כך אותרו הורגי חתלתול בסין
האישה בווידאו מחבקת חתלתול. היא מניחה אותו על האדמה, מרימה רגל ונועצת את העקב החד של הנעל היקרה שלה לתוך העין של החיה המבועתת, ומרסקת את ראשה. העבודה הושלמה. היא מחייכת לנקודה לא ידועה במרחק.
תמונות אלה, שהופצו ברשת הסינית, עוררו זעם רב. אך הגולשים לא הסתפקו במחאות והחליטו לאתר את עקבות "רוצחת החתולים", כפי שהוגדרה על ידי פעילים למען בעלי חיים.
איך מאתרים אישה חסרת שם במדינה בת 1.3 מיליארד תושבים, שאל כתב הלוס אנג'לס טיימס?
תוך חמישה ימים, גולשים ברחבי המדינה איתרו את זירת הפשע: פארק בצפון מחוז הילונגז'יאנג. הם גילו את שמה ועיסוקה של האישה – אחות, והצלם מועסק בתחנת רדיו וטלוויזיה מקומיות.
בעקבות הגילוי הגולשים הפיצו את פרטי הזוג באינטרנט, כולל כתובת מגורים, כתובות דואר אלקטרוני, מספרי טלפון, תעודות זהות ופרטים נוספים, על מנת שגולשים אחרים יעמידו אותם למשפט פומבי ברשת.
משפט שדה ברשת
בעקבות תשומת הלב הציבורית למקרה ברשת, אנשי המפלגה הקומוניסטית במחוז פתחו בחקירה רשמית, בעקבותיה האישה והצלם פוטרו מעבודתם וחויבו לפרסם התנצלות פומבית. זאת, על אף כי אין חוק בסין נגד התעללות בבעלי חיים מבויתים ולכן אי אפשר להאשים את הזוג בביצוע פשע.בסין, מדינה עם מערכת משפט מושחתת והתקשורת מוכתבת על ידי השלטונות, יכולת האזרחים להתגונן מפני עוולות אינה רבה, האינטרנט משמש גם כמכשיר לעשיית צדק. במספר מקרים נוספים אזרחים ניצלו את הכח של האינטרנט כדי לשמש כחוקרים ושופטים. על אף שהשלטונות מסננים תכנים "הפוגעים בסדר הציבורי" מפורטלים ומנועי חיפוש, האזרחים הסינים יכולים להתבטא ברשת בחופשיות יחסית, כל עוד אינם מרגיזים את המשטר.
המקרה המפורסם ביותר נוגע למותה הטרגי של האונג ז'ינג, סטודנטית בת 21, שגופתה העירומה נמצאה במעונות ב-2003. משפחתה חשדה כי חברה, ז'יאנג ז'אנוו, אשם באונס וברצח, אך הרשויות העדיפו לקבל את גירסתו ולא פתחו בחקירה.
בשלב זה נכנסו הגולשים לפעולה. הם הקימו אתר לזכרה של ז'ינג, ופתחו במסע לגיוס כספים למען שימור גופתה לצורך חקירה עתידית, כמו גם יזמו עצומה הקוראת לממשלה לחקור את המקרה ולפטר שוטרים מושחתים. עשרות אלפי גולשים נרתמו לפעולה עד שלבסוף, המשטרה פתחה בחקירה ועצרה את ז'יאנג. בחודש יולי האחרון פסק בית המשפט כי ז'יאנג לא אשם, אך הורה לו לשלם להוריה של ז'ינג 75 אלף דולרים בתביעה אזרחית.
סקס ושנגחאי
פעילות נמרצת של גולשים סיניים הביאה לאחרונהלסגירת בלוג של אזרח מערבי (ישראלי, על פי כמה סימנים) באנגלית לאחר שפגע, לטענתם, בנשים הסיניות. בבלוג, בשם Sex and Shanghai (סקס ושנגחאי), הכותב גולל את פרשיותיו המיניות עם נשים בשנגחאי. נוסף על כך, הבלוג כלל הערות פוגעות על הגברים והחברה בסין.
ז'אנג ז'יהיי, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת שנגחאי למדעי החברה, ניצל את הבלוג הסיני שלו לצורך מסע מחאה נגד הבלוג, וקרא לגולשים לאתר את זהות הכותב ולגרשו מהמדינה. בסופו של דבר הכותב חסם את הבלוג לכניסה של משתמשים מורשים בלבד.
גם בישראל
תקדימים של שימוש ברשת כ"משטרה קהילתית" נרשמו גם בישראל. המפורסמים שבהם הוא המקרה של אישה ירושלמית שהוטרדה מינית, צילמה את המטריד והפיצה את התמונה שלו ברשת.
בפרשה אחרת, "מקרה מטפלת השטן", בני זוג הפיצו מכתב בו טענו כי מטפלת שהעסיקו הזניחה את תינוקם. היא הכחישה. המקרה המחיש את הבעייתיות הגדולה של הפיכת הגולשים לחוקרים, שופטים ותליינים.
לפנייה לכתב/ת 
