שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מחרימים אותנו? נחרים בחזרה
    הממשלה והממסד האקדמי בארץ חייבים ללכת צעד נוסף במאבק במחרימים בעולם ובתומכיהם מבית

    אגודת המרצים הבריטית NATFHE הסירה אמנם את החרם על אקדמאים ישראלים, וזאת בשל התחברותה ל-AUT, האיגוד של מורי האוניברסיטאות בבריטניה (שבעצמו הטיל בעבר חרם על שתי אוניברסיטאות ישראליות וביטל אותו). אולם אין ספק כי הניסיונות בכיוון יימשכו, וכדאי להתכונן אליהם.  

     

    התגובה לחרם התבטאה בשני שלבים: מניעה וגינוי. מיד לאחר שנודעה הכוונה להעלות את הצעת החרם בוועידת הארגון, נרשם ניסיון למנוע את אישורה. ביוזמת ארגונים יהודיים ואחרים נשלחו מאות מכתבים לחברי הארגון ולהנהלתו, פורסמו מודעות בעיתונים ונכתבו מאמרים כדי להשפיע על החברים להימנע מהטלת החרם. לאחר שהמהלך נכשל והצעת החרם זכתה ברוב קולות, הגיע השלב השני: פוליטיקאים ואנשי אקדמיה בארץ ובעולם, כולל שרת החינוך יולי תמיר ונשיא אוניברסיטת בן-גוריון לשעבר, פרופ' אבישי ברוורמן, גינו במילים חריפות את הפגיעה בחופש האקדמי וברב-השיח המדעי בעולם.

     

    מה צריך להיות השלב השלישי בטיפול בחרם אקדמי? זהו שלב התגובה: לטפל באותם אקדמאים אשר נותנים ידם לחרם על עמיתיהם. כיוון שיש בהיסטוריה האנושית - אף בזו של מדינת ישראל - מקרים קודמים של חרמות ונידויים (זכור לשמצה ה"חרם הערבי", שהורחב גם לחרם עקיף על חברות שעשו עסקים עם ישראל), אין צורך להמציא את הגלגל; אפשר ללמוד מהניסיון המצטבר.

     

    שלום לפין, מרצה לפילוסופיה בקינגס קולג' בלונדון, העלה שתי הצעות כיצד לנהוג במחרימים: ראשית, לפרסם ברבים את שמות המוסדות והאקדמאים הנוקטים באפליה נגד ישראל, ובמקום בו יש חוקים נגד אפליה - גם להגיש תביעות משפטיות. שנית, ליזום "חרם נגדי", דהיינו: להימנע מכל שיתוף פעולה עם מוסדות ופרטים (כולל כתבי עת מדעיים, כנסים וכדומה) שאינם מחויבים פומבית לעיקרון של מניעת אפליה. לפין מדגיש שאין הכוונה להעניש אנשים על דעותיהם, אלא על מעשיהם. זהו סוג הפעולות שננקטו במלחמה נגד אפליה בנושאי גזע, דת, מין, ושייכות לאומית ואתנית.

     

    נוסף לטיפול במחרימים ברחבי העולם, יש לנו כאן בארץ קבוצה קטנה של אקדמאים, הנמנים עם סגל האוניברסיטאות - ותומכים

    תמיכה פעילה בחרם על חבריהם. יש מקום לדון בשאלה, אם אנשי סגל אלה רשאים להשתתף בוועדות מינויים הדנות בעליה בדרגה של חבריהם, לשרת בתפקידים אדמיניסטרטיביים, למשל - ראשי מחלקות, והאם זכאים הם לקבלת הטבות שהאוניברסיטה וקרנות ישראליות מעניקות, כגון כספי מחקר.

     

    כשם שנעשה בשעתו במלחמה ב"חרם הערבי", כך יש לקבוע גם כעת מדיניות בתחום, לפני שהחרם הבא ינחת עלינו. אני מציע ששרת החינוך, בתפקידה כיושבת ראש המועצה להשכלה גבוהה, תמנה ועדה אשר תציע ותפעיל דרכים להילחם בחרם האקדמי.

     

    טוביה בלומנטל, פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחרימים אותנו? נחרים בחזרה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניב קלדרון
    חרם תמורת חרם: אוניברסיטת תל-אביב
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים