בזכות ההסברה: ירידה במספר הלוקים בסרטן העור
לרגל פתיחת שבוע המודעות לסרטן העור, אחד הסוגים הנפוצים בישראל, הציגה היום האגודה למלחמה בסרטן נתונים מעודדים. את הירידה בתחלואה מייחסים שם להעלאת המודעות לנזקי השמש, שמביאה לאבחון בשלבים מוקדמים של המחלה ולסיכויי ריפוי גבוהים
ד"ר מיכה בר-חנא, רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הסביר כי בשנים האחרונות מאובחנים בישראל כאלף חולים חדשים במלנומה מדי שנה, כשליש מהם מאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה, כאשר סיכויי הריפוי גבוהים.
לדבריו, "קיימת התייצבות בשיעורי הגילוי המוקדם של המחלה, וזאת לאחר עלייה חדה בשיעורים אלו". תוצאת העלייה באבחון המוקדם, לדברי בר-חנא, מבורכת: "שיעורי ההישרדות וריפוי המחלה צפויים להיות גבוהים יותר למאובחנים מתחילת שנות האלפיים, נתונים שכדאי יהיה לבדוק בעוד מספר שנים".
ד"ר בר-חנא משער, שבשנים הקרובות נראה ירידה בהיארעות המחלה בעקבות חקיקה והסברה בנושא נזקי השמש. "העלאת המודעות הציבורית לנזקי החשיפה לשמש, שלוותה במסעות פרסום באמצעי המדיה השונים מזה למעלה מעשור, היא הגורם לירידה בהיארעות המחלה. העובדה שקיימת עלייה בשיעור הגילוי המוקדם רק מחזקת, לדעתנו, את הנחתנו זו".
הקשר בין הגיל לסיכון לחלות
כ-20 אלף איש בישראל לוקים מדי שנה בסרטן העור. כ-900 מתוכם לוקים בסרטן מסוג מלנומה, הנחשב לבר-ריפוי באופן כמעט מושלם באמצעות הליך כירורגי וללא טיפולים כימותרפיים. עם זאת, עשירית מהחולים מתים מדי שנה, בעיקר בשל אבחון מאוחר של המחלה.
שיעורי התחלואה במלנומה חודרנית (השלב המתקדם של המחלה) עומדים בקרב הגברים על 12.3 מקרים חדשים לכל מאה אלף איש, ואצל נשים - על 10.6 מקרים חדשים.
ב-15 השנים האחרונות התהפך יחס התחלואה בין גברים לנשים: בעוד שעד שנת 1995 היו שיעורי המחלה בנשים גבוהים יותר בכ-20 אחוז מאשר בגברים, בשנים האחרונות שיעורי התחלואה בגברים גבוהים בכ-20 אחוז מאלה שבנשים.
עוד מתברר כי קיים קשר בין העלייה בגיל לבין התחלואה בסרטן העור. מלנומה של העור היא מחלה נדירה בקרב ילדים ונוער ושכיחותה עולה עם הגיל, כאשר בקבוצות גיל מסוימות התחלואה נמצאת בשיאה: השיא ראשון הוא בגילאים 50-59 והוא אחיד בקרב גברים ונשים. השיא השני מתרחש כעשור לאחר מכן, בין הגילאים 65-69. אצל גברים נמצא בשנים האחרונות שיא תחלואה גם אחרי גיל 75.
זיהוי מוקדם ואמצעי זהירות
במהלך שבוע המודעות לסרטן העור, שיתקיים בין ה-18 ביוני ועד ה-23 בו ייפתחו כ-300 תחנות ברחבי הארץ בהן ניתן יהיה לערוך בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן העור. בתחנות, שיוצבו בסניפי קופות-החולים, ייערכו בדיקות חינם לכלל הציבור, ללא קשר לקופה שבה חבר הנבדק. רשימת התחנות תפורסם בעיתונים ובאתר האגודה למלחמה בסרטן.
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, פתחה היום את שבוע המודעות וציינה כי "מאז יזמנו לראשונה את מבצע שבוע המודעות לסרטן העור, לפני 14 שנים, עלה בשיעור ניכר האבחון של מלנומה בישראל והחלה מגמת הירידה במספר החולים החדשים.
"מטרתו של שבוע המודעות היא גם להטמיע מסרים בקרב הציבור הרחב
ולהעשיר את הידע שלו אודות הסכנה שבחשיפה לשמש. על פי סקרים שערכנו, התברר כי קיימת מודעות גבוהה ביותר בקרב הציבור הישראלי לנזקי השמש וישנן עדויות לכך שמודעות זו מקבלת ביטוי בשינוי התנהגותי ובמגמה הולכת וגוברת של אימוץ כללי הגנה, שבכוחם להקטין את הסיכון לסרטן העור".
האגודה למלחמה בסרטן ממליצה כיצד להימנע מחשיפה מסוכנת לשמש:
- יש להימנע ככל הניתן מחשיפה לשמש בין השעות 10:00 - 16:00.
- יש לכסות את הגוף בלבוש מלא ומגן.
- יש לחבוש כובע שיגן על הפנים.
- יש להרכיב משקפי שמש.
- כאשר שוהים בחוץ - יש לשהות בצל.
- יש למרוח את העור הגלוי לשמש בשכבה נדיבה של מסנן קרינה עם מקדם הגנה של 15 ומעלה אחת לשעתיים.
- כאשר נגעים עוריים משנים את גודלם, צבעם, או ששוליהם הופכים בלתי אחידים או שקיימת הפרשה מהם, יש לגשת להיבדק.
לא רק מלנומה
פרופ' רפאל שפיר, יו"ר ועדת העדכון לנושא סרטן העור באגודה למלחמה בסרטן, מונה שורת נזקים הנגרמים לעור כתוצאה מחשיפה לשמש, פרט לסרטן העור: "מחקרים מדעיים רבים מצאו כי ישנם נזקים נוספים הנגרמים מהשמש, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, והם כוללים כוויות, אשר חומרתן תלויה במשך הזמן בו נחשפים לשמש, שינוי צבע העור, קמטים בעור והופעת נמשים. הקרינה חודרת לשכבות העור השונות ופוגעת בתאים של מערכת החיסון ובכך מחלישה את יכולת העור לספק לעצמו הגנה מפני זיהומים שונים".
נזקים נוספים עלולים להיגרם לעיניים ולכליות. "חשיפה לא מבוקרת לשמש עלולה להוביל לריבוי ויטמין D בגוף, מצב העלול להגביר את הנטייה ליצירת אבנים בכליות. הנזק הנגרם לעיניים מחשיפה לאור השמש בטווח הקצר הינו פגיעה זמנית בשדה הראייה, תופעה המוכרת גם בשם 'עיוורון שלג', ובטווח הארוך הינו עלייה בסיכון ליצירת קטרטקט ולפגיעה בלתי הפיכה בראייה", מסביר פרופ' שפיר.
