העבודה בבניין איבדה כבר לפני שנים את הקסם הציוני שלה, את תחושת השליחות האידאולוגית של בניית הארץ. התמונות בשחור-לבן בהן רואים פועלי בנייה עבריים בונים את הארץ שמורות בעיקר במוזאונים ובספרי ההיסטוריה תחת הכותרת "כך בנינו את הארץ". אלא שלפני פחות משנה חשבו כמה גורמים במשק שבמצב הנוכחי, של מחסור חמור בידיים עובדות בענף הבנייה, יש מקום להחזיר עטרה ליושנה.
| פעם היתה עבודה עברית בבניין (צילום: קלוגר זולטן, לע"מ) |
בחודש אוקטובר האחרון נערך טקס חגיגי בכפר המכבייה ברמת גן בו הושקה תוכנית להכשרת עובדים ישראלים בענף הבנייה. את התוכנית פיתחו במשותף משרד התמ"ת והתאחדות הקבלנים. התוכנית, שהוגדרה כפיילוט, תוקצבה בכ-40 מיליון שקל ו-5 מיליון שקל נוספים לקמפיין פרסומי. הרבה מכובדים, תקוות וחיוכים אופטימיים מלאו באותו אחר הצהריים את המדשאה בכפר המכבייה, רובם כבר לא ממש אופטימיים.
התוכנית, שאמורה הייתה להכשיר בשלב ראשון 300 עובדים ישראלים למקצועות הבנייה השונים ולשלבם בענף, נכשלה כשלון חרוץ - את התוכנית סיימו 12 עובדים פוטנציאלים בלבד וגם הם, ככל הנראה לא יישארו במקצוע.
מחסור בידיים עובדות
מאז הנהיגה ממשלת ישראל את מדיניות ה"השמיים הסגורים" בדצמבר 2001 וגרשה יותר מ-100 אלף עובדים זרים מתחומי ישראל, מתלוננים הקבלנים בכל הזדמנות ובכל כלי תקשורת על מחסור חמור בידיים עובדות, שמביא לאיחורים משמעותיים במסירת פרויקטים. גם תקופת האינתיפאדה, שהשאירה את הפועלים הפלסטינים בשטחים לתקופות ארוכות, פגעה אנושות בענף. הצורך בכוח אדם נוסף נראה אז מתבקש יותר מתמיד.
תוכנית הכשרת העובדים כללה מתן תמריצים לעובדים ולקבלנים, ומימון הכשרה באתרי הבנייה. תקופת ההכשרה נמשכה כ-6 חודשים וכללה הכשרה מעשית תוך כדי עבודה, בשילוב לימודים עיוניים.
המשכורת של כל עובד בתקופת ההכשרה עמדה על כ-6,000 שקל. הקבלנים היו צריכים להעסיק חונכים. הקבלן היה אמור לקבל 10,000 שקל בחודש עבור החונך וההכשרה. בנוסף, תשלום של כ-1,000-800 שקל בחודש כסבסוד עבור תשלום השכר לחניכים שהשתתפו בהכשרה. בסוף תקופת ההכשרה היו אמורים העובדים לעבור את מבחני ההכשרה המקצועית של התמ"ת ולזכות באסמכתא מקצועית.
רעיון טוב - ביצוע פחות
אלא שהרצון הטוב של יוזמי התוכנית לא הספיק כדי להתגבר על המכשולים הגדולים שעמדו בפניה. בתוך פחות מחצי שנה התברר כי שאין שום סיכוי להפעלתה ושתוכנית גוועת לאיטה. גורמים רבים שהיו מעורבים בתוכנית וקבלנים שניסו להשתלב בה מודים היום בפה מלא ובתסכול רב - התוכנית נכשלה בגדול.
שלום בריד, קבלן בעל רקע בהוראה והכשרה בענף הבנייה, מונה מטעם התאחדות הקבלנים לנהל את הפרויקט. "התוכנית נכשלה חד משמעית", הוא אומר. "9 קבלנים התחילו את תוכנית ההכשרה ואז התחילה הסחבת במשרד התמ"ת - לשכת התעסוקה לא הייתה ערוכה מבחינת עובדים ולא סיפקה עובדים לקבלנים - למרות שהיא זו שיזמה את התוכנית".
עברו מספר חודשים ולשכת התעסוקה לא הצליחה לספק עובדים לתוכנית. "כדי לבצע הכשרה צריך קבוצה של 10-7 פועלים לפחות. שירות התעסוקה לא יודע לספק קבוצות אלא רק עובדים בודדים", אומר בירד.
גם הקמפיין הפרסומי שזכה כאמור לתקציב מיוחד לא נראה על המסך או על שלטי החוצות, כך שתוכנית נשארה במחתרת.
בנסיון להשיג כוח אדם לתוכנית פנו הקבלנים לעמותת מע"ן - עמותה העוסקת בהשמת עובדים לענפי הבניין, התעשייה והחקלאות. רוב העובדים שמספקת החברה הם ערבים ישראלים מצפון הארץ. העמותה ידועה ככזו המחברת בין פועלי בניין לחברות רבות, גם ללא קשר לתוכנית.
לדברי בריד, בסופו של דבר סיפקה העמותה כ-60 עובדים לתוכנית. בינתיים חלק מהקבלנים נואשו מסבך הבירוקרטיה ופרשו מהתוכנית - נותר גרעין של 7 קבלנים בלבד שהחליט להמשיך בתוכנית, בהמשך, כמו בתוכנית ריאליטי - הצטמצם המספר ל-4 ובסופו של התהליך נותר קבלן אחד בלבד.
לדברי בירד, משרד התמ"ת כל כך הקשה מבחינה בירוקרטית וביצועית על קיום התוכנית, שקבלנים פשוט "נשרו" בדרך. "התחושה הייתה שחוץ מאסתי דומיניסיני (מנכ"ל שירות התעסוקה - ע.א), שהייתה חברה גם בוועדת ההיגוי שיזמה את התוכנית - אין אף אחד מאחוריה. אני לא בטוח שאחרים בתמ"ת הבינו מה יעד התוכנית או על מה היא מדברת".
רודפים אחרי הכסף
אלא שבעיית כוח האדם אינה נקודת הכשל היחידה - גם נושא הסבסוד, שאמור היה לסייע לקבלנים לשאת בהוצאות ההכשרה ושכר העובדים, לקה בחסר. לשלמה כהן, הקבלן היחיד ש"שרד" את התוכנית יש בטן מלאה על הדרך בה התנהל התמ"ת ולשכת התעסוקה בעניין.
"בינואר השנה התחלתי את תוכנית ההכשרה ל-12 פועלים", הוא מספר. "הייתי אמור לקבל סבסבוד של 1,000 שקל עבור כל עובד ועוד 10,000 שקל עבור חונך מקצועי - את הכסף קיבלתי רק 4 חודשים אחרי - דחו אותי, שיחקו איתי וב'לך ושוב' - רק בסוף אפריל זכיתי לקבל את הכסף וגם זה אחרי שקוצץ על ידי 'תרגילים חשבונאיים' שונים.
"כיוון שהצלחנו לגייס רק עובדים מצפון הארץ נאלצתי להסיע אותם כל יום מצפון הארץ לפרויקט שלי במודיעין - מדובר בעלות של כ-20 אלף שקל בחודש. כשפניתי לתמ"ת בבקשה שישאו גם הם בהוצאות הההסעות, נכנסתי לסבך נוסף. לאחר אין ספור פגישות, הם הסכימו לממן שליש - עד היום לא קיבלתי את כל הכסף", אומר שלמה כהן.
גם הקבלנים לא קפצו על התוכנית
על אף מצוקתם הרבה, גם הקבלנים לא ששו לקחת חלק בתוכנית. "הקבלנים היו חשדנים, היה קשה מאד לגייס אותם לתוכנית. צריך לזכור שבינתיים גם נפח הפעילות בבנייה ירד כך שהיו קצת פחות לחוצים", אומר בירד.
במכתב ששלח לאחרונה מנכ"ל עמותת מען, אסף אדיב, למנכ"ל שירותי התעסוקה, אסתר דומיניסיני, הוא מציין את הסיבות לכשלון תוכנית ההכשרה. "ברור שלכשלון של התוכנית יש שני אבות: הממשלה והקבלנים. הממשלה, בשל העדר מדיניות ברורה, תכנון לקוי וחוסר יכולת לבצע החלטות. הקבלנים אשמים בכשלון שכן הם הפכו עצמם בשנים האחרונות לחברות יזמיות שמסרבות להעסיק עובדים ולשלם להם את כל הזכויות. במלחמה להוזלת עלויות נפרצו מזמן כל הסכרים וכל המגבלות", כתב אדיב.
