בצל הזיכרון

ביקור במוזיאונים לזכר השואה, הוא לעולם חוויה מעיקה המקשה על הנשימה. בחיפוש אחר אתרים המשמרים את הזוועה, על כל היבטיה, התוודענו לסוגים רבים של הנצחה. לעיתים כוללת ההנצחה יוזמות מקוריות של ניצולים וקרוביהם אשר הונחו לתצוגה במקומות נידחים בפריפריה, נשמרו במרתפים, בבניינים ישנים, בחדרי מתנ"סים קטנים - בקיבוצים ובעיירות, ולעיתים אלה מוסדות גדולים וידועי שם כ"בית התפוצות" בתל אביב ו"יד ושם" בירושלים, שהפכו למרכזי מחקר ותצוגה החובקים יבשות.

הגודל לא קובע

בולטת דווקא גדולתם של המוזיאונים הקטנים, שהושקעה בהם נשמה יתרה, באופן אישי, נוקב ונוגע ללב, לזכר יקירים מהשכונה, ידידים מהעיירה, חברים לבית הכנסת או אחים לצרה בגטו ובמחנה הריכוז.

חלק מן המוזיאונים מתמקדים בקהילות ספציפיות שנכחדו בשואה, אחרים מציגים בהרחבה את תחום האמנות בגטאות ובמחנות הריכוז, יש המנציחים את זכר המרד והגבורה, והיתר מדגישים את ההיבט ההיסטורי אות הקשר עם יהדות התפוצות.

גם עזרי התצוגה שונים מאתר לאתר - באתרים הקטנים שסובלים מקשיי תקציב, ניתן דגש על צילומים, מסמכים ותעודות של נספים, ואילו המוזיאונים הגדולים יותר, הפכו עם השנים למרכזי מידע ומחקר בינלאומיים, ולמוזיאונים אינטראקטיביים המשתפים את המבקרים בחוויה הרגשית, אם על ידי מכשור מתקדם, או בטכנולוגיה חדשנית כסרטים, מחשבים ומיצגים. כך או כך, הביקור באתרים אלה, נחרץ עמוק בזיכרון.

מאיפה הכסף? חלק מן המוזיאונים קמו מכספי תרומות של קרובים וניצולים

 שהקימו עמותות, לעתים רשויות כאלה ואחרות מסייעות קמעה. אחרים צצו במשך השנים, לאחר עבודת נמלים רבת מאמצים של איסוף מסמכים, צילומים ותעודות. העובדים בחלק מן המוזיאונים הקטנים עושים מלאכתם בהתנדבות, מתוך תחושת שליחות עליונה, כי את זכר השואה אסור ואי אפשר למחוק לעולם, למען ידעו הדורות הבאים.

תשלום - בחלק מן המוזיאונים הכניסה חינם, אך הצטרפות לקבוצה בהדרכה, כרוכה בתשלום סמלי. במוזיאונים שגובים תשלום, בדרך כלל, מדובר בסכום לא מכביד הנע בין 15-40 שקל למבקר, שרובו נועד לכיסוי הוצאות שוטפות, וגם בכך לא די. בכל מקרה, לפני שמגיעים, רצוי להתקשר, ולברר איזה סוג פעילות מתקיימת במקום, בעיקר סביב תאריך יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לפניכם מפת אתרי זיכרון ארצית

המוזיאון למורשת היהדות דוברת הונגרית, צפת

המוזיאון הקטן נוסד בשנת 1986 ונפתח ארבע שנים מאוחר יותר בשנת 1990, ביוזמה פרטית של שלושים מייסדים בני העדה ההונגרית, שהקימו עמותה בראשות חווה ויוסף לוסטיג מצפת.

המוזיאון מציג את העבר המפואר של קהילות הונגריה טרנסילבניה, סלובקיה, רוסיה הקרפטית, באצ'קה, באנאט וברגלנד ובוחן את תרומתן לתרבות היהודית לתרבות העולם ולתרבות מדינת ישראל. מטבע הדברים, במוזיאון מוצגים חפצים תעודות ומסמכים של יהודי קהילות אלה שנספו בשואה. כיכר העצמאות צפת, שעות פתיחה: א'- ו' 9:00-13:00. בתשלום, טל: 04-6925881.

מוזיאון לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון, קיבוץ לוחמי הגטאות

המוזיאון נוסד בשנת 1949 על ידי קהילת ניצולי שואה, חברים במחתרות היהודיות בגטאות פולין ויוצאי יחידות פרטיזנים. בין חדריו תצוגות שונות בנושאי השואה והמרד וכן דגמים ומפות של גטאות ומחנות ריכוז והשמדה.

מוזיאון לוחמי הגטאות משמש מרכז הדרכה מחקר ולימוד בנושאי השואה והמרד, מרכז התכנסויות ואתר התייחדות. המוזיאון ממחיש באמצעות תצוגות, ספרים, סרטים, הרצאות וימי עיון, את גורלו של העם היהודי בעת השואה בדגש על המרי היהודי.

לאחרונה הוקם במוזיאון אתר חדש - ארכיון לשימוש המבקרים המחבר בין העבר וההווה קיבוץ לוחמי הגטאות. א'-ה': 9:00-16:00, ו' 9:00-13:00 שבת, מוזיאון יד לילד, 10:00-17:00. בתשלום.

טל: 04-9958080.

מחנה המעצר למעפילים, עתלית

תצוגות המוזיאון שמשתרע על פני שטח גדול, משחזרות את מחנה המעפילים שנבנה על ידי הבריטים בשנת 1938. הסיור במחנה מדגיש באותנטיות נושמת את סיפור חייהם הטרגי של הניצולים שהפכו למעפילים בעל כורחם, וכאילו לא די היה בתלאות שעברו במחנות ההשמדה, הוטל עליהם להיאבק על זכויותיהם.

באמצעות המחנה המשוחזר, הצריפים שנשתמרו, "המכבסה" שניקתה את הניצולים מהמחנות ומכינים, ניתן ללמוד רבות על חיי הניצולים בעת המלחמה, כמו גם אחריה. מרכז מידע חדש וממוחשב, שהוקם לא מכבר, מאפשר למבקרים לזהות יקירים, שחיו בתקופת השואה והיו בדרכם לארץ באוניות המעפילים ודרכם לא נודעה. א'-ה' 9:00-17:00, ימי ו' וערבי חגים 9:00-13:00. שבתות וחגים בתאום מראש, כניסה בתשלום, טל: 04-9841980.

עתלית. מחנה המעצר למעפילים (צילום: אלעד גרשגורן) 

מוזיאון טרזין, קיבוץ גבעת חיים איחוד

בית טרזין הוקם בקיבוץ גבעת חיים בשנת 1975, להנצחת זכרם של אסירי הגטו שנספו בשואה. במקום ארכיון, מוזיאון ואולם תצוגה של יצירות אמני גטו טרזין ע"ש יעקב אדלשטיין. בארכיון כרטסת ממוחשבת המקיפה מידע מפורט על כל אסיר יהודי ששהה בגטו, אוסף גדול של תמונות מקוריות מיצירותיהם של אסירים, מהם ציירים יידועי שם, ציירים חובבים וילדים ובני נוער שציירו בגטו.

בארכיון מצויים גם יומנים, תעודות מקוריות, אוסף סרטי וידאו תיעודיים, תיעוד בעל פה של השורדים ואוסף יצירות מוזיקליות שהולחנו שם. כדי לאפשר גישה לתעודות ומסמכים הכתובים במקורם בשפות זרות, מתנהל במסגרת הארכיון פרוייקט תרגום, המעמיד לרשות תלמידים, חוקרים ומורים חומר ייחודי לעיון ולמחקר.

בימים אלה מוצגת באולם התצוגה התערוכה: "לצייר מעל דפי הזמן", 1945-1942, שנתרמה למוזיאון ומציגה מיצירותיהם של גרטרודה ועמנואל גרואג ובנם וילהלם, שלושתם הגיעו לגטו טרזין ביולי 1942 ושוחררו במאי 1945. המשפחה הוגלתה לטרזין מהעיר אולומואוץ שבמורביה.

בתערוכה חלק קטן מאוסף היצירות שכולל מאות פריטים: ציורים, כתבים וחפצים. בצד חובת העבודה שחלה על כל האסירים, בני משפחת גרואג, כמו אמנים אחרים מאסירי גטו טרזין לא פסקו מיצירתם. א'-ה' 9:00-13:00, בשאר הימים, בתיאום מראש. כניסה: בתשלום לקבוצות, ליחידים ללא תשלום, טל: 04-6369515.

מוזיאון חנה סנש, שדות ים

המוזיאון הוקם לזכר חנה סנש, הצנחנית המפורסמת, אשר לזכותה נזקפים מעשי גבורה בתקופת השואה שהפכו אותה לגיבורה לאומית. סנש נולדה למשפחת מתבוללים בבודפשט, לאב שהיה סופר נודע בארצו. בגיל צעיר החלה לנהל יומן שבו כתבה על נטיותיה הציוניות. היא החלה ללמוד עברית, קראה בנושאי יהדות והצטרפה לתנועת נוער ציונית. ב-1939 עלתה לישראל, למדה בבית ספר חקלאי בנהלל ולאחר מכן ב-1941 הפכה לחברת קיבוץ שדות ים.

בשנת 1943 הצטרפה סנש לקבוצה שהתארגנה להצלת יהודי אירופה, נשלחה לקורס באלחוט וב-1944 עברה קורס צניחה. באותה שנה צנחה אל לב כוחות האויב ביוגוסלביה הפרטיזנית, במטרה להסתנן להונגריה. ביוני 46 נתפסה, נלקחה לכלא, הואשמה בריגול, ולמרות שעונתה, לא גילתה דבר והוצאה להורג. במרץ 1950 שש שנים לאחר מותה, הובאה לקבורה בהר הרצל בירושלים. היא הותירה אחריה יומן וכתבים אחרים. בתשלום. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-16:00, בשבתות וחגים לקבוצות בתאום מראש. בתשלום. טל: 04-6364367.

מוזיאון משואה, קיבוץ תל יצחק

מוזיאון היסטורי-חינוכי, המכיל חללי תצוגה שמשמשים גם כמרכזי לימוד אינטראקטיביים. במוזיאון שש תצוגות קבע, המשלבות גישות מתקדמות בטכנולוגיה עדכנית בנושאים הבאים: זיכרון השואה בשיח התרבותי בישראל, מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן, תצלומים מאלבום המשפחה, אתר התייחדות ותערוכת קבע של האמן חיים מאור: הספרייה האסורה, פני הגזע ופני הזיכרון.

כרזה. מוזיאון משואה (צילום: יפה רזיאל)

לצד העובדות ההיסטוריות על השואה, מוצגות מזוויות ראייה שונות גם התרחשויות שחושפות את המבקרים לשאלות ולדילמות הקשורות לשואה ולרלוונטיות שלה לחיי המבקרים ולזהותם כיום, בתחום התיאטרון, הקולנוע והספרות. במתחם חדרי אירוח לקבוצות. "משואה", קיבוץ תל יצחק, ימים א'- ה' 9:00-13:00 הכניסה לבודדים חינם. קבוצות מודרכות תשלום. טל: 09-8999563.

יד ושם, ירושלים

רשות הזיכרון לשואה ולגבורה נוסדה כדי להנציח את זכר קורבנות

 היהודים שנספו בשואה ולחקור את שורשי השואה והאנטישמיות. המוזיאון החדש בו הושקעו מיליונים מרטיט בעוצמתו. באתר אנדרטת זיכרון מרכזית, מוזיאון היסטורי, בית כנסת, מוזיאון לאמנות ואתר הנצחה "היכל השמות", אוהל יזכור, יד לילדים שנספו בשואה ובקעת הקהילות החרבות.

הפעילות במקום משלבת הנצחה עם חינוך ומחקר. ביד ושם מצויים ספרייה, ארכיון, מרכז לחקר השואה ופרסומי המרכז העולמי להוראת השואה.

