מעל דפי ההיסטוריה: וילהלם קונרד רנטגן

בחורף האחרון הִשְׁתַּעַלְתִּי ללא הפסקה, והרופא אמר לי שככל הנראה אני סוֹבֶלֶת מִדַּלֶּקֶת רֵיאוֹת, אך כדי להיות בטוח הוא שלח אותי לבדיקת רֶנְטְגֶּן. במכון הרֶנְטְגֶּן הלבישו לי אֵפוֹד מָגֵן מֵעוֹפֶרֶת וביקשו ממני להחזיק בְּמֵעֵין לוח קטן ומבריק (לחייך לא אמרו לי, אומנם, אבל חייכתי בכל זאת, כדי שהצילום ייצא מוצלח יותר). לאחר כמה דקות קיבלתי לידיי את צילום בֵּית הֶחָזֶה שלי. בצילום נראו הָעֲצָמוֹת שלי ועוד כל מִינֵי כְּתָמִים שְׁחורִים וּלְבָנִים שלא ממש הבנתי מה הם אומרים.

הרופא שלי, לעומת זאת, דווקא ידע לְפַעְנֵחַ את הצילום המוזר, ומיד קבע שהריאה השמאלית שלי לא כל כך נקייה ושעליי לקחת אַנְטִיבְּיוֹטִיקָה כדי שאבריא מהר. ואכן, בזכות אותו צילום רֶנְטְגֶּן יכול היה הרופא לדעת בדיוק במה אני חולה ואף לתת לי את הטיפול המתאים. צילום הרֶנְטְגֶּן הוא המצאה נהדרת שֶׁנֶּעֱזֶרֶת בְּקַרְנֵי הרֶנְטְגֶּן, הנקראות על שם הַמַּדְּעָן הַגֶּרְמָנִי שגילה אותן - וִילְהֶלְם קונרד רֶנְטְגֶּן.

מילד שובב למדען מוכשר

וִילְהֶלְם קונרד רֶנְטְגֶּן נולד בשנת 1845 בכפר קטן שעל גדות נהר הָרַיין בְּגֶרְמַנְיָה, למשפחה שעסקה בְּסַחַר וְייצּוּר של בגדים.

וִילְהֶלְם הצעיר, שהיה בן יחיד, נהג לבלות שעות ארוכות בחיק הטבע ולטייל ביערות שֶׁהִקִּיפוּ את עיר מגוריו. בנוסף, נהג להעסיק עצמו בבניית מִתְקָנִים מֶכָנִיִּים שונים ומשונים, וגילה כבר מגיל צעיר כישורים בתחום הַטֶּכְנִי. אולם, למרות שהיה תלמיד טוב גורש וִילְהֶלְם בגיל 17 מבית הספר לאחר שהואשם שלא בצדק בְּצִיּוּר קָרִיקָטוּרָה של אחד ממוריו. אבל, וִילְהֶלְם, שאהב מאוד ללמוד, החליט לא לוותר ונרשם ללימודים גבוהים למרות שלא היו בידיו התעודות המתאימות. לאחר שעבר בהצלחה את מבחן הכניסה לַטֶּכְנִיּוֹן שֶׁבְּצִירִיךְ הוא התקבל כתלמיד מִן הַמִּנְיָן והחל ללמוד מֶכָנִיקָה וְהַנְדָּסָה.

וִילְהֶלְם, שהתגלה במהלך לימודיו בּאוּנִיבֶרְסִיטָה כתלמיד מבריק, זכה לשְּׁבָחִים רבים ואף קיבל בסופו של דבר תואר נכבד של פְּרוֹפֶסוֹר לפִיסִיקָה. אולם, למרות שבאותן השנים נחשב לְאִישׁ אָקָדֶמְיָה מכובד, סביר להניח שלא הייתם שומעים עליו לוּלֵא גילה, ממש במקרה, את קרני ה-X . ומהן אותן קרניים מסתוריות? קצת סבלנות, חברים, ההסבר בדרך.

