ממציא ה-WWW: הרשת לקראת קפיצת דרך

ה-World Wide Web עומד בפני הזינוק הגדול הבא והממציא, טים ברנרס לי, מעיד על אופטימיות חסרת תקדים. עם זאת, ברנרס לי הבריטי מזהיר מפני הפשע המקוון והתנהגות אנטי תחרותית – שתי תופעות שיש להילחם בהן בתוקף, לשיטתו.

ברנרס לי סבור כי טכנולוגיות המבשילות לאחר שנים הופכות את הרשת לחכמה ולפשוטה יותר לשימוש. "טכנולוגיות רבות מתחברות יחד עכשיו. מאוד מעודד לראות את זה. אנחנו נכנסים לעידן חדש".

"חזינו בבועה ובהתנפצותה, אך עכשיו שוב אפשר לראות שורה של חברות צעירות, נרשמת התלהבות

בקרב משקיעי הון סיכון, והפעילות בשוק גואה".

ברנרס לי אופטימי

ברנרס לי פיתח ב-1989 את המרכיבים הבסיסים של ה-World Wide Web - רשת של מסמכי HTML המקושרים ביניהם ומפוזרים על שרתים ברחבי העולם - במעבדת CERN בז'נבה, על מנת לאפשר לעמיתיו המדענים לעבוד יחד גם כאשר הם נמצאים במקומות שונים.

הוא אופטימי היום יותר מבעבר. "לפני ארבע שנים היה נראה כי הפטנטים עלולים להפריע להתפתחות האינטרנט", הוא אמר, בהתייחסות לניסיונות של חברות פרטיות כמו אמאזון לרשום פטנטים על רכיבי תוכנה המשולבים באתרי אינטרנט ולגבות תמלוגים עבור השימוש בהם.

הודות למדיניות השקולה של חברות רבות, אפשר להשתמש בטכנולוגיות אינטרנט עם רישיון לשימוש חופשי, אמר האיש שמעולם לא הרוויח ישירות מהמצאת הטכנולוגיה שמניבה הכנסות בסך מיליארדי דולרים בשנה.

לקראת הרשת הסמנטית

ברנרס לי מנהל כיום את קונסורציום ה-W3C, פורום של חברות וארגונים הפועל לפיתוח הרשת. לדבריו, רק כיום מתחיל להתממש חזונו המוקדם, של רשת דו-כיוונית, בה אנשים קוראים וגם כותבים, ובה המחשבים מזהים ומבינים תכנים המתפרסמים בדפי אינטרנט (שלב המכונה "הרשת הסמנטית").

הרשת הסמנטית תהפוך את האינטנרט "לחכם יותר" ותציב את כל המידע בהקשר הנכון, אשר הטכנולוגיה תוכל לזהות "ולהבין". באמצעות שפות תכנות חדשות, אשר יוסיפו לרשת "שכבה סמנטית", נוכל לבצע חיפושים חכמים יותר, ולשלב בקלות נתונים בנושאים דומים מאתרים שונים. למשל, נוכל לבקש ממנוע חיפוש להציג לנו את כל מודעות הדרושים בתחום מסוים, מבלי שנאלץ לבקר בכל קישור וקישור.

שירות המפות הגיאוגרפיות Google Maps, אשר גולשים משלבים בעצמם ביחד עם מאגרי מידע חיצוניים (למשל, מודעות נדל"ן), ואתר שיתוף התצלומים Flickr, בו החברים מגיבים על הודעות ותמונות של אחרים, ויכולים לשלב את התמונות בכל דף אינטרנט כרצונם, הן רק דוגמאות ראשוניות לאופן שבו אתרים יכולים לשלב מידע ממקורות שונים, סבור ברנרס לי.

"לפני כמה שנים אמרנו: חבל שאי אפשר לבקר באתר ולמצוא בו הכל. התקדמנו מאז", אמר ברנרס לי, שציין כי רוב הדרך הטכנולוגית לקראת ישום רשת חכמה יותר כבר נעשתה. "כמובן שיש אנשים השואלים למה טים לא תכנן את הרשת מלכתחילה עם היכולות האלה, אך התשובה יותר מורכבת מהשאלה, כמובן".

סנוניות של רשת חכמה

מסביב אפשר לראות סנוניות של אותה רשת חכמה: אתרים שאינם דורשים רענון (refresh) ורק חלקים מתוכם מתעדכנים באופן דינמי עם כל שינוי. נוסף על כך, שפת שאילתות חדשה בשם SPARQL (ספארקל) מאפשרת לעצב דפי אינטרנט אשר מחשבים יקראו בקלות רבה יותר. "SPARQL צפויה לחולל שינוי משמעותי", אמר ברנרס לי.

עוד יעדים ברשימה של ברנרס לי: התפשטות של הרשת למכשירים ניידים וגישה קלה לאתרים באמצעות הקול. עם זאת, הוא אינו חסיד של "גנים נעולים" – דפי אינטרנט המעוצבים ספציפית למכשירים סלולריים כמו אלה בסיומת החדשה .mobi הוא מעוניין כי אתרי אינטרנט יהיו חכמים די הצורך כדי להתאים עצמם לצרכנים בכל מכשיר קצה – קטן עד גדול.

דאגה מפני הפרת עקרון הנייטרליות

ברנרס לי מודאג מהכוונה של חברות התשתית הגדולות בארצות הברית לספק עדיפות ברשת לאתרים וספקי תכנים אשר ישלמו להם. במילים אחרות, אתרים שישלמו יהיו נגישים יותר וייטענו מהר יותר, דבר אשר מעורר את חשש המבקרים מפני פיצול האינטרנט לרשת מהירה של ספקי תכנים עשירים לבין כל השאר.

חוק שהתקבל בעניין זה בקונגרס עלול להפר את עקרון הנייטרליות של הרשת – המפריד בין תשתית לאספקת אינטרנט מבלי לכרוך ביניהן. הציבור דורש אינטרנט פתוח, הוא אומר.

בבלוג שלו, ברנרס לי מוקיר את העקרונות הדמוקרטיים של מתכנני האינטרנט, שהחליטו כי כל חבילות המידע (פאקטים) שעוברות באינטרנט חייבות להיות שוות. "רציתי להפוך את טכנולוגיית ה-Web

לפלטפורמה אוניברסלית ונייטרלית.

"חשוב מאוד כי כאשר נתחבר לאינטרנט נוכל להפעיל כל ישום מקוון שנרצה, ללא אפליה או קשר לפעילות שאנחנו מבקשים לבצע", הוא אמר.

עניין נוסף המטריד את ברנרס לי הוא הספאם, תופעת דואר הזבל וההונאות המקוונות (פישינג) – הניסיון של גורמים פליליים "לדוג" כרטיסי אשראי ומידע אישי אחר באמצעות דפים מזויפים המתחזים לאתרים מוכרים.

אתרים יצטרכו להתאמץ יותר להבהיר למשתמשים כי הם בטוחים, הוא מציין. "דרושים לנו דפדפני אינטרנט שיוכלו לבדוק ולוודא כי האתר שאנחנו גולשים אליו הוא האתר שהתכוונו לגלוש אליו.