מזה יותר משנה מלווה במאי סרטי התעודה שי כרמלי פולק את מאבקם של תושבי הכפר בילעין נגד תוואי הגדר. ביום רביעי הקרוב, 12 ביולי, יוקרן הסרט "בילעין חביבתי" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים במסגרת תחרות וולג'ין לסרטי תעודה ישראליים. מי שלא יהיו נוכחים בהקרנה החגיגית הם גיבורי הסרט וחברים בצוות הצילום, תושבי הכפר. הסיבה להיעדרותם מן ההקרנה נעוצה בהחלטת משרד הביטחון למנוע כניסתם של התושבים הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל.
_m.jpg "צילום: אדוארדו סוטראס")
| מתוך "בילעין חביבתי", המתאר את המאבק נגד תוואי הגדר (צילום: אדוארדו סוטראס) |
במכתב שיצא ממשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים נכתב: "לצערנו בקשתך למעבר תושבים פלסטינים לצורך השתתפות בהקרנת הסרט בפסטיבל הקולנוע בירושלים סורבה". בהפקה ובכפר בילעין זועמים על דחיית הבקשה ללא כל הסבר מניח את הדעת. "הגשנו את הבקשה לפני שבועות ובמשרד הביטחון משכו את מתן התשובה עד לרגע האחרון בכדי שלא נוכל לערער על ההחלטה. זה מקומם", אמר הבמאי בתגובה ראשונה ל-ynet, "התחושה היא שהם מענישים את אנשי הכפר על כך שבחרו למחות נגד מה שמעוללים להם. זה אבסורד, מדובר באנשים שבחרו ללכת בדרך של מאבק לא אלים ובמקום לעודד אותם, מענישים אותם ומציגים אותם כ'מסוכנים'".
כרמלי פולק ממשיך ואומר כי "גיבורי הסרט הם בחור נכה על כסא גלגלים ואבא שלו שמרגע הפציעה נאסרה כניסתו לישראל. זה פשוט מגוחך ומרגיז. בבילעין נוצרה שותפות בין ישראלים לפלסטינים שמסרבים לקחת חלק במשחק ההפרדה הזה והדבר בא לידי ביטוי בסרט ששובר תדמיות, מרסק אותן לחתיכות ומציג אנשים חכמים, אמיצים ובעלי חוש הומור שבחרו בדרך שראויה לחיבוק. משרד הביטחון משתמש בציניות במושגים של ביטחון על מנת להשיג מטרות אחרות לגמרי כמו עשיית הון כלכלי בעסקאות נדל"ן על אדמות שהופקעו. הנושא נידון בבג"ץ אבל גם בדיונים בבית המשפט, שעוסקים בגורל של אנשי בילעין, לא תמיד מאשרים להם להשתתף. כך שהסירוב הנוכחי גם אם מצער, לא מפתיע אותי.
"המטרה היא למנוע מגע בין העמים"
מוחמד חטיב, תושב הכפר ונציג הוועדה העממית נגד הגדר, התארגנות מקומית א-פוליטית של כל הכפרים הנפגעים, אומר היום: "אנחנו רואים את ההחלטה כענישה קולקטיבית על המאבק נגד תוואי הגדר. מסרבים לאשר לי כניסה למרות שאין לי עבירות בטחוניות והסיבה לכך היא שאני חבר בוועדה העממית. הדרך שלהם להעניש אותנו על המחאה שלנו היא בסירוב כניסה. זה חלק מתכנית האפרטהייד שמטרתה למנוע כל שותפות או מגע בין העמים. זו אכזבה גדולה". חטיב הוסיף ואמר: "רק אם מישהו ימות או שיהיה במצב אנוש יתנו לו לעבור. לראות סרט, ללכת למשחק כדורגל או לים זה מותרות. אני בן 31 והפעם הראשונה שבה הייתי בים היא כשאישרו לי ללכת לדיון בבג"ץ וניצלתי את ההזדמנות מתוך סקרנות של מי שרואה אותו תמיד רק באופק אם יש מזג אוויר טוב מגג הבית שלו. הדברים האלה שקשורים בחופש התנועה משליכים על ההתנהגות".
דובר משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שלמה דרור, מסר בתגובה: "כניסתם של שבעה מתוך רשימת 12 האנשים שהוגשה לנו סורבה מסיבות בטחוניות וכעת אנחנו עושים בדיקה לגבי השאר. הנושא בדיון ועדיין לא סגרנו עליו את הגולל למרות שאולי עדיף שנסגור. הם מגיעים כקבוצה ואם נאשר לאחד או שניים, השאר יגידו שהם לא מוכנים. יש כרגע בעיה ביטחונית ועם כל הכבוד ליוצרי הסרט, כיוון שהם מבחינתי לא גוף שיכול לומר אם האנשים האלה מהווים סיכון או לא, יש מערכת ביטחונית שעושה את הבדיקה ואני אמור לקבל את האבחנות שלהם. ביומיים הקרובים נראה איך זה יתפתח". כשנשאל מדוע אם כן ננקטה לשון חד משמעית במכתב לבמאי לפיה מדובר בסירוב חד משמעי אמר דרור: "התשובה חד משמעית אבל אנחנו עושים בדיקה נוספת בעניין לראות אם נוכל לשנות את ההחלטה".
סרטו של שי כרמלי פולק מלווה את תושבי הכפר, שעתידים להפסיד יותר ממחצית מאדמותיהם לטובת גדר ההפרדה וההתנחלות מודיעין עילית. אנשי הכפר מחליטים לצאת למאבק ואליהם מצטרפים פעילים מישראל ומהעולם. הסרט, בהפקת קלה לוין וערוץ 8, מביא את הקשר המיוחד שנוצר על רקע המאבק בין קבוצה של פעילים ישראלים לאנשי הכפר. מהנהלת פסטיבל הסרטים בירושלים נמסר: "אנחנו מצטעים בדיוק כמו יוצרי הסרט על זה שלא ניתן להם להגיע להקרנה".
