כך. "אופס, טעות", אמרו הרשויות, והודו שצווי ההסגר לא היו חתומים בעוד מועד.
והגרוע מכל היה, כשאחד מראשי משרד החקלאות הודה בטלוויזיה, שהתרחיש התיאורטי היה על התפרצות במקום אחד, עם כמה ספיחים לא משמעותיים בסביבה. "אופס, טעות" - הם גילו, כשהתברר שהמציאות לא התחשבה בקונספציה של משרד החקלאות, והחליטה להתפרץ בו-זמנית במקומות אחדים.
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כבר הודיע שצוות ממשרדו ייכנס לתמונה ויתחיל לבדוק את תפקוד הרשויות ומשרדי הממשלה מרגע ההתפרצות. את הביקורת צריך להשמיע כאן ועכשיו, כדי למנוע את הקטסטרופה.
תמי זילברג היא חברה בצוות ISO לגיבוש התקן הבינ"ל לאחריות חברתית
|
