לביבות גבינה - טעם של ילדות

יש דברים שלומדים להעריך רק בדיעבד. אמא שלי אף פעם לא היתה בשלנית. היא לא "העמידה סירים" ולא בילתה שעות ארוכות במטבח. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בבית הספר היסודי חוזרת הביתה בצהריים, וחדר המדרגות היה אפוף ריחות של תבשילים (מאכלים מבעבעים בצבע חום-אדום). אצלנו בבית היה שניצל ואורז.

אין תלונות, הכל היה טעים וטוב. אבל בסתר ליבי קיוויתי שיום אחד אמא שלי תהפוך לטריפוליטאית אסלית ותתחיל לבשל טביחה עם קוקלה על פרימוס.

מאז שיש לי ילדים משלי המאכלים "מבית אמא" חוזרים אלי פתאום. שנים שהפנתי אליהם את הגב, קראתי יותר מדי ספרי בישול וחיזרתי על פתחי מטבחים אחרים.

לא מדובר במאכלים אקזוטיים, רובם קלים להכנה, פשוטים ואהובים על הטף: חלה מטוגנת בשבת בבוקר, קציצות עוף או לביבות גבינה מתוקות.

לביבות הגבינה חזרו אלי בדיוק בזמן, שניה לפני מתקפת הגבינות הארורה של שבועות. הן קלות ומתוקות. הילדה שלי (3) בוחשת במרץ את כל המרכיבים, מכבדת את השיש ואת אחותה הקטנה שזוחלת על הרצפה. כשמגיע הטיגון היא משתעממת והולכת. ובאה אחרי חמש דקות לבקש לביבה אחת - "רק בינתיים".

לביבות גבינה

המרכיבים:

1 גביע לבן / שמנת חמוצה

1 חבילה קטנה קמח תופח מאליו

3 כפות סוכר

כפית תמצית וניל

2 ביצים

מעט חמאה או שמן לטיגון

אופן ההכנה:

1. מערבבים את כל המרכיבים בקערה.
2. מחממים חמאה או שמן במחבת. בעזרת כף יוצקים "לביבות" מהבלילה למחבת.
3. מטגנים 3-4 דקות מכל צד ומגישים.
   

1. סירופ מייפל או סילאן. התינוקת אוהבת לעשות לעצמה עיסוי קרקפת מפנק עם סירופ מייפל, אבל ילדים קצת יותר גדולים מסתדרים איתו מצוין.
2. גבינה לבנה או גבינה מתוקה - לכבוד שבועות המחלבות הגדולות הוציאו גבינות לבנות מתוקות (שבמקור נועדו למילוי בלינצ'ס) – אפשר להשתמש בהן להגשה או כחלק מהבלילה (במקום גבינה לבנה רגילה, רק להוריד קצת את הסוכר המוסף)
3. שמנת חמוצה / יוגורט - לשבור את המתיקות.