הפגנה בי-ם: "דווקא ישראל מתעללת בפליטים?"

למה ישראל לא מקבלת את הפליטים בזרועות פתוחות כמו ארצות הברית או קנדה? לישראל חובה מוסרית לשחרר את הפליטים ולדאוג להם". כך תהה תושב קונגו, שהשתתף הבוקר (יום ב') בהפגנה של עשרות עובדים זרים ופליטים ממדינות אפריקה, שדורשים לקבל מעמד קבע או למצוא פתרון לפליטים בישראל. ההפגנה נערכה מול משרד ראש הממשלה בירושלים.

ההפגנה נערכה למען אזרחים ממדינות כמו סודן, אתיופיה, קונגו וסיירה ליאון, למרות שלגבי חלק מהן כבר קבע האו"ם שמלחמת האזרחים בהן הסתיימה. אל המפגינים הצטרפו נציגים של ארגוני פליטים וזכויות אדם הפועלים בישראל.

שבי קורזן ממוקד הסיוע לעובדים זרים אמרה: "האנשים שנמצאים פה היום בהפגנה מבקשים הגנה זמנית ושישראל לא תחזיר אותם לארצות מהם הגיעו. נכון שבאופן פורמאלי נחתמו שם הסכמי שלום, אבל לפי דו"חות של ארגוני זכויות אדם עדיין בחלקים מסוימים מתרחשת לחימה והאזרחים שם נושאים נשק".

הפגנה בירושלים (צילום: גילו יוחנן)

לאזרחי קונגו נתן משרד הפנים ויזה זמנית, ובעוד שישה חודשים תחליט ישראל מה יעלה בגורלם. רבים מהמפגינים מתגוררים כבר שנים בישראל והתרגלו לאורח החיים כאן. ג'רום מקונגו הסביר: "ישראל זו מדינה דמוקרטית. אני כאן כבר 11 שנים יחד עם אשתי והילד. זה לא שהגעתי לפני חודש. למה ישראל לא מקבלת את הפליטים בזרועות פתוחות כמו ארצות הברית או קנדה? לישראל חובה מוסרית לשחרר את הפליטים ולדאוג להם".

ג'וזה הגיעה לישראל בשנת 1997. היא חיה בתל אביב כבר תשע שנים ועובדת בניקיון. לדבריה, "המצב בקונגו הוא מאוד רע. ממש כמו בשואה. אין אוכל, אין בתי חולים, האנשים ממש מתים שם. אין שם כלום". ג'וזה מסכימה ש"ישראל זו אולי לא המדינה הטובה ביותר אבל אני כנוצרית, גם במדינה שלי, הייתי מתפללת בשביל ישראל כמו שכתוב בתנ"ך".

ז'אן קלוד מקונגו טוען ש"כל מדינה דמוקרטית צריכה להשאיר בידיהם של הפליטים את ההחלטה אם להישאר או לעזוב. גם אם מצבה של המדינה שלך השתפר זה לא אומר שהמצב של הפליט נפתר. אנחנו עדיין מפחדים לחזור חזרה".

תנו לנו להחליט אם להישאר

אזרחי ליבריה השוהים בישראל אמורים לעזוב תוך תשעה חודשים. ג'ורג' פייסל מליבריה טוען כי "כל הפליטים האפריקנים בישראל הם לא יותר מ-5,000 אנשים. זה אפילו לא אחוז אחד. זה כלום. אנחנו אלו שצריכים להחליט אם אנחנו מעוניינים להישאר או לחזור".

תוקף שהותם של אזרחי סיירה ליאון פג זה מכבר. בנוסף, כ-70 אזרחים אתיופים שוהים כיום בבתי הכלא בישראל. עו"ד שלי קריצמן

המייצגת את הפליטים האתיופים סיפרה: "הם הגישו בקשה לקבל מעמד פליט אך הם נתקלו בסירוב. חלקם עדיין נרדפים במדינתם בגלל השתייכותם למפלגה הלא נכונה וחלקם אף עונו בצורה קשה באתיופיה, לפני שהגיעו לישראל. כל מה שהם מבקשים הוא שיתנו להם לעבור מישראל למדינה אחרת. הם נמצאים בהליך הגירה לקנדה ומעוניינים להשלים אותו. הבעיה היא שמתוך הכלא קשה להשלים את התהליך".

קריצמן סיפרה: "יש אדם שכבר פעמיים נקבע בשבילו מועד לראיון בשגרירות קנדה אבל לא נתנו לו לצאת כי רשויות הכלא לא יכלו ללוות אותו באותו רגע. רק בשביל תיאום צילום של תמונת פספורט עבורו נדרשו ארבעה חודשים". 

יחסי ישראל עם המדינות

מיקי בבלי, נציג בישראל של נציבות האו"ם לפליטים, סיפר ל-ynet על מצב המדינות מהן הגיעו המפגינים: "בקונגו המלחמה נמשכת ומדינת ישראל מאריכה כל שישה חודשים את שהייתם של אזרחיה בארץ. לגבי ליבריה, האו"ם הודיע למדינת ישראל שהמלחמה שם הסתיימה וליבריה שבה להיות מדינה בטוחה. אזרחיה קיבלו הודעה כי עליהם לעזוב את ישראל עד סוף חודש מרס 2007. עד עזיבתם יקבלו אזרחי ליבריה קורסים שיקלו על קליטתם חזרה במדינה".

הוא התייחס גם למצב בסיירה ליאון: "המלחמה שם הסתיימה על פי החלטת האו"ם בספטמבר 2004. לפי בקשת ממשלת סיירה ליאון, האו"ם ביקש ממדינת ישראל לאפשר שהייתם של האזרחים ממדינה זו עד אוגוסט 2005. ישראל נעתרה לבקשה ונתנה להם ארכה של שישה חודשים נוספים, עד פברואר 2006. מאותו רגע אין הארכה נוספת ואין הגנת או"ם עבורם".

לדבריו, ישראל דחתה את בקשתם של 60 מבקשי המקלט מאתיופיה. "לפי בקשתם האו"ם פתח את התיקים שוב, בדק אותם ולא נמצאה עילה להמליץ על שינוי ההחלטה. כרגע נמצאים בבתי הכלא בישראל 220 מבקשי מקלט מסודן". לדבריו, "הנושא נמצא בטיפול, משלחת מהאו"ם מז'נבה לישראל מתשאלת כל אחד ואחד מהם".