שתף קטע נבחר
צילום: סידי בנק

"נתינה היא מחויבות שבאה ישר מהבטן"

איך מצליחה סיגל וייסווסר לדחוס קריירה תובענית, חיי משפחה מלאים ופעילות נמרצת למען הקהילה לתוך 24 שעות? לא ברור. היא, מצדה, מתעקשת שהסוד הוא סדרי עדיפויות. "הרבה אנשים מקטרים על הישראליות", היא אומרת, "אבל אני חושבת שיש לנו במה להתגאות. יש כאן הרבה אנשים שמבינים שלא משנה באיזה שלב של הסולם אתה ממוקם, תמיד אתה יכול לתת מעצמך"

סדר היום הקדחתני של סיגל וייסווסר, 40, מנכ"לית חברת שירותי שיווק בינלאומי ואימא לשתיים, לא מפריע לה להקדיש את מעט הזמן הפנוי העומד לרשותה להתנדבות. לפני כשנתיים היא הצטרפה לקבוצה של ארגון "מעגל נשים" הפועלת בהוד השרון, ויחד עם יתר הפעילות היא אמונה על ביצוע עשרות פרויקטים למען הקהילה. בין השאר הן שיפצו מתנ"ס מוזנח בהוד השרון, עמלו על הקמת מרכז רפואי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בבית החולים פורייה וערכו סדרת ערבי התרמה למימון פעילויותיהן.

 

 

קשה, קשה מאוד לעמוד בשצף דיבורה של סיגל וייסווסר. עשר דקות שיחה איתה, במהלכן היא מתארת את סדרת הפרויקטים בהם היא מעורבת, מחדדות עוד יותר את התמיהה המובנת מאליה: איך היא מצליחה לעשות את כל זה? שכן לצד הקריירה העסקית והמשפחתית, היא מנהלת גם קריירה התנדבותית ענפה.

 

אבל נתחיל מההתחלה. עשור אחורה, וייסווסר עדיין מתגוררת בארצות הברית. "אבל אז", היא משחזרת, "משהו השתנה אצלי. חזרתי לארץ והגעתי להכרה שאני נמצאת במצב ובעלת יכולת לתת חזרה מעצמי לאנשים מסביבי. עד כמה שהקלישאה הזו נדושה, הבנתי פתאום שהנוסחה המסורתית של 'לתת זה בעצם לקבל' נכונה. הרגשתי צורך לקחת חלק בפעילות שתשנה את סדר היום מסביבי, ולאחר כהונה כדוברת של ארגוני החרשים, שמעתי על "מעגל נשים" והחלטתי להצטרף".

 

תכירו, "מעגל נשים", ארגון התנדבות בינלאומי של נשים צעירות בגילאי 18 עד 45, העושות למען החברה. בישראל קיימים 20 מעגלים כאלה, כולם נושאים מספרים סידוריים. וייסווסר, למשל, פעילה במעגל 16 המתנהל באזור הוד השרון. מדיניות המעגל דוגלת בחשיבה קבוצתית והנשים החברות בהם, רווקות ונשואות, אימהות חד-הוריות ונשים גרושות, עורכות דין, עקרות בית ואפילו נגריות, מתאספות מדי שבוע כדי לגבש תוכנית עבודה. הפעילות מממשות את תוכניות העבודה מתחילתן ועד סופן, משלב היזמות וגיוס הכספים, דרך הביצוע הטכני ועד הטיפול בצורכי האוכלוסיות הנעזרת.

 

"הפעילות במעגל נובעת מתוך ההשקפה שאנשים שנכונים לתת מעצמם לא חייבים לתרום חומר או מוצר, אלא פשוט להציע את המשאבים האנושיים שלהם", מרחיבה וייסווסר. "הדינמיקה בין הנשים במעגל מעניינת, תוססת ועשירה, ומעוררת בי מוטיבציה גדולה להמשיך לפעול בתוכה".

