ההיסטוריה הסודית
רם אורן חוזר לעסוק בפרשיות היסטוריות, והפעם הפך את עבודת התזה של ההיסטוריונית דניאלה רייך לרומן ספרותי על אהבותיהן הסוערות והסודיות של נשים יהודיות לקצינים בצבא הבריטי. "יכולתי לכתוב בזמן שארך התחקיר עוד שלושה ספרים רומנטיים", הוא אומר, "אבל ללכת להיסטוריה ולגרד את כל השכבות שעוטפות את הסיפורים הנדירים האלה, יש בזה ערך מוסף"
שנתיים אחרי פרסום הספר "המטרה: תל אביב", שעסק בפלישת הצבא המצרי לישראל בתקופת מלחמת העצמאות, שב הסופר רם אורן ומעיר פרשיה היסטורית רדומה בספר חדש שמתרחש בשנות הארבעים על רקע השלטון הבריטי בפלסטינה.
"ימים אדומים", שנולד מתוך עבודת התזה של ההיסטוריונית דניאלה רייך, שוזר שני סיפורי אהבה סבוכים של נשים יהודיות לחיילים בריטיים בתקופת המנדט. הספר מלווה את סיפור אהבתה של שושנה בורוכוב, בתו של הסוציאליסט הציוני הנודע דב בר בורוכוב, לקצין הבולשת הבריטי תום וילקין ואת סיפור אהבתם של רוני בורשטיין ואברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג מחתרת הלח"י.
"זהו סיפור על שני גברים שרדפו זה את זה חדורי שנאה ועל שתי נשים שנאלצו לשלם מחיר יקר על אהבתן", אומר אורן, "סיפור על אנשים מיוחדים במינם ועל אהבות שאינן עוד בנמצא".
חירותו של המספר
הרעיון לספר נולד בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" על התזה שכתבה רייך, אשר עוררה את סקרנותו של אורן. זמן קצר לאחר פרסום הכתבה נוצר בין השניים קשר שהמשיך לשיתוף פעולה פורה. "אני מקבל המון עבודות מחקר אקדמיות", אומר אורן, "אני משער שאנשים מעוניינים לראות את המחקר שלהם מתפרסם בצורת ספר מתוך מחשבה שיש לזה פוטנציאל גדול יותר לפופולריות מעוד תזה שתשכב בארכיון. עבודת המחקר של דניאלה רייך שאבה אותי לתוכה. הקשרים בין נשים יהודיות לבין החיילים הבריטיים הוא נושא מרתק שהעסיק מאוד את הישוב בארץ, ובאופן מוזר, עד לכתיבת התזה, הוא היה עלום לחלוטין, בין היתר בגלל הבושה והמחיר הכבד שקשרים שכאלה גבו". אורן מעיד כי עבודת התחקיר היא חלק מרכזי ומהותי בכתיבת הספר. "לא הייתי יכול להגיע אל הסיפור הזה אילולא המחקר המרתק הזה שסיפק בסיס נפלא לסיפור".
רייך, בוגרת החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה ומורת דרך במקצועה, מספרת כי החליטה ליצור קשר עם אורן לאחר פרסום ספרו "המטרה: תל אביב", שראה אור זמן קצר לאחר סיום כתיבת התזה. "מאוד אהבתי את הז'אנר הזה של רומן היסטורי שמערבב בין עובדות לסיפורת שמובאת בצורה אנושית ומרגשת, והיה לי ברור שזה בדיוק מה שצריכה התזה שלי", היא אומרת, "מתוך מחשבה שהסיפור הזה חייב להיות מסופר". מתוך עבודת המחקר של רייך דלה אורן את שתי העלילות המקבילות וסביבן טווה את המסגרת הסיפורית. בתזה המקורית, יש לציין, שני סיפורי האהבה הללו הם רמיזה שנפרשת על לא יותר משתי פסקאות. "רק בשלב התחקיר לקראת הספר חפרנו לעומק בסיפורים שהלכו והתפתלו והתחברו להרבה אירועים אחרים שמספרים את סיפור התקופה", אומרת רייך.
עד כמה הסיפור צמוד להיסטוריה?
"אני היסטוריונית ולכן העובדות ההיסטוריות, ככל שהן ידועות לנו, מדויקות ושעונות על הספרות המחקרית שקיימת ועל מסמכים ארכיונים. חלק מהעובדות לא מצויות לא בספרות ולא במסמכים וגם לא ידועות למשפחות שעליהן הסיפור עוסק. לכן לא נותר לנו לעשות את הקישורים והחיבורים על סמך היכרות עם התקופה ועם מקרים דומים. פה, רם בהחלט לקח לעצמו את החירות כסופר לכתוב את הדברים בצורה שתתרום לזרימה טובה יותר של הסיפור".
כלומר יש חלק לא מבוטל של פיקציה בתוך המסגרת ההיסטורית.
"המילה פיקציה יכולה להתפרש כמשהו מצוץ מן האצבע, ובמקרה הזה אני מעדיפה להשתמש להתייחס לזה כאל פיתוח ספרותי. הקשרים בין שושנה בורוכוב לתומאס וילקין הם עובדה, אבל אנחנו לא יודעים למשל איך הם הכירו אז פה אפשרנו לעצמנו לדמיין. הפרטים המהותיים בספר מדוייקים, אבל כל מה שקשור לאווירה ולזרימה סיפורית שלא מהותי להיסטוריה ולא משנה אותה, הוא חלק מכתיבה ספרותית".
כהיסטוריונית, את לא חושבת שטשטוש הגבולות בין עובדה לבדיה יכול להיות בעייתי?
"לא, במידה שהמסגרת ההיסטורית המהותית נשמרת. אני חושבת שהחיבור בין העובדות ההיסטורית לתיאורים הספרותיים הוא מצוין וחשוב. אני גם מלמדת היסטוריה וכשאני רואה כמה בני נוער רחוקים מההיסטוריה ועד כמה קשה להם להתחבר לעבר דרך עובדות יבשות, נראה לי שלהגיש להם את החומר באמצעים סיפוריים, ציוריים, אנושיים, מרגשים ומעניינים זה קדוש. אם תלמיד יקרא את הספר וידע קצת יותר על ארגונים כמו הלח"י או האצ"ל, מה היו הפעילויות המשמעותיות שלהם ומי היו המנהיגים של אותה התקופה, אני את המצווה הערכית שלי עשיתי".
איך מתחברים שני סיפורי האהבה שאתם מספרים?
"קו העלילה נע בין שני הצירים – סיפור אהבתם של תומאס וילקין ושושנה בורוכוב וסיפור אהבתם של רוני בורנשטיין ואברהם 'יאיר' שטרן. תומאס היה אחראי על המחלקה היהודית בבולשת הבריטית ומרודפיו של שטרן שעמד בראש ארגון הלח"י, שהיה עסוק ברדיפת קצינים בריטיים. העלילה מתפתלת סביב ההקשר הזה ויוצאת ממנו אל נושאים כמו נישואין מעורבים בתקופה, הסיבות להן ותגובות והסביבה".
יש דגש חזק על היבטים מגדריים בעבודה, כלומר על מקומן של הנשים בתוך החברה היהודית בפלשתינה.
"כל מי שיש לו תפישת עולם פמיניסטית ימצא בספר עוצמות יוצאות דופן של נשים המתמודדים עם חברה גברית. ככלל יש בספר לא מעט מסרים שהם בבחינת שיקוף של תהליכים חברתיים המתרחשים גם כיום, אם זה בעניין מגדר או בשאלות כמו איך אנחנו תופסים אויב, כיצד אנחנו מחליטים להלחם בו, ומה נתפש בעיננו כקיצוני. הרלוונטיות במובן הזה גדולה מאין כמוה".
גם בכתיבה אקדמית יש מקום לא מבוטל לאגו. לא מפריע לך שאת אינך חתומה על הספר, למרות שהתזה שלך היא המעיין שממנו הוא נבע?
"אני לא כתבתי את הספר. רם כתב אותו והסיפור הוא שלו, כך גם הניסוח ובחירת האירועים. אין כאן מקום לאגו, כיוון שאני לא הייתי יכולה לכתוב את זה כמוהו, ומכאן שלא הייתי יכולה להגשים את המטרה והיא להגיע עם הסיפור הזה לכמה שיותר קוראים ובעיקר לצעירים שלא מכירים את התקופה".
נראה כי כתיבת הרומנים ההיסטוריים נובעת אצל אורן, המזוהה בעיקר עם ז'אנר ספרי המתח, לא רק מסקרנות אלא גם ממניעים אידיאולוגיים: "אני מחייה תקופה שלמה ומציג צדדים שונים שלה כמו למשל הפתטיות של הלח"י", אומר אורן, "שנות המנדט הולכות ונשכחות, אנשים לא מכירים את סיפורי התקופה וההווי ואני מביא להם אותם בצורה פופולרית כמו ספר מתח. העבודה על הספר היתה גם היא כמו סיפור מתח שיצא מתוך קצות החוטים שהופיעו בתזה והובילו למשהו אחר. יכולתי לכתוב בזמן שארך התחקיר עוד שלושה ספרים רומנטיים, אבל ללכת להיסטוריה ולגרד את כל השכבות שעוטפות את הסיפורים הנדירים האלה, יש בזה ערך מוסף בשביל לא לומר שליחות לאומית".
