שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אנמיה: למה זה קורה, איך מאבחנים ומה הטיפול
    אלפי נשים בישראל סובלות מאנמיה, רבים מחולי האולכוס מכירים היטב את התופעה הגורמת לחיוורון, עייפות וקוצר נשימה לאחר כל מאמץ קל. ממה נגרם חוסר הברזל, ומה אפשר לעשות נגד זה

    תאי הדם האדומים אחראים להוביל את החמצן מהריאות, ואת דו תחמוצת הפחמן מתאי הגוף אל הריאות ומשם – החוצה מן הגוף. חסר בכדוריות הדם האדומות או בכמות ההמוגלובין האחראי על הובלת ושחרור החמצן והפחמן הדו חמצני, נקרא אנמיה, והוא גורם לירידה בחימצון רקמות הגוף. התוצאה: פגיעה בתפקוד המערכות.

     

    אנמיה היא משפחה נרחבת עליה נמנים תתי סוגים רבים, כשהשכיח בהם הוא אנמיה בשל חסר ברזל. אנמיה מוגדרת כרמת המוגלובין הנמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר. הפגיעה בתפקוד הגוף מתרחשת רק ברמות נמוכות מאוד של ברזל.

     

    למה זה קורה

    הבעיה הזו שכיחה מאוד אצל נשים בגיל הפוריות, אצל חולי אולכוס הסובלים מכיב מדמם, אצל חולים במחלות כרוניות דוגמת צליאק וקרוהן הלוקים בבעיות ספיגה או דימום מדרכי העיכול , וגם אצל תינוקות הסובלים מבעיות ספיגת ברזל.

     

    אנמיה אצל תינוקות היא תופעה שכיחה הנגרמת בשל חסר תזונתי בברזל. לשם גילוי התופעה והטיפול בה, הונהגו בתחנות טיפות חלב בדיקות המוגלובין לכל התינוקות בגיל 9 חודשים עד שנה.

     

    עד אמצע שנות השמונים קיבלו תינוקות שרמת ההמוגלובין שלהם הייתה מתחת ל-11 גרם לדציליטר תוסף ברזל כטיפול. זאת בעקבות מחקרים שהראו כי ההתפתחות של תינוקות הסובלים מרמות המוגלובין נמוכות, ירודה יותר.

     

    הברזל דרוש למספר תהליכים של מערכת העצבים המרכזית. תוסף ברזל לתזונת התינוק הלוקה בחסר ברזל, משפרת את הישגיו, משפרת את תגובותיהם לסביבה הן מבחינה חברתית והן מבחינה גופנית.

     

    עם ההכרה בחשיבות הברזל להתפתחות הילד, המליץ משרד הבריאות על מתן תוסף ברזל במינון מונע לכל התינוקות, ללא קשר לרמת ההמוגלובין שנמדדה בהם, החל מהחודש הרביעי עד גיל שנה.

     

    מחולשה ועד פגיעה בלב

    אחד הסימנים העיקריים לאנמיה הוא חולשה ועייפות עד כדי עילפון. אנמיה עלולה לגרום גם לנשירת שיער, לשבירת ציפורניים להופעת פצעונים לצד הפה, וגם להחמרת מחלות לב אצל מבוגרים. אנמיה קיצונית גורמת גם לתופעה הנקראת "פיקה", המעוררת יצר לאכילת חול או סיד.

     

    אנמיה איננה מחלה קשה, אך מסמלת נורת אזהרה המחייבת בדיקה של מקור האנמיה ואיתורה. האנמיה פוגעת באיכות החיים, והטיפול בה שעשוי להיות פשוט מאוד, יכול להעלים את התסמינים המציקים במהירות.

     

    ההתחלה מתבצעת בבדיקת דם המכונה גם "אנמיוגרם". הבדיקה ספירת דם ובה נמדדים גם מספר כדוריות הדם האדומות, רמת ההמוגלובין, בדיקת רמות החלבון פריטין המהווה מדד למאגר הברזל בגוף (הטווח התקין: 20-250 בגברים, 10-120 בנשים), ורמות החלבון טרנספרין הנושא את הברזל בנוזל הדם (הטווח התקין: 200-400 מיליגרם לדציליטר).

     

    הרופא עשוי לשלוח גם רמות של ויטמין B12 וחומצה פולית, שחסר בהם עלול להעיד על אנמיה מקרוציטית הגורמת להופעת כדוריות דם גדולות מהרגיל, רמת רטיקולוציטים והפטוגלובין – מרכיבים בדם המהווים מדד להרס דם (המוליזה), קומבס – בדיקה לגילוי נוגדים לכדוריות הדם האדומות הגורמים להרס הