בסרביה יש כבר מי שמכנה אותו "זליקו אוברדוביץ' הצעיר". ואכן, בגיל 38 לוקה פאביצ'ביץ' מצדיק את מעמדו ההולך ונבנה בנוף המאמנים האירופים. המאמן השאפתן והדקדקן של המופארם ורסאץ' הוביל את קבוצתו הצנועה לחצי גמר גביע יול"ב ולחצי גמר הליגה האדריאטית - כל זאת בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה. בנוסף, מאמן פאביצ'ביץ' את נבחרת העתודה של סרביה-מונטנגרו. רזומה ראוי למי שהיה רכז נפלא בעירוני נהריה בתחילת שנות התשעים ופרש לפני שלוש שנים.
פאביצ'ביץ' התחיל את קריירת הכדורסל שלו בגיל 14 בבודוצ'נוסט פודגוריצה הסרבית, והגיע לשיא בסוף שנות השמונים כשחבר לטוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה ביוגופלסטיקה ספליט וזכה איתם בשלושה תארי אליפות אירופה רצופים. כשחקן ספסל היה שותף לניצחון הגדול 69:75 על מכבי בגמר גביע האלופות במינכן ב-1989. פאביצ'ביץ' סיים את אותו משחק עם 4 נקודות.
_wa.jpg)
פאביצ'ביץ'. מהכוחות העולים בכדורסל הסרבי (באדיבות המופארם ורסאץ')
"ספליט היתה קבוצה נהדרת ובעיקר בית ספר ענק לכדורסל" אומר פאביצ'ביץ' בראיון ל-ynet, "כשיש לך מאמנים דגולים כמו בוז'ידאר מאליקוביץ', ז'ליקו פאבליצ'ביץ' ואלכסנדר ('אזה') ניקוליץ' המנוח, רק טבעי שיקומו להם יורשים כמו ולימיר פראסוביץ' (מאמן טאו ויטוריה), דושקו איבנוביץ' (מאמן ברצלונה) וכמוני. הצלחנו כשחקנים וגם כמאמנים. המעבר שלנו אל הקווים היה קל יחסית בגלל המורשת של המאמנים הגדולים שהיו לנו. זה לא סתם שספליט שגשגה כל כך, זה לא סתם שהצמיחה כל כך הרבה מאמנים טובים".
פראסוביץ' אמנם לא הצליח לעצור את מכבי בחצי גמר היורוליג, אולם אטורה מסינה וצסק"א עשו זאת בגמר ומנעו ממנה לשחזר את הישגה של ספליט שלו מלפני שני עשור וחצי"זה הגורל של קבוצת כדורסל. אתה לא יכול לשמור על כל השחקנים. תמיד יעזבו אותך שחקנים – יותר טובים, או פחות טובים.
קבוצה נמדדת ביכולת שלה להתגבר על אובדן של שחקן זה או אחר ואני חושב שהעובדה שמכבי הגיעה בכלל לפיינל-פור מוכיחה שהיא קבוצה גדולה, שהצליחה להתגבר על העזיבה של שאראס. זאת למרות שגם היריבות שלה התחזקו והגדילו את התקציבים שלהן כדי לרשת אותה. זה לא אומר שהיא תזכה בגביע בפעם השלישית, אבל אי אפשר לצפות ממנה לעשות כן כל שנה. מה שהיא עשתה עד כה, זה כבר הצלחה".
| בלעדי ל-ynet |
|
| איפה הם היום |
|
לאן נעלמו האווי לאסוף, קן בארלו, קורקי נלסון, מייק מיצ'ל, פרוויס שורט וקית' בנט? בחודשים האחרון איתרנו עבורכם כמה מטובי הזרים ששיחקו פה. המדור לחיפוש קרובים מעורר נשכחות ומבטיח עוד |
| לפרויקט המלא |
|
|
|
וכשפאביצ'ביץ' מדבר על הצלחה במושגים של התגברות הקבוצה על אובדן שחקניה המובילים, הוא יודע על מה הוא מדבר. זוהי הסיטואציה אליה נקלע בתחילת העונה כשמונה למאמן של ורסאץ' והפיק ממנה את המיטב. "המופארם היא חברה מסחרית גדולה בסרביה, שמאמצת את הקבוצה ומשקיעה בה כסף רב, בחסותה הפכה ורסאץ' לקבוצת צמרת באירופה. בשנה שעברה היא הגיעה עד לחצי גמר גביע יול"ב, אולם הקיץ עזבו כל הכוכבים שלה ואני הייתי צריך לבנות את הקבוצה מחדש".
