שימו אותי על במה
זה מה שמבקשת השירה של יונה וולך. ככה בכל אופן מרגישה דליה שימקו שקמה ועשתה. בסוף השבוע עולה מופע של שיריה בבימויה בתיאטרון תמונע
בשנות השבעים היתה דליה שימקו תלמידה בבית הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין. שם נפגשה לראשונה עם שירתה של יונה וולך. הבלבול, הכאב האינסופי, הבעיטות ועוצמות הרגש, נבעו, כך הרגישה, מתוך קרביה שלה. כמה ניסיונות לגעת בחומרים המדממים של וולך לאורך השנים הותירו את שימקו עם רעב להפוך את השירים למונולוגים דרמטיים. בסוף השבוע יארח תיאטרון תמונע את "יונה וולך – המופע".
בהפקה, המלווה במוזיקה מאת שי בן יעקב ובשירתה של שירה יובל, משתתפות רוני שובל, דליה שימקו, אהובה קרן והילה וידור, שחקניות הנמצאות כל אחת בעשור אחר בחייה. הבחירה, לדבריה של שימקו, היא אמירה על ריבוי הפנים המשתקפות דרך יצירתה של וולך. "הנשים שלה גדולות מהחיים וחוות אותם במנעד רגשי עוצמתי וטוטאלי. זו הסיבה שהתאהבתי בה – מצאתי בה בת ברית. הרגשתי שיש כאן מישהי, מוזה, שיכולה לתת לי יד בבלבול העצמי שלי כאשה-אמן", אומרת שימקו.
הקשר עם כתיבתה של וולך התהדק עם גסיסתה של המשוררת ממחלת הסרטן. "המחלה שלה היתה מאוד מתוקשרת. היו לה רשימות שהיא היתה מפרסמת בעיתון תוך כדי המחלה. זה חדר לי מתחת לעור והיה חייב להתפרץ. אחרי שנים של פלרטוט רק עכשיו הרגשתי שאני בשלה מספיק בשביל לקחת אותה לטייל, לא להגיש את שיריה אלא למצוא בהם את הפוטנציאל הבימתי".
איך מעבדים שירה לבמה?
"יש שירים שלא יכולים לעבור במה, שאין להם מקום עליה או מפני שהם ארוכים או מפני שהם מסובכים מדי. במקרה של וולך השירה שלה בחלקה כל כך תיאטרלית שהיא זועקת 'שימו אותי על במה'. אני חושבת שגם וולך עצמה ראתה בשירים שלה משהו מעבר לטקסט כרוך בספר. המילים שלה מאפשרות את המעבר הזה לחוויות ויזואליות שמספרות סיפור. הטקסטים שנבחרו למופע הם אוהבי במה, הם רוצים להישמע ולא רק להיקרא".
כשמפלרטטים עם השירה של וולך קשה להימלט מהפרובוקציה. עד כמה שיתפת פעולה עם האלמנט הזה?
"זו לא היתה נקודת המוצא שלי. לא בניתי מופע פרובוקטיבי, אבל אני חושבת שעצם הדרישה מאנשים לשבת שעה וחצי ולהקשיב לשירה בימינו זה סוג של פרובוקציה. אין כאן התחנחנות, רייטינג או מפורסמים. אין כאן את כל אותם אלמנטים שנדרשים ממך היום בשביל לעשות משהו. הפרובוקציה היום היא לעשות את הדברים הלא פרובוקטיביים. הכל כבר קיים, פעור, פרוץ ומחולל. כדי לעשות פרובוקציה צריך להאמין שיש עוד דברים קדושים, ואני אומרת האמנות קדושה, השירה קדושה, כל דבר שהוא גאוני ובעל טעם ונוגע בנפש האדם הוא קדוש וצריך להכיר ולהוקיר אותו".
ההפקה הזו נולדה בפסטיבל אשה, אבל כמעט הופיעה מאז פעם אחת בלבד וכעת היא חוזרת לבמה. זה קשור אולי במיעוט קהל למופעים מסוג זה?
"אני חושבת שאנשים שכחו איך לעכל. אומרים לי שאנשים כבר לא מתעניינים בסוג כזה של חומר. אומרים וממשיכים להגיד ואני ממשיך לעשות כי אין לי ברירה אחרת. אני יודעת לעשות רק מתוך אהבה ולא מתוך רצון למכור. אני מאמינה שיש אנשים שכן רוצים דברי טעם ואיכות, דברים שיאתגרו אותם ותיאטרון שידבר בשפה קצת שונה. אני רוצה להאמין שיש עוד אנשים כאלה, לא נגועים, שהצעקנות פסחה עליהם".
אחרי קריירה ארוכת שנים זו בעצם פעם שנייה שאת גם מביימת וגם משחקת
"זה קרה במקביל. עשיתי את 'הגברת הראשונה של הרייך השלישי' לתיאטרונטו האחרון ובמקביל התחלתי לעבוד על ההפקה של וולך. זה היה טירוף. מגדה היתה מפלצת ויונה היתה הנחמה. זו פעם ראשונה שעשיתי את הקפיצה הזו ובגדול ואני חושבת שזה נעשה בהשראת וולך. אני מרגישה שאני גדולה עכשיו ושאני מסוגלת לבלוע נתח שמן ועסיסי, אז אני רוצה לעשות את זה ובחוצפה, כי אני זה מרגישה נכון לביים ולשחק".
חוצפה בגלל היוהרה?
"כן. בגלל המגלומניות שתמיד מאוד התביישתי בה. רק היום אני מרשה לעצמי לומר שיש דברים שאני רוצה לעשות בגדול ולהעיז. אם אני יכולה לעשות את זה טוב, אין סיבה להצטנע".
את רוצה שאנשים שיוצאים מהמופע יאהבו אותה יותר, שיקראו אותה יותר, שיפתח להם התיאבון?
"אני רוצה שזה יפתח להם תיאבון לא רק ליונה, אלא לסוג של עולם רוחני שזרקנו מאחורינו, שזה יזכיר להם את מה שהם אוהבים או שונאים בעצמם ובאחרים. שיתחיל דיאלוג בין קהל לאמנות, דיאלוג שבעצם נפסק. אני לא אומרת שכל מי שיוצא מהמופע צריך לרוץ לספריה ולקרוא את כל שירי יונה וולך או אחרים, אני גם לא רוצה להגיד שיונה וולך היתה משוררת גאונה ומקומה בפנתיאון. אני רוצה שאנשים יחשבו שחסר להם סוג כזה של אירועים, שאין מספיק מזה, שהם רוצים דברים עם עומק ואומץ. נמאס כבר מהפחדנות והחיינדעלך והללכת על בטוח. בשביל ניצחון גדול שכזה צריך עוד ועוד ועוד אחד כזה, וזה מה שאני מתכננת לעשות. עד שיגידו כן, זה חשוב לנו. עד שיום אחד ישימו על פרויקט מסוג זה 100 אלף שקל. עד שיום אחד יגידו: זה חשוב לפחות כמו 'הלהקה'".
- יונה וולך המופע - יום שבת, 9 בספטמבר, 20:30 בתיאטרון תמונע, ת"א