מוזיאון יד ושם, הר הזיכרון ירושלים, כניסה ללא תשלום. שעות פתיחה: א'-ד' 9:00-17:00, ימי ה' עד 20:00, ימים ו' וערבי חג 9:00-14:00. בשבתות ומועדי ישראל סגור. הכניסה תותר עד שעה לפני הסגירה. למוזיאון לתולדות השואה הכניסה לבני 10 ומעלה. טל: 02-6443400. מרכז הזמנה לקבוצות 02-6443802.

מרתף השואה, ירושלים

המוזיאון, שהוקם בשנת 1948, כמעט שלא השתנה מאותם ימים ומוקדש לעדות יהודיות שנספו בזמן מלחמת העולם השנייה. המרתף, כשמו כן הוא, עומד בהר ציון מול קבר דוד.

האתר מיוחס לעדה החרדית והוא נטול כל מרכיב ציוני. המלה נאצים מופיעה בלוויית הביטוי "יימח שמם" והתנועה הציונית ומדינת ישראל אינן מוזכרות בין מוצגיו. אין סדר בכיתובים המופיעים בשפות שונות, יש צילומים מתפוררים, ורוב הקירות מכוסים בלוחות אבן שמנציחים את קהילות ישראל השונות, במיוחד את קהילת יהודי ורשה.

אנדרטת האפר והסבון במקום מורכבת ממכלי אפר וחתיכות, שעל פי הגרסה המקומית מדובר במיצגים מן המשרפות, על אף שהמיתוס שסבון יוצר על ידי הנאצים משומן אדם, הופרך עם השנים על ידי היסטוריונים וחוקרים. מרתף השואה, ירושלים, הר ציון, כניסה בתשלום סמלי. א'-ה' 9:00-15:45, ו' 8:00-13:00, טל: 02-67151105.

בית התפוצות על שם נחום גולדמן, תל אביב

במוזיאון מתועדים חיי הפזורה היהודית במשך 2,500 שנות גלות והוא נועד לשמש גשר בין ישראל ליהדות התפוצות. תערוכת הקבע מבוססת על חלוקה נושאית המוקדשת להיבטים העיקריים של חיי היהודים בקהילות השונות בגולה והן מוצגות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

התצוגות המתחלפות הן ברובן היסטוריות-תיעודיות, פרי יוזמה של מנהלי המקום, וכוללות השנה את התערוכה: "לחלום באנגלית: דיוקנאות ממלבורן היהודית – תצלומים מאת אנג'לה לינקושקה" של פליקס טושינסקי, אמן וצייר, ניצול שואה שבנה חיים חדשים במלבורן. בית התפוצות, רחוב קלאוזנר, קמפוס אוניברסיטת תל אביב משער 2. א'-ה' 10:00-16:00, ימי ד' עד 18:00, שבת וחגים סגור. בתשלום, טל: 04-6408000.

מוזיאון יד מרדכי, קיבוץ יד מרדכי

מוזיאון יד מרדכי הוקם בשנת 1965 על שמו של מרדכי אנילביץ', מפקד גטו ורשה. המוזיאון הוקם בבית הקברות הצבאי ומנציח את שני האירועים המכריעים בתולדות העם היהודי בעת החדשה: השואה והתקומה.

מדורי המוזיאון מוקדשים ליהדות אירופה מלפני השואה ועד ההעפלה וההתיישבות בנגב ובדרום. בין היתר עוסקים המוצגים במוזיאון, ביהדות אירופה לפני השואה מן ההיבט הכלכלי תרבותי, אמנותי, חינוכי, דתי וכד', היהודים תחת הכיבוש הנאצי, הגטאות והמרד, בדגש מרד גטו ורשה, מלחמות הפרטיזנים היהודים ההעפלה לארץ וקרבות 48 נגד המצרים.

במוזיאון מיצגי מולטימדיה ועמדת הנצחה ממוחשבת שניתן למצוא בה מידע על כל הלוחמים מיד מרדכי וכן חומר על הנושאים המוצגים במוזיאון. קיבוץ יד מרדכי, בתשלום. א'-ה', 10:00-15:00, ו' 10:00-14:00 , שבת 11:00-14:00. טל: 08-6720559, 052-3923107.