פטאר פופוביץ' (שהוחתם על ידי דייויד בלאט בבנטון טרוויזו), יסמין הוקיץ' (שהוחתם על ידי שרון דרוקר באוראל גרייט פרם), נבוישה בוגאבץ', אנטוניו מיקינג וסאשה ואסילייביץ' עזבו והשאירו את פאביצ'ביץ' עם הפורוורד הוותיק מילנקו טופיץ' (איתו שיחק בנבחרת יוגוסלביה) וחבורה של שחקנים צעירים, איתם היה צריך ללכת למלחמה.
פאביצ'ביץ' מחנך את מיליאן ראקיץ' בן ה-20 (באדיבות המופארם ורסאץ')
"ידעתי שזאת הולכת להיות עבודה קשה, אבל ראיתי בזה אתגר גדול ונראה לי שדי הצלחתי בו. הקבוצה שיחקה טוב באירופה למרות המון פציעות. ניצחנו 11 מ-16 משחקים בגביע יול"ב השנה ונעצרנו רק בחצי הגמר מול אריס, כשסל בשנייה האחרונה מנע מאיתנו העפלה לגמר. הגענו גם לחצי גמר של הליגה האדריאטית, שם הפסדנו לפרטיזן בלגראד. עכשיו נשאר לנו לנצח אותה בקרב על אליפות סרביה – ליגה מאוד קשה עם הכוכב האדום בלגראד ואף.אם.פי זלז'ניק (אלופת האדריאטית הטרייה)".
הכדורסל היוגוסלבי הוציא מקרבו מאמנים מפורסמים רבים – דושאן איבקוביץ', מאליקוביץ', איבנוביץ', אוברדוביץ' וגם…"אוברדוביץ' הצעיר", הלא הוא פאביצ'ביץ', שלמרות הניסיון שלו באוניברסיטת יוטה האמריקנית (1985-87), נהריה (1992-94) וקבוצות נוספות בפינלנד, הונגריה, פולין וצרפת, נשאר נאמן לשיטה של קודמיו – כדורסל קבוצתי, קליעה מבחוץ, הקפדה על פרטים והמון משמעת.
"במהלך חיי המקצועיים למדתי שיש יותר מדרך אחת להגיע לאגם", מספר פאביצ'ביץ'. "אני תוצר של האסכולה היוגוסלבית ואני ממשיך בדרך בה שאני מאמין ושעוצבתי על פיה גם כשחקן. זה האני מאמין שלי והדרך בה אני הולך כמאמן. כדורסל הוא ספורט שמשתנה ומתפתח כל הזמן ואני מנסה להתעדכן ולשפר את מה שטעון שיפור בהתאם".
פאביצ'ביץ' מעריך את העבודה של המאמנים הישראלים בעיקר בכל הנוגע לגיבוש קבוצות. "ההצלחה של פיני גרשון פקחה עיניים להרבה אנשים באירופה והמאמנים הישראלים הפכו לפופולאריים מאוד ביבשת ובצדק. אתה רואה את העבודה המצוינת שעושים פיני, מולי קצורין, בלאט, אריק שיבק, ארז אדלשטיין ושרון דרוקר. יש להם אולי גישה שונה לכדורסל מאשר לי, אבל הם עושים עבודה מצוינת בבחירת השחקנים שמתאימה לשיטה שלהם. כשיצא לצפות במשחקים של מכבי ת"א, הפועל ירושלים ובנטון, בהחלט נהניתי מהכדורסל שהן מציגות, שמבוסס יותר על משחק סוליסטי – סגנון שונה לגמרי מהקבוצה שלי".
גרשון מחבק את ארז אדלשטיין. הישראלים יודעים לאמן (אלי אלגרט)
מאמן נוסף שיצא לאירופה, הוא רני כהנא הוותיק, שעושה חיל כמנהל המקצועי של אלופת אוקראינה, בי.סי. קייב. כהנא הוא זה שהביא את פאביצ'ביץ' לנהריה ב-1992. "המלחמה פרצה ונאלצתי לעזוב את ספליט, כי זה היה בלתי אפשרי לשחקן מסרביה להמשיך בקרואטיה. הצטערתי מאוד שלא יכולתי להמשיך שם, אבל הייתי חייב להמשיך וכהנא נתן לי הזדמנות לשחק בישראל" נזכר מי שהיה זכור כרכז כסוף השיער הנהדר של נהריה בצעדיה הראשונים בליגת העל.
"לא היו לי קשיים להתאקלם בישראל. תחילה מכיוון שהכרתי את המדינה מביקורי הקודמים במסגרת גביע האלופות. בנוסף לכך, ידעתי מה קורה בליגה. ספליט ומכבי היו מתאמנות בצוותא במחנות אימון משותפים לפני תחילת העונה והיינו נוהגים להיפגש לקפה, לאכול ביחד ולהחליף רשמים. גם זופר אבדיה, ששיחק אז בא.ס. רמת השרון עדכן אותי בכל הנוגע לנעשה בישראל".
