דניס ברגקאמפ נפרד בסטייל

"אולי יש לי חלק בתהליך שעבר על הקבוצה מאז הגעתי", מודה דניס ברגקאמפ בהתייחסו למהפך שעברה ארסנל בעשור האחרון. ההולנדי הצנוע, שהגיע ב-1996 לאיצטדיון הייבורי ועזר להפוך את מי שכונתה עד אז "boring boring arsenal" לאחת הקבוצות המלהיבות באירופה, נפרד הערב (ש) מהמדים האדומים. 

כ-60 אלף אוהדים, עשרות חברים על כר הדשא ומיליוני חובבי הכדורגל היפה, ראו את ההולנדי בן ה-37 מסיים קריירה בצורה נהדרת ופותח עידן חדש עבור ארסנל - עידן איצטדיון "האמירויות" באשברטון גרוב. ארסנל ניצחה 1:2 את אייאקס במשחק הראשון אי פעם באיצטדיון החדש והמרשים שנבנה לא הרחק מהייבורי.  קלאס יאן הונטלאר כבש לאייאקס בדקה ה-37, אבל תיירי הנרי, מי אם לא הוא, החזיר בשער הראשון של התותחנים באיצטדיון החדש. נוואנקו קאנו ניצח את המשחק בדקה ה-89.

להתראות. דניס נפרד מהאוהדים באיצטדיון החדש (צילום: איי פי)

בשתי הקבוצות שיחקו שמות כמו איאן רייט, אדווין ואן דר סאר, נייג'ל ווינטרברן, עמנואל פטי, דייויד פלאט, אדגר דאווידס, יאפ סתאם, יוהן קרויף, פרנק רייקאד והאחים רונלד ופרנק דה בור ופטריק ויירה שהתרגש בעצמו ללבוש שוב את מדי התותחנים. "כל הזמן ידעתי שאת הפרידה שלי אני רוצה לשחק נגד אייאקס ואני רוצה להודות להם ולכולם שבאו", אמר ברגקאמפ בסיום והודה גם לקהל: "ב-11 השנים שהיו לי איתכם נהנתי מכל רגע והכל בזכותכם". 

מלך הייבורי החדש

בעוונותיו, חברי הטוב, אוהד הפועל תל אביב וארסנל, חזר ממשחק ליגת אלופות בלונדון ולא הפסיק להשוויץ. "אני עשיתי את שלי", הוא אמר, "ראיתי את דניס מול דניס בהייבורי".

אז נכון שהוא בכלל התכוון להחמיא לדניס אונישנקו שלבש את מדי דינמו קייב בעונה שאחרי בלומפילד, אבל כל מי שזכה לביקור בלונדון בעשור האחרון ועבדכם הנאמן ביניהם, לא יכול היה שלא לרשום לעצמו ביקור בהיכל הכדורגל של ארסנל כדי לראות את הקבוצה הכי אטרקטיבית ששיחקה באי הבריטי, עם דניס ברגקאמפ בראשה.

איאן רייט, ריי פארלור, רובר פירס, טוני אדאמס, ניקולס אנלקה, אשלי קול, דיויד פלאט, תיירי הנרי, פטריק ויירה, דייויד סימן, נוואנקו קאנו, מרק אוברמארס, פול מרסון ואחרים - לכולם היה חלק בבנייה המחודשת של ארסנל כאחד ממועדוני הצמרת באירופה בעשור האחרון. לצידו של המאמן האחראי למהפכה, ארסן ונגר, עמד גם שחקן אחד, דניס 'ברגי' ברגקאמפ.

החלוץ-קשר המבטיח, מלך שערי הליגה ההולנדית במדי אייאקס במשך שלוש שנים רצופות בתחילת שנות התשעים, הובא לארסנל דווקא על ידי המנג'ר האפרורי ברוס ריוק, ששילם עליו לאינטר 7.5 מיליון ליש"ט. אחרי שתי עונות מאכזבות באיטליה, ברגקאמפ מצא בית חם בהייבורי והשלים 11 עונות של כדורגל מענג, 10 מהן תחת המנג'ר הצרפתי שהחליף את ריוק.

כשהגיע ההולנדי ללונדון ב-1996, הוא היה מוקף בעשרה אנגלים. כיום נהנית ארסנל מסגל רב-לאומי שהביא עימו מהפכה של ממש בכדורגל האנגלי. "שנה אחרי שהגעתי, נחת כאן הבוס (כינויו של ונגר בפי השחקנים) והקבוצה של היום מלאה בשחקנים ברמה עולמית. אולי השחקנים האלה לא היו מגיעים לכאן אלמלא הצטרפתי".

צודק הנער בן ה-37. ברגקאמפ היה החוט המקשר בין שתי הקבוצות הגדולות שבנה ונגר. הראשונה כללה כוכבים כמו אדאמס, רייט, פלאט ואנלקה. דור ההמשך הוציא כוכבים כמו הנרי, ויירה, פירס וקול. בשנה האחרונה החל ונגר בגיבוש הדור השלישי עם אלכסנדר חלב, רובין ואן פרסי, ססק פברגאס, חוזה אנטוניו רייס, תיאו וולקוט ואחרים. הדור שיחנוך את תקופת אשברטון גרוב וישים בצד את הייבורי ההיסטורי.

אין ספק כי ההצלחה של ארסנל תחת ונגר כשברגקאמפ לצידו, הקנתה לקבוצה אוהדים רבים מחוץ לאי הבריטי והאיצטדיון העתיק שנבנה ב-1913 על 39 אלף מושביו, הפך קטן מדי. הביקוש לכרטיסים גדל ובשנת 2000 הוחלט להפסיק להגדיל ולשפץ את הייבורי ולבנות איצטדיון חדש, גדול ומודרני, לא רחוק מהבית הישן. ה-2:4 על וויגאן ב-7 במאי, היה המשחק האחרון של התותחנים באיצטדיון הלבנים המרובע, שייהרס עם כל הזכרונות ויהפוך לקומפלקס מגורים.

השער היפה ביותר

אלו יזכרו לו שנים של קסם. הם יזכרו לו את האליפויות, הגביעים ובעיקר את הבישולים הנהדרים, והשערים המרהיבים. אחד מהם הוא השער שכבש נגד ניוקאסל ב-2002, בו בישל לעצמו ברגקאמפ תוך סיבוב על הבלם בדרך לניצחון. שער נוסף שלבטח לא ישכחו גם בהולנד, הוא זה שניצח בדקה ה-89 את ארגנטינה ברבע גמר המונדיאל ב-1998.

"שערים כאלה דורשים המון יכולת", נזכר דניס בשער שהעלה את הולנד לחצי גמר בלתי נשכח מול ברזיל. "הכל קשור לשליטה, לתנועה ולסיומת והכל צריך להתחבר ביחד". חלק מהמהלכים שלו על אדמת הייבורי, הקדימו בהרבה את מה שהיום ניתן לתפוס רק בפרסומות של רונאלדיניו עבור 'נייקי'.

השער שדניס הכי אהב היה כזה. אוגוסט 1997, איצטדיון הייבורי לוהט. ההולנדי כבש צמד, אבל לסטר לא הרפתה והלוח הראה 2:2 קרוב לסיום. הקוסם קיבל כדור מדייויד פלאט, העביר מרגל ימין לרגל שמאל בין הרגליים של המגן מאט אליוט וירה כדור אדיר לחיבורים. "זה היה השער האוהב עלי", אמר לאחרונה השחקן עצמו. "כשחקן התקפה, זה מסוג הרגעים עליהם אתה חולם. המהלך התבצע בדיוק כפי שתכננתי שתי שניות לפני שהכדור פגע ברשת".

ומה לגבי העתיד?
 

ברגקאמפ, כיאה לאופיו, פרש בשקט יחסי. בגמר ליגת האלופות בפריס הוא היה אמור להיכנס כדי לרשום דקות אחרונות של תהילה ואולי אף להשפיע על המשחק, אבל ההרחקה של יינס להמאן שינתה את התכניות. כוכבים אחרים בני דורו ומבוגרים ממנו כמו זינדין זידאן, פיטר שמייכל, לותאר מתיאוס, פרנק רייקארד ואחרים, הצליחו להטביע חותם לפני שפרשו. ברגקאמפ לא זכה מעולם בטורניר בינלאומי, לא עם הקבוצות בהן שיחק ולא עם נבחרת הולנד.

אבל הוא כן ייזכר כמי שהביא את ארסנל למקומה החדש, תרתי משמע. "אני לא בטוח שיתגעגעו כאן אלי. בארסנל משחקים היום כל כך הרבה שחקנים טובים. כמעט כל הסגל כאן חזר ממשחקי הגביע העולמי וזה מוכיח את החוזק של הקבוצה", סיכם ברגי. "נכון שאנחנו לא פייבוריטים ברורים כמו שהיינו לפני שנתיים-שלוש, אבל אני חושב שיש לארסנל קבוצה מספיק טובה להתחרות על כל התארים עם צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד וליברפול השנה ובעתיד".

"אני מקווה שתוכלו להבין כמה מזל היה לי ששיחקו לצידי שחקנים כל כך טובים בחלק ההתקפי", הסביר ברגקאמפ בדרכו את סוד הצלחתו לאורך השנים. "תמיד ניסיתי ללמוד מהשחקנים ששיתפו איתי פעולה, גם אם הפרש הגילאים עמד על עשר שנים. זה לא שינה לי ואני מאמין שזה גם עבד הפוך".