ממש במקרה

לוִילְהֶלְם רֶנְטְגֶּן, כמו למַּדְּעָנִים אחרים, היתה מַעְבָּדָה משלו, ובה נהג לערוך ניסויים שונים. יום אחד (וליתר דיוק: ב-8 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1895) ערך וִילְהֶלְם ניסוי במהלכו בָּחַן שְׁפוֹפֶרֶת נטולת אוויר, בה העביר זֶרֶם חַשְׁמַלִּי שֶׁיָּצַר קַרְנַיִם. למרבה ההפתעה, הוא הצליח להבחין באור ירוק מנצנץ בָּאֲפִילָה, אור שהגיע מִלּוּחַ פְלוֹרוֹסֶנְטִי, ששכב באחת מפינות מעבדה. וִילְהֶלְם הופתע מאוד מהגילוי. הוא שיער כי הדבר קרה בעת שֶׁהַמֶּתַח החַשְׁמַלִּי בשפופרת הגיע לרמה גבוהה, ואז נפלטה ממנה קרינה בעלת כושר חדירה גדול. הוא הבין כי הוא עומד בפני גילוי מַהְפְּכָנִי, והחליט להעניק לקַרְנַיִם הַמִּסְתּוֹרִיּוֹת את השם קרני X ומיד פתח בסדרה נוספת של ניסויים על מנת לבדוק אם הקַרְנַיִם שגילה אכן מופלאות כפי שחשב.

במהלך הניסויים שערך גילה וִילְהֶלְם רֶנְטְגֶּן כי הקַרְנַיִם המסתוריות שלו מסוגלות לחדור בלי קושי דרך חומרים שונים, ואף כי הן חודרות בצורה שונה לחומרים שונים. דרך גיליון נייר, למשל, עברו הקַרְנַיִם באופן מלא, אך דרך לוּחַ עוֹפֶרֶת - לא עברו כלל. וִילְהֶלְם הבין שבאמצעות הקַרְנַיִם ניתן לגלות כל מיני עֲצָמִים הנמצאים בתוך עֲצָמִים אחרים וזה היה בהחלט גילוי מדהים. בהמשך הוא שִׁכְלֵל את המצאתו וְנֶעֱזַר בלוח צילום במקום בלוח הפְלוֹרוֹסֶנְטִי, כדי לקבל מעין צֵל בִּדְמוּת הַחֲפָצִים הַמּוקְרָנִים. וִילְהֶלְם, שהיה נרגש מאוד מהגילוי החליט לבדוק האם ניתן לראות גם את הָעֲצָמוֹת שמתחת לעור האדם.

צילום הרֶנְטְגֶּן הראשון

ואכן, השלב הבא בְּנִסּוּיָיו של וִילְהֶלְם היה צילום הרֶנְטְגֶּן הָאֱנוֹשִׁי הראשון. אשתו של רֶנְטְגֶּן היתה הראשונה שהסכימה להשתתף בניסוי, ולאחר מספר ניסיונות הונְצַח תצלום היסטורי של עֲצָמוֹת כף ידה. הידיעה על ההמצאה הַחַדְשָׁנִית של וִילְהֶלְם רֶנְטְגֶּן עוררה הֵדִים ברחבי העולם. בִּן לַיְלָה הפך הבחור הסקרן לאיש מפורסם, ואף זכה בשנת 1901 בפרס נוֹבֶּל ראשון לפִיסִיקָה על גילוי קרני ה-X (או כפי שהן נקראות בימינו: קרני רֶנְטְגֶּן).

אולם, כפי שאתם ודאי יודעים, חֲשִׂיפָה מוגזמת לקרני הרֶנְטְגֶּן עלולה להיות מסוכנת, ולכן נקבעו כללים ברורים לגבי השימוש בְּטֶכְנוֹלוֹגְיַת הרֶנְטְגֶּן. צילום רֶנְטְגֶּן לא מבצעים סתם כך, אלא רק בהמלצת רופא. את צילומי הרֶנְטְגֶּן מבצעים בחדרים מיוחדים שֶׁקִּירוֹתֵיהֶם מכוסים בְּעוֹפֶרֶת ואת חלקי הגוף, שאין צורך לַחְשוף לַקְּרִינָה, מכסים בכיסוי מָגֵן.

אז, אם הרופא ישלח אתכם לבצע בדיקת רֶנְטְגֶּן – אל תשכחו כיצד התחיל הכל (וגם לחייך כמובן שלא יזיק).