פאביצ'ביץ' (משמאל) עם נבחרת העתודה הסרבית (Fibaeurope.com)
בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, אולי על רקע הצלחת ספליט באירופה, התחיל בישראל טרנד של החתמת זרים ממוצע מזרח אירופי. אמיר מוטאפצ'יץ' ומיקי מיטרוביץ' היו מהראשונים. פאביצ'ביץ', בורקו ראדוביץ' ודינו בילאלוביץ' התמקמו בנהריה. "למרות מה שנהוג לחשוב, איני סבור שישראל היא מדינה מערבית. אמנם זוהי מדינה מתקדמת, אולם הישראלים נשארו ישראלים והם הרבה יותר דומים לסרבים מאשר לאמריקנים ולכן היה לי קל להתאקלם. ישראלים מתבטאים בכנות, טמפרמנטים, חמים ועקשנים. הם אולי נהנים מדרך החיים המערבית, אבל הם עצמם נשארים אותנטים".
"כשעזבתי את קרואטיה היה לי עצוב, אבל ידעתי שאין לי מה להתלונן. עזבתי קבוצה טובה ונלקחה ממני הדירה, אבל יש אנשים ששילמו בחייהם. אני לפחות ידעתי, שמשפחתי בטוחה במונטנגרו – לשם לא הגיעה המלחמה. כשהגעתי לישראל, כהנא ואילן ועקנין קלטו אותי וגרמו לי להרגיש בבית. עשיתי חיים משוגעים וטיילתי לכל אורכה של המדינה – מאילת ועד החרמון. זה עזר להשכיח את הזוועות שקרו במדינה שלי. ולכן, אחרי שעזבתי את ישראלי והתחילו ההפצצות של בנות הברית בסרביה, ידעתי לאן לשלוח את משפחתי וקניתי להם כרטיס טיסה לישראל. חברי הטובים, רני ואילן, דאגו להם ושמרו עליהם".
כהנא ו-ועקנין, להם מבקש פאביצ'ביץ' להודות פעמים רבות במהלך הראיון, היו שותפים גם לרגעים משמעותיים נוספים בחייו של המאמן – טובים ורעים. השניים עזרו לו לארגן את החתונה שלו לבחירת לבו אלכסנדרה, שהתקיימה בישראל. השניים תמכו בבני הזוג גם כשאיבדו את תינוקם הראשון בהפלה. "זה היה רגע קשה מאוד, אבל הצלחנו להתגבר עליו רק בזכות התמיכה שקיבלנו בנהריה", אומר פאביצ'ביץ'.
היום פאביצ'ביץ' הוא אב גאה לאנדריי ומאתייה ומקווה שיילכו בדרכו וישחקו כדורסל. בינתיים, קשה למאמן העתודה הסרבית להעריך אם זה יקרה, למרות שעשה לעצמו שם כמאמן של שחקנים צעירים. כמומחה, הוא חווה דעתו גם על יותם הלפרין מולו התמודד בליגה האדריאטית.
יותם הלפרין. עזיבת מכבי צעד מתחייב (Matevz Zupancic, Olimpija)
"אני מבין למה קבוצות NBA מתעניינות ההלפרין. כי הוא שחקן טוב שנתן עונה מצוינת, למרות המצב הלא קל באולימפיה לובליאנה, שלא הצליחה כל כך השנה. היתרון הגדול שלו הוא הגיוון. הוא עושה הכל בהתקפה – יש לו משחק אחד על אחד, אבל הוא גם קלע ברמה גבוהה, מוסר טוב, עובד יפה עם הפיק-אנד-רול ורץ מצוין את המתפרצות. הוא חכם, אבל חייב לשפר את ההיבט הפיזי של המשחק שלו".
- העזיבה של מכבי תרמה לו?
"זה היה צעד מתחייב מבחינתו. באולימפיה נתנו לו לשחק והוא הוכיח את עצמו ואולי אפילו יחזור למכבי, אבל פיני גרשון לא יכל לתת לו דקות משחק סתם כך. זוהי מערכת שונה לגמרי. היא לא נועדה בשביל לטפח שחקנים. אין לפיני פריבילגיה לתת למישהו ללמוד ולהתנסות דרך הקבוצה, כי העבודה שלו היא להביא תארים והוא עושה זאת טוב. בגלל זה הוא נחשב לאחד המאמנים הטובים באירופה".
- גרשון פורש בסוף העונה, אולי תרצה להחליף אותו במכבי?
"תמיד קיימת השאיפה לאמן בקבוצה גדולה, אבל בינתיים אני מתמקד בוורסאץ' ויש לי עוד הרבה יעדים להשיג כאן, לפני שאתחיל להסתכל הלאה לעתיד".
