אהבה במטבח - סיפורים ומתכונים לט"ו באב

אין מה לעשות: כל העניין הגדול הזה, האהבה, התחיל בכלל כתרגיל קולינרי, ויש לכך הוכחות. אחת שקראו לה חוה גילתה בעזרתו של נחש לא קטן את החוויה הטמונה בפרי אקזוטי, שבמקרה חל עליו איסור חמור. היא גייסה לטובתה את כל התחבולות שהנחילה בבוא העת לכל בנות מינה, ופיתתה את אדם. הוא טעם, שניהם אכלו אותה, וכל השאר – היסטוריה.

מיכלאנג'לו, אמן הרנסאנס רב הדמיון, נתן בידי חוה תפוח עסיסי בשעה שצייר את תקרת הקפלה הסיסטינית. מאז, כך אומרים, זכה הפרי הזה לשידרוג בחברה המערבית, מסתם פרי בוסתן נחמד לפרי הפיתוי הראשון. המומחים והחוקרים סבורים שהפרי של חוה היה קרוב לוודאי משמש ולא תפוח, אבל לנו אין כל כוונה להיכנס לוויכוח עקר. תפוח, משמש, העיקר שהעסק עבד והגבר נכנע.

ימי התנ"ך התנהלו על פני שניים-שלושה מילניומים רצופים באהבות הכרוכות בפיתויים גסטרונומיים. בעוד יעקב אבינו נשבה בקסמה של רחל בסיוע כד מים צוננים בלבד, נפל סיסרא ברשתה של יעל בעזרת חלב מרגיע. דלילה חילצה מפי שמשון את סודו הכמוס בחנחונים מלווים מאכל ומשקה, ואמנון אילץ את תמר אחותו להכין לו לביבות, לפני שאנס אותה באכזריות.

 מספרים על מלכת שבא, שעשתה את כל הדרך הארוכה מממלכתה שבחצי האי ערב רק כדי לשמוע את דברי החוכמה של המלך שלמה, בעל הרמון של אלף נשים ויותר. היא לא באה בידיים ריקות: בין המנחות שהביאה למלך היו גם בשמים ושקים מלאים בתבלינים אקזוטיים ויקרים מפז. לאותו שלמה מיוחסת גם מגילת האהבים היפה ביותר בכל הזמנים, "שיר השירים". וכיצד משבחים הנאהבים ומחמיאים זה לזה בשירים נוטפי אהבה? הם עסוקים בדימויים עסיסיים של פירות וערימות חיטין, ומעשי האהבה מתרחשים בבוסתנים ובערוגות הבושם, בגינות האגוז, בשדות ובכרמים. יש אומרים כי "שיר השירים" כולו לא היה אלא ה"טקסט בוק" של חג האהבה העתיק, אותו חג שאנחנו חוגגים היום.

אחד מסיפורי האהבה הגדולים של רומא העתיקה הוא זה שבו כיכבו קליאופטרה היפה ואנטוניוס האמיץ. מספרים על אנטוניוס, שהעניק בית כפרס לטבח המוכשר, שהצליח להדהים את כל האורחים בסעודה שערך לכבוד המלכה המצרית. לצורך המחווה הוא נישל מביתו את אחד ממפקדי צבאו, אבל מה לא עושים עבור האיש שתרם כה רבות לטובת מערכת היחסים של המצביא ואהובתו?

במאה העשירית חי בבגדד, בעושר ובלי אושר, כליף נבגד, שהוציא להורג בזו אחר זו את כל הנאוות שבבנות ממלכתו. עד שהגיעה שחרזדה, יפהפיה מחוננת שהאכילה את המלך בסיפורים בהמשכים במשך אלף ואחד לילות. סיפוריה מלאים בתיאורים של מעדנים, שנועדו להסיח את לבו של הכליף מכוונותיו הזדוניות. אחד מהם מתאר, למשל, כיצד התאחד זוג נאהבים שהופרד באכזריות בצעירותו, בזכות מרקחת רימונים. הסוף היה נפלא: הכליף הוכרע, ותאוות הרצח שלו התחלפה בתאוות בשרים. המנצחת היתה המספרת הצעירה שהנחילה לעולם ספר אגדות עסיסי.

מרקו פולו, ההרפתקן הוונציאני, נכנס להיסטוריה הקולינרית בזכות טעות שקבעה כי הוא היה האיש שהביא את הפסטה מסין לאיטליה. בספרו של פולו, "נפלאות העולם", נתגלו גם כמה עובדות על חיי האהבה של הסינים ואנשי המזרח במאה ה-13. מתברר שהנוסע המתמיד התעניין אמנם באיטריות, אבל לא בחל באהבה.