 

את המוטיבציה הזו היא מתרגמת לעשרות פרויקטים בהם היתה מעורבת בשנתיים שחלפו מאז הצטרפה למעגל. לפני מספר חודשים, לדוגמה, איתרו נשות קבוצתה מתנ"ס מוזנח בהוד השרון, והחליטו להשיב אותו לחיים. "גייסנו בעלי מקצוע שסייעו בשיפוץ המקום, וארגנו ערבי סושי וסדנאות שוקולד להתרמת הכספים", וייסווסר נזכרת.

 

"בסופו של דבר המתנ"ס יצא מדהים, אבל חשוב לנו לציין שדרשנו גם מבני הנוער הקרובים למקום לקחת חלק בפעילות ולהשתתף בניקיון ובשיפוץ", היא אומרת. "זהו חלק מרכזי מהאסטרטגיה שעומדת מאחרי הפעילות שלנו. עצם זה שאנחנו לא רוצות לכהן כפיות טובות שהופיעו לרגע ונעלמו, אלא לייצר אימפקט משמעותי ולעודד את הנוער לעשייה. המטרה שלנו היא להעביר מסר פרקטי לגבי תרומה, ולנסות לעשות הבדל".

 


"נתינה היא פונקציה של סדרי עדיפויות". אירוע של נשות "מעגל נשים 16"

 

 

"לא משנה היכן אתה ממוקם, אתה תמיד יכול לתת מעצמך"

 

בשבועות האחרונים התבייתו נשות המעגל על מטרה חדשה: הכשרת המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בבית החולים פורייה, שעד כה התקבלו בחדר קטן ונטול ציוד מתאים. בית החולים העביר לרשותן יחידה קטנה שזקוקה ליפוץ ואיבזור הן, מסתייעות ברשימת אנשי קשר, טלפונים ורשימות תפוצה, הצליחו לרתום אנשי מקצוע שיסייעו בהתנדבות. כך למשל ארכיטקטית תעזור בתכנון מחדש של המקום, ואליה יצטרפו אינסטלטור וצבעים. עוד גויסו ציוד רפואי מתאים, מצלמת וידאו לתיעוד עדותן של הנפגעות, ואפילו המזגן שיותקן במקום. מרשים? מאוד.

 

"הפעילות שלנו למען מרכז הסיוע רק המחישה לי כמה אנשים מוכנים להירתם וכמה יש עוד לעשות", אומרת וייסווסר. "קיבלנו הרבה פניות מאזורים פריפריאליים שזקוקים לעזרתנו, ובמקביל, אנשים ששומעים על הפעילות שלנו מציעים את עצמם. אפילו המזגן שקיבלנו התגלגל לידינו לאחר שאדם זר ברחוב פנה אליי כששמע אותי מספרת למישהו אודות הפעילות שלנו. זה פשוט עשה לי את היום".

 

- גל הנתינה שאת מתארת, כך נדמה, אינו תלוי בזמן פנוי או במצב פיננסי.

"בהחלט כן. בתור אשת קריירה ואשת משפחה אני משכילה להגיד שהבנתי שנתינה היא פונקציה בלעדית של סדרי עדיפויות. לזמן אין שום קשר לזה. כשאנחנו נחשפים למצב בחדשות ובעיתונות אנחנו אומרים לעצמנו כמה נורא ומבכים את הדברים הנוראיים שקורים, אך למעשה אף-אחד לא מתנער מבועת הנוחיות שלו. הגיע הזמן להפסיק עם ההתעלמות שהופכת אותנו לאדישים וקשים, ולהתחיל לעשות.

 

"הרבה אנשים מקטרים על הישראליות, אבל אני חושבת שיש לנו במה להתגאות", היא מסכמת. "מצאתי הרבה אנשים טובים באמצע הדרך, כאלה שמבינים שלא משנה באיזה שלב של הסולם אתה ממוקם, אתה תמיד יכול לתת מעצמך. נתינה היא עניין של הקרבה מסוימת, הכרה בכך שיש אנשים שתלויים בנו ומחויבות שבאה ממקום פנימי, ישר מהבטן. נתינה היא עניין מוחלט של רגשות ונאמנות וכיום, להפסיק את ההתנדבות היא לא אופציה בשבילי".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"לקחת חלק בפעילות שתשנה את סדר היום". וייסווסר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים