ורנה: החיים הטובים של הבולגרים

ליגאל צור יש חיים קשים. מדי סוף שבוע הוא קופץ לעיר או אזור אחר, בעיקר באירופה. אבל גם אתם מרוויחים מזה, כי מכל נסיעה הוא דואג להביא לכם מיני סובנירים קטנים ושימושיים - הצעות מקוריות לגיוון הטיול. התגליות הקודמות: איסטנבול

בשנות העידן הקומוניסטי היו ארצות מזרח אירופה כמעט במרחק שנות אור מהצד המערבי של היבשת. התיירות שהגיעה אליהן הייתה דלילה והתבססה בעיקרה על קרובי משפחה שחזרו עם רשמים אפרוריים ודיכאון קיומי. הזמנים השתנו, אבל נדמה שהתייר הישראלי עדיין לא עיכל שאפשר לטייל, באמת לטייל, בבולגריה, ושוורנה, רק שעתיים של טיסה ישירה מתל אביב, היא לא רק בתי מלון, חוף וקזינו.

נכון, יש כאלו שלא יזוזו מהקזינו, במיוחד לא מזה שנמצא במלון "אינטרנשיונל" שבו יש אוכל חופשי כל היום. מהמרים או לא מהמרים, האירופאים יושבים בו על דלפק הבאר ושותים בירה לאור השקיעה והישראלים רואים בעיקר את שולחנות הרולטה ואת שוקי העוף שאבו-ראמי, ערבי מנצרת שנודד בעולם בעקבות בתי קזינו, דואג להלעיט אותם בהם. אולי הם פשוט לא יודעים שיש שם עוד דברים. אז הנה, בשבילם ובשבילכם, הרשימה האולטימטיבית של ורנה.

• התצפית הכי מרהיבה: 
  

נמצאת בכף קאליאקרה (Kaliakra), מרחק של כשעה נסיעה צפונה לכיוון הגבול הרומני. גם הדרך מרהיבה: שדות חיטה לכל אשר העין פונה. בכף עצמו יש שרידים היסטוריים לא מרתקים, אבל הנוף מהמצוק התלול מדהים. במקום תוכלו לנסות ולזהות שלושה סוגי קורמורנים ואולי אפילו לחזות בדולפינים משלושה סוגים (ייחודיים לים השחור). הנדיר מבין הקורמורנים נקרא שאג (Shag) והוא עוטה כרבולת. מבין הדולפינים, אחד הוא הסוג המצוי והאחרים הם דולפין הנמל ודולפין אף-בקבוק, הנחשבים לנדירים.

תצפית שונה לגמרי היא מכף אמינה (Emine). על הכביש מורנה לבורגס, לפני נסבאר, יש שלט המפנה (בקירילית) לכפר אירקלי. לפני הכפר עצמו (כמה בתים על החוף) פונים ימינה לדרך עפר בה נוסעים כשבעה קילומטרים עד לכף. תזהו אותו בגלל התצפיות הצבאיות שפזורות מסביבו. הדרך המרהיבה עוברת בתוך יער, ובכף עצמו, למעט כמה וילות על המדרון הרחוק ועדרי סוסי בר, תוכלו ליהנות מבדידות מזהרת. 

• המסעדה הכי טובה: 
  

ישראלים רבים הולכים או נלקחים למסעדת דגים ידועה בשם זורניטצה (Zornitza) בעיירת הדייגים נסבאר. נו, בסדר. הקלמרי צף בשמן, הדג הכחול סביר, מרק הדגים ככה-ככה. רק תפוחי האדמה בנוסח כפרי היו מצויינים. לעומת זאת, אם תגיעו למסעדת הצדפות שלהלן, קחו בחשבון שהגעתם לסוף הדרך.

בדרך לכף קאליאקרה, לפני הכפר בולגראבו (Bulgravo), יש שלט המפנה, בקירילית כמובן, לכיוון ימין, אל מסעדת ניליבוקה. יורדים אל החוף בכביש תלול, עד שמגיעים לשתי מסעדות קטנות, זו מול זו. השמאלית נראית מסודרת יותר, אבל הלב יוצא דוקא אל הימנית, "ניליבוקה", שספסליה פרושים לאורך החוף, וביניהם מרווח שמאפשר להרגיש שאתם לבד מול הים והשחפים. חוות גידול הצדפות, אגב, נמצאת כמאתיים מטר מהחוף. הטלפון במסעדה: 048-911377.

• הקוקטייל הכי מעורר אמון: 
  

רשת הבארים פנצ'ס (Pench's) מתהדרת ברשימה של משהו כמו 7,000 קוקטיילים שונים. ניסיתי כמה מהם, ולא היתה אפילו לא נפילה אחת. אלה היו קוקטיילים שהחזירו לי את האמון בקונספט (לסטרייטים יש בעיה עם הנושא). בעל הבית של הרשת הוא אומן משקאות ידוע, וקשה למצוא בסיס משקאות שלא יהיה אצלו. 

בורנה יש שלושה סניפים ראויים לרשת. אחד נמצא כמעט בסוף טיילת המלונות, בצד המערבי; השני נמצא בטיילת של המקומיים, והשלישי והשווה מכולם, בעיקר בגלל הסטייל, נמצא בתוך העיר ב- 119 osni primorski polk str, טל': 52-301672.

• הדיסקוטק הכי חבל על הזמן: 
  

אני לא ממש קלאבר, אבל הנה כמה מקומות ראויים שגיליתי. בטיילת בתי המלון, המועדון הכי ראוי הוא ארוגאנס (Arrogance), שנמצא במלון אסטרה (Astera). התשלום בכניסה, כמקובל, נמוך: 3 לבה (כיורו וחצי) יש שם ארבעה אולמות שונים, בכל אחד מהם מוסיקה בסגנון אחר.

אבל אם הייתי איש צעיר, לא הייתי נכנס לשם אלא הולך לרצועת החוף שמתחת לעיר, שם פועלים דיסקוטקים ממש על החוף וחבל על הזמן מה שקורה שם. בכלל, רצועת החוף הזו מיועדת למקומיים ולפיכך היא יותר מעניינת. באחד המקומות, למשל, מנגנים ורוקדים צ'אלגה, מוסיקה מזרחית בולגרית שקל להתחבר אליה.

• בתי הקפה עם הכי הרבה יפהפיות:
  

הקפה לא משהו, אבל כל היפות הבולגריות נאספות כאן אחרי שמפסיק להיות חם, כלומר בערך ב-18:30. קפה "קלאסיק" נמצא בסוף הטיילת שבעיר מצד ימין. אי אפשר לפספס. 

אם הערב שלכם מתחיל אחרי סיאסטה ארוכה במיוחד, עדיף שתלכו ל"פלאנט קלאב" (Planet club), שם מנגנים מוסיקה חיה מדי ערב. 24 Tzar Simeon str, טל': 897-886978. מומלץ שלא להגיע לפני 22:30. 

הנוף מכף קליאקרה. ד"ש לדולפינים (צילום: יגאל צור)

עוד כמה מקומות שווים של אוכל: גודזילה בטיילת המקומיים - בר סלטים סביר; איגליקה בקטע היורד לים מהטיילת (לא רחוק מקפה קלאסיק) - בורקס מצויין; רשת הפי (Happy) - אוכל טוב שאפשר למצוא בכל העיר והטיילת; רשתות נוספות - BMS ו-Trops מציעות אוכל בולגרי בכמויות אדירות ובמחירים מגוחכים (כ-0.7 לבה למנה). 

• הכי חשוב לנהגים: 
  

חובה להקפיד על המהירות המסומנת בתמרורים. השוטרים משלימים את המשכורת שלהם על ידי עצירת נהגים שעברו על המהירות המותרת. הכינו שטרות של עשרה לבה, זה התעריף הרשמי.

• היוגורט עם הכי הרבה סגולה: 
  

25 קילומטר אחרי ורנה, בדרך לבורגס מצד שמאל, יש מקום שנקרא "פודה" או "הגשר" (בגלל הגשר על נהר קאמצ'יה הסמוך). כאן מכינים יוגורט 12 אחוזי שומן מחלב באפלו. המקומיים אומרים שאכילה יומיומית ממנו היא מתכון לחיים עד 120 שנה. אני אומר, תנסו בלי קשר, כי אין יוגורט כזה בשום מקום אחר.

אפשרות נוספת היא לקנות יוגורט ולקחת אותו אתכם, ולאכול אותו לצד משקה מאסטיקה, מעין אוזו מקומי. השילוב של מאסטיקה ואיירן (משקה יוגורט) הוא הרגל מקומי, ויש גם קוקטייל של מאסטיקה ונענע.

• בית המלון שהכי כדאי לראות: 
  

Helena resort נמצא בתחילת רצועת בתי המלון בחוף השמש שמצפון לבורגס. הושקעו במלון הזה כל כך הרבה קשקושים ועיצובים בסגנון אוריינטאלי, שמרוב בלגן יש כמה דברים מוצלחים. אין ספק שהייתי מבלה בספא שלהם את מרבית היום.