המלך האנגלי הנרי השמיני היה גרגרן ידוע ועל כך יעידו מימדיו המרשימים, המונצחים בדיוקנאותיו. מלבד אוכל, הוא אהב גם נשים. אן בוליין, למשל, הצטיינה לא רק ביופי ובעדינות אלא גם בכשרון אפייה. אומרים, שעוגיות הגבינה הנפלאות, הנושאות עד היום את השם המחייב ׂמיידס אוף הונור" (נערות הכבוד או שושבינות המלכה), הן יצירה שלה ואת הכינוי העניקה להן המלכה עצמה (על פי גירסה אחרת, היו אלה העוגיות החביבות על בנות לוויתה של אן, לימים, כשהיתה למלכה).

באותה תקופה עצמה, במאה ה-16, מעבר לתעלה המפרידה בין אנגליה ליבשת, הונחו, כך מאמינים, היסודות האיתנים למטבח הצרפתי המהולל. ההתחלה היתה בטקס הנישואין הפוליטיים בין הנסיך הצרפתי, לימים המלך הנרי השני, לבין קתרין די מדיצ'י, קרובתו של האפיפיור ובת למשפחת בנקאים מפירנצה.

קתרין, שהיתה מחונכת ומוכשרת אבל לא יפה במיוחד, אולי קיוותה שהדרך ללבו של בעלה תעבור דרך קיבתו. טבחיה התגייסו להרביץ תורה באשפי הארמון, שהתגלו, למרבית הפלא, כתלמידים מוכשרים. קתרין התמסרה להחדרת גינוני החצר ברוח הרנסאנס, עידכנה את הבישול הצרפתי הכבד במאכלים קלילים מעיר מולדתה ובמצרכים בלתי מוכרים, ושינתה ללא הכר את המטבח הצרפתי לדורותיו. מייחסים לה אפילו את הנוהג לאכול בעזרת מזלג, חידוש מרעיש בקרב מי שעד אז (וככל הנראה גם מאות רבות לאחר מכן) העדיפו להביא את האוכל לפיהם בידיים.

קפיצה קטנה בזמן, לאנגליה של המאה ה-19, מביאה אותנו לטקס הנישואים בין המלכה הצעירה ויקטוריה לבין דודנה אלברט. במרכזו עמדה עוגת כלולות בנויה לתלפיות, מצופה בזיגוג ומקושטת לתפארה, שמיד הונצחה בשם "עוגת ויקטוריה" ונכנסה לרפרטואר המאפים כעוגת שכבות חגיגית במיוחד.

ובימינו אנו, חג סנט ולנטיין חל ב-14 בפברואר, תחילת עונת האהבה של הציפורים דווקא. מסורת מימי הביניים קידשה אותו לחג כל האוהבים. מה שהולך בחג הזה הוא כל דבר שצורתו לב, ממשכיות זהב, דרך כריות נוי ועד לעוגות ולעוגיות. ולנו יש את ט"ו באב, חג האהבה, שאפשר לצאת איתו החוצה, להעניק מתנות, ולפנק במאכלים מיוחדים כל מי שאוהבים. לכבוד האהבה בכל הזמנים, קיבצנו לכם מתכונים מכל העולמות, שיעשו לכם חג שמח וטעים.

עוגת "שיר השירים"

בעוגה הזאת חוברים יחדיו תפוח, אגוז, דבש וקינמון – כל המרכיבים מתוך היפה בשירי האהבה. אפשר לאפות בתבנית בצורת לב, ואם אין, לקשט בלבבות עשויים מאבקת סוכר. גוזרים עיגול מנייר, משרטטים עליו לבבות, גוזרים, מניחים על העוגה וזורים עליה אבקת סוכר מבעד למסננת. מסירים בזהירות את הנייר, וכך מתקבלים לבבות לבנים על עוגה כהה (לחילופין, גוזרים מספר לבבות מנייר ומניחים על פני העוגה. מאבקים באבקת סוכר ומסירים את הלבבות. העוגה תהיה לבנה ועליה לבבות כהים).

המרכיבים:

3 תפוחים חמצמצים

1/2 כוס דבש

3/4 כוס סוכר חום

1 כפית קינמון

150 גרם חמאה רכה

3 ביצים

2 כוסות (1 חבילה קטנה) קמח תופח

1 כפית סודה לשתייה

קורט מלח

100 גרם אגוזים קצוצים

אופן ההכנה:

1. מחממים את התנור לחום נמוך (160 מעלות). משמנים תבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ.
2. קולפים את התפוחים, מגלענים ומגררים על מגררת עבה.
3. מניחים בקערה את הדבש, הסוכר, הקינמון והחמאה וטורפים לתערובת אחידה. מוסיפים את הביצים בזו אחר זו וטורפים היטב אחרי כל הוספה.
4. מערבבים את הקמח עם הסודה והמלח ומוסיפים לתערובת הדבש. מוסיפים את התפוחים המגוררים והאגוזים ומערבבים היטב.
5. יוצקים את התערובת לתבנית ומיישרים את פניה. אופים כ-50 דקות או עד שקיסם הננעץ במרכז יוצא נקי.
   

נערות הכבוד של המלכה

העוגיות המסורתיות, שהן חלק בלתי נפרד ממגש העוגות לשעת תה אנגלית, מיוחסות לאן בוליין, אשתו של המלך הנרי השמיני. יש אומרים שהמתכון כולו שלה, ויש אומרים שהיה חביב על בנות לווייתה.

המרכיבים (ל-12 עוגיות אישיות, טארטלטים):

400 גרם בצק עלים

למלית:

400 גרם גבינה לבנה מוצקה (גבינה לאפייה או גבינה כמו "טוב טעם")

3/4 כוס סוכר 3 ביצים

1 כף ברנדי

1/2 כפית אגוז מוסקט 

קליפה מגוררת מ-1 לימון

1 כף מיץ לימון

3 כפות קמח

לציפוי:

מעט אבקת סוכר

אופן ההכנה:

1. מחממים את התנור לחום בינוני (170 מעלות). משמנים בחמאה תבניות לטארטלטים בקוטר כ-7 ס"מ.
2. מרדדים את בצק העלים לעלה דק בעובי 3 מ"מ. קורצים ממנו עיגולים בקוטר 12 ס"מ ומרפדים בהם את התבניות. דוקרים את הבצק במספר מקומות.
3. מערבבים היטב את כל חומרי המלית וממלאים את הטארטלטים כמעט עד לשוליים.
4. אופים את העוגות כ-40 דקות. מכבים את התנור ומשאירים בתוכו את העוגיות עד שמתקרר.
5. לפני ההגשה זורים על הטארטלטים מעט אבקת סוכר.
   

"לב של שמנת"

המתכון הצרפתי הפשוט הזה מניב קינוח גבינה צחור, לא מתוק, שעליו נוהגים לזרות סוכר ולקשט בפירות קיץ צבעוניים. בגירסה המתוקה אפשר להוסיף לתערובת הגבינה 1/2 כוס סוכר במקום המלח. הייחוד הוא בצורה: בצרפת נמכרות תבניות חרסינה קטנות בצורת לב, מחוררות בבסיסן לניקוז הנוזלים. תחליף מקומי ומקורי מצאנו (וסליחה מראש לכל האוהבים) דווקא במשולש הוותיק של הכיור (כן, זה שאליו אוספים את כל השאריות). צורתו ותחתיתו המחוררת מעצבים להפליא את הגבינה שהופכת בלחיצה קלה אחת ללב מושלם.

המרכיבים (8 מנות):

500 גרם גבינה לבנה מוצקה ("טוב טעם", למשל)

2 מיכלי שמנת לקצפת

1 כפית מלח

להגשה:

מעט סוכר דובדבנים, פטל או פירות יער אחרים

אופן ההכנה:

1. בוחשים את הגבינה כדי לרכך אותה מעט ומערבבים עם המלח. מקציפים את השמנת לקצפת רכה ומקפלים בגבינה עד שמתקבלת תערובת אחידה.
2. מרפדים משולש של כיור בבד גבינה, חיתול או מגבת מטבח נקייה ויוצקים לתוכו את תערובת הגבינה. מקפלים את קצות הבד על פני הגבינה ומכסים אותה. מניחים על פני קערה ומשהים במקרר למשך הלילה.
3. מסירים את הבד מעל הגבינה והופכים את הגבינה המשולשת על צלחת הגשה. מסירים את התבנית המשולשת ואת הבד. לוחצים באצבע במרכז אחת מצלעות המשולש כך שתתקבל צורת לב. זורים סוכר ומקשטים בפירות.