מדריך לסטוציונרית מתחילה
תמיד נדמה שגברים נולדו ציידים ונשים רק עושות את עצמן. נדמה שגברים נולדו לסטוצים ונשים חיות בשביל עומק רגשי ואהבה. האמת שכשזה מגיע לסקס, נשים הן הציידות האולטימטיביות, וכמעט כל אשה חווה תקופה אחת כזאת לפחות במהלך חייה. שווה להכיר את חוקי הציד
פעם הכל היה פשוט: גברים יצאו לציד, ונשים נשארו בבית. מאחר שגברים ניחנו בחוזק פיזי, שנים ארוכות של אבולוציה אפשרו להם לקבע את מעמדם החברתי כציידים לוחמים, וחשוב מכך, את מעמדן של הנשים כעקרות בית כנועות.
בעיר, מאתרות עיני הנץ שלי גברבר מסוקס ומרשים למראה. מיד מתכווננות עיניי וכל חושיי מרוכזים בבחינת האוביקט הנבחר. האוביקט הנ"ל מבחין ומתגלה עד מהרה כטיפוס הפסיבי. הוא לא מדבר, אבל כל הזמן נשאר בסביבה. לאחר בירה אחת ועוד כמה קוצים בישבן, אני מזמנת אותו לעברי לשיחה קלה. הבחור נלהב, המטרה מגיבה. שיחת חולין נטולת פואנטה מגמדת את ממדיו המרשימים לכדי המקבילה הזכרית של הדוגמגישה. למען השעשוע אני בוחנת אם ישנה כאן עוד סיבה לבזבז את זמני, או שמא הגיע זמנה של המטרה הבאה. ואז מספר לי עלם החמודות שהוא מעולם לא יורד ל"סתם אשה" ושלא אצפה... אני פחות או יותר אומרת לו כבר בשלב הזה שכנראה נתקלנו באיזו בעיה (או במילים אחרות: "בשרך אינו ערב לחכי") והוא מיד מזנק עם הצעת פשרה: "אין לי גם בעיה שלא תרדי לי בתמורה".
העולם עבר כמה מהפכים מאז, לפחות כך נוח לנו להאמין. גילינו שגם אנחנו יכולות להיות ציידות, שגם בנו טבוע האינסטינקט. האמת, תמיד היו ציידות, היו נשים מרדניות, ובכל שבט ממוצע היתה כנראה אשה אחת לפחות שהתעקשה בכוח לאחוז בכלי הנשק הגברי. סופן של אלה לרוב לא היה טוב, והגיע לשיאו בעידן ציד המכשפות. היום, כחברת שוק העסוקה בצבירת הון תוך כדי ממכר פנטזיות, לרבות מיניות, הנשים סומנו ככוח מוביל, וכבר לא כל כך פשוט להעלותנו על המוקד.
ואיך כל זה קשור לסטוציונרית מצויה? ובכן, בג'ונגל העירוני המתירני שלנו, הציידת התגלגלה לדמותה של עכברית ברים מצויה.
הולכת אותה בחורה לבר השכונתי, ומגלה שם קבוצה לא קטנה של ציידים ותיקים ומאומנים, נקרא להם גברים. אותה בחורה יודעת שני דברים: היא כאן בשביל הסקס, ומוטל עליה תפקיד הבחירה. May the best man win. יש כאן מערכת חוקים שחשוב להכיר, להלן - חוקי הציד:
חוק מס' 1 - דעי את נשקך. כל אחת והנשק שלה. בין אם זה החזה שלך, הישבן, החיוך המושלם, העיניים המהפנטות, חוכמתך הנדירה או חוש ההומור המפתיע שלך, ציד איכותי מתחיל בהכרה ובאמון מוחלט בכלי הנשק. אם בסטוצים תל-אביביים חפצת, מומלץ שתכירי היטב את נשקך ותדעי להשתמש בו כראוי.
חוק מס' 2 - זיהוי המטרה. הסטוציונרית עושה סיבוב ובוחנת בעיניה את ה"סחורה", מציגה את זו שלה במקביל. ברגע בו אותרה מטרה, מתיישבת הסטוצית על זנבה, כיאה לצלף מיומן. בברים (ובעולם בכלל) מסתובבים שני סוגים מרכזיים של גברים: אקטיביים ופסיביים. הגבר האקטיבי יבחין בצלפית שהתיישבה על זנבו, ייגש אליה ויקל על מלאכתה. הפסיבי, לעומתו, יישאר בקרבת מקום, ינצל כל הזדמנות להחלפת מבטים אך לא יעז לגשת. כך או כך, סיכוייו של גבר פנוי אל מול אשה רעבה לטרפה, אינו גבוה (או בעצם, גבוה מאוד).
חוק מס' 3 - צפי לבלתי צפוי, למדי היטב את מטרתך. לפני כמה לילות, במהלך שיטוט באחד הברים החביבים עלי
מיומנה של ציידת:
יצאנו לדרינק, לבד על הבר, אני והגבר שבתוכי
יעל 9
באין ניצודים ראויים למזימה, נאלצתי לדבר עם הגבר שבתוכי. האשה שבי סיפרה שהיא מחפשת אהבה, זוגיות, אינטימיות וחברוּת. הגבר שבתוכי הסביר לי שבעצם אני מחפשת זיון. הפרחה שחבויה בתוכי מאמינה שכרטיס האשראי נשחק למוות למען תהיה ברשותי קולקציית בגדים אופנתית. הגבר שבתוכי עדכן אותי שהזכר הצייד לא מתעניין איך אני מתלבשת, אלא איך ומתי אני מתפשטת
חוק מס' 4 - הציידת שולטת במטרה. (אמרתי מספיק, עברו ל-5).