בנוסף, טוען אדיב, התוכנית לא יצרה מכניזם של תגמול מספיק לקבלנים שהצטרפו אליה ועונש לאלה שסרבו להצטרף. "במקום זאת גובשה תוכנית חלקית שנתנה סבסוד מוגבל ולא לקחה בחשבון את המצב בענף כיום. החברות הקבלניות נדרשו במסגרת התוכנית לערוך שינוי עמוק באופן בו הן מבצעות את עבודתן ולא ניתנה הדעת לכך", כתב אדיב.
עוד טוען אדיב, כי גם אגף ההכשרה לא נערך באופן יעיל להסדרת כל האישורים הנדרשים וכתוצאה מכך עוכבו הכספים שהגיעו לקבלנים במשך חדשים רבים. ואם כל אלה לא הספיקו, גם "הווטו שהטילו החברות הגדולות במשק - סולל בונה, אשטרום, דניה סיבוס, א. דורי על התוכנית לא הותיר לה סיכוי גדול. הכשל הניהולי של הגורמים הממשלתיים היה בבחינת התרוץ שאפשר לחברות אלו להוכיח את צדקת עמדתן ולחגוג את כשלון התוכנית", כתב אדיב.
הקבלן שלמה כהן עדיין מעסיק את 12 העובדים. עם זאת בימים אלה הוא שוקל להפסיק את העסקתם ולארגן לעצמו עובדים זולים יותר, כמו רוב חבריו בענף. על החוויה של שיתוף פעולה עם המדינה ספק עם יחזור שוב. "התמ"ת כנראה לא מבינים שברגע שהעובדים האלה יהיו מובטלים הוא יצטרך לשלם להם 3,000 שקל דמי אבטלה כל חודש, ולא 1,000 שקל בלבד כמתחייב בתוכנית", הוא אומר.
התמ"ת: הקבלנים אשמים בכשלון
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "אי הצלחת הפרויקט טמון בחוסר רצונם של הקבלנים להשתתף בפרויקט, ולשלם שכר הוגן למסיימי ההכשרה. האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת הפעיל את התוכנית של שירות התעסוקה והתאים אותה לצרכים הנדרשים. כמו כן, ביצע האגף שיפורים, שינויים ותוספות וזאת לבקשת התאחדות הקבלנים.
"למרות זאת, נתקל האגף להכשרה מקצועית בחוסר היענות ואי שיתוף פעולה מצד הקבלנים. יצוין כי 9 קבלנים בלבד הביעו נכונות להשתתף בתוכנית, הגישו בקשות והוועדה אישרה את כולם. מתוכם חתמו על כתבי התחייבויות 2 קבלנים בלבד. יתר הקבלנים מתחמקים בתירוצים שונים".
מנשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן, נמסר בתגובה: "התאחדות הקבלנים השקיעה משאבים ומאמצים רבים להצלחת התוכנית בין היתר בחרה בשירותיו של פרויקטיור מיוחד לצורך קידום הנושא מול הקבלנים ותאום עם משרדי הממשלה. ההתאחדות ערכה כנס לקבלנים בנושא ופעלה בשיתוף פעולה מלא מול משרד התמ"ת בכל הקשור בקביעת תנאי ההכשרה של העובדים.
"אולם הממשלה לא מילאה את חלקה בתוכנית בכך שלא סבסדה את ההכשרה כמתחייב, לא העבירה תקציב לפרסום התוכנית, ולכן לא פלא שקבלנים גדולים לא הצטרפו לתוכנית".
משירות התעסוקה נמסר בתגובה: מנכ"ל שירות התעסוקה, אסתר דומיניסיני, עמדה בראש הצוות שגיבש את התוכנית לשילוב ישראלים בענף הבנייה שהמלצותיו הוגשו לשר התמ"ת הקודם. אולם, את ביצוע התוכנית לא ניהל שירות התעסוקה אלא הוא היווה את אחד הגופים המבצעים.
שירות התעסוקה עבד בשיתוף פעולה מלא עם עמותת "מען" ונתן מענה לדרישות המועטות לעובדים שהגיעו מהקבלנים (סה"כ 57 עובדים). שירות התעסוקה לא קיבל מהקבלנים הזמנות נוספות לעובדים מעבר למספר זה, שלא סופקו. גם בהתכתבויות השונות בין שותפי העשייה ובכללם התאחדות הקבלנים ועמותת "מען", לא הועלתה ולו בעיה אחת בהקשר של המענה הניתן ע"י שירות התעסוקה.