חוק מס' 5 - להתרכז, להמתין בסבלנות לרגע המדויק ולהוריד את המטרה במכה אחת ובמינימום טעויות. שני המשפטים של הגברבר מחוק מס' 3 סתמו עליו את הגולל ונפרדנו כידידים. הסתובבתי אל חברתי היקרה ואמרתי לה שהוא ההוכחה האולטימטיבית לקיומן של כוסיות ממין זכר, או בעגה מקצועית: "מטרה קלה ולא מתוחכמת, ירדה במכה אחת, אין טעם לאסוף את הפגר, NEXT!"
נקסט בדרך כלל מגיע מהר, כי בזמן שאנחנו עסוקות במטרה בה התמקדנו, עשרות זוגות עיני נץ מיומנות מסמנות אותנו. אלה שמטחווי שמיעה אולי אפילו ינצלו בדיחה על הגברבר בעל הכבוד העצמי האבוד כמשפט פתיחה.
חוק מס' 6 - חישול חושים ועמידה תמידית על המשמר. אחרת עוד נמצא את עצמנו עם סטוץ חודר נטו ורשימת חוקים. הגברבר נעלם אל האופק, והציד ממשיך. בזכותו יש לי אנקדוטה משעשעת, המאפשרת ביצוע חקירה עקיפה ומקיפה לקורבן הבא. אכן, הפנתר הבא לא מאחר לבוא, ובתגובה מושלמת לסיפור הוא מצהיר שהחוק היחידי בסקס הוא שאין חוקים. "בשעה טובה" אני נושמת לרווחה - מטרה ראויה לנעוץ בה את שיניי. עוד אי אפשר לדעת אם הוא אכן עומד בדיבורו, אבל בהחלט מוגש לי כאן קייס מוצק להתמקחות, אם יעלה הנושא לדיון.
חוק מס' 7 - לצוד את הצייד. צייד שנופל מטרה לציידת רואה בנו מטרה בפני עצמה, ויכול להיות יריב מאוד מתוחכם. ציידים מתעתעים לפעמים במטרותיהם, בוודאי כשהם מריחים את היותם מטרה בעצמם. גברים יגידו כמעט כל דבר לאשה בכדי להכניס אותה למיטה. בעיניהם את הכי יפה, הכי סקסית, הכי שווה והכי חכמה בעולם, לפחות לרבע שעה הקרובה. הם יעשו הכל, הם חיות סקס מתחשבות ורגישות, הם מחפשים אהבה ואין דבר שהם אוהבים יותר מירידה לאשה. או בשפת צייד מצויה: בלה בלה בלה... עם זאת, כשאנחנו במסע ציד ומטרתנו האמיתית היא לא אחרת מסיפוק יצרינו, עדיף לקחת צ'אנס עם בחור רמאי מאשר עם נציג הכנסת.
חוק מס' 8 - אסור להיקשר למטרה! סטוצים ליליים נועדו לסיפוק יצרים גופני ולחוויות אינסטנט מרתקות יותר ופחות. אם באהבה חפצת, אהיה הראשונה לומר לך שזו בהחלט יכולה להיחבא שם, אך מסכת אכזבות קשות צפויה בדרכך. או במילים פשוטות, לא בריא לבלבל תאוות בשרים עם רגשות עמוקים. לגברים יש מנגנון מקולקל: כשאשה מעמידה סקס כתנאי ראשוני להיכרות מעט יותר מעמיקה, נחסם להם משהו במוח וצינור השופכה סוגר בשנייה את דרכי השתן ואת הסיכוי לראות בך משהו מעבר לאובייקט מיני. אפשר להתווכח עם זה, אבל זה עלול להוביל לתסכולים רבים. עדיף שלא, עדיף לבוא לסטוץ בשביל הסטוץ, או לא לבוא בכלל.
תמיד נדמה שגברים נולדו ציידים ונשים רק עושות את עצמן. תמיד נדמה שגברים נולדו לסטוצים ונשים חיות בשביל עומק רגשי ואהבה. האמת היא שגברים דוגמת הדוגמן רק עושים את עצמם ולא מגיע להם לחוות סטוצים בכלל. וכשזה מגיע לסקס, נשים הן הציידות האולטימטיביות, וכמעט כל אשה חווה תקופה סטוציונרית אחת לפחות במהלך חייה.
הסיבה שאנחנו בדרך כלל לא מחזיקות לאורך זמן בשיטת הציד הלילי היא שהוא מכיל בתוכו בדידות, שטחיות וריקנות המספקת לרוב לא יותר ממה שידנו עושה גם כך נאמנה. אבל לפעמים מתחשק לנו לצוד מאהב אינסטנט ללילה, שלא ישאל יותר מדי שאלות, ואז אנחנו בהחלט מצפות שאותו מאהב יביא את כל הרפרטואר - ומכל הלב. איפה כאן בכלל הסתירה?
אפרת דור היא רווקה תל-אביבית בת 30, בוגרת החוגים לקולנוע וטלוויזיה ולפילוסופיה, כתבת שטח בתכנית הלילה של יקיר אביב ברדיוס, כתבת מוזיקה באתר www.alternative-israel.com ועובדת אל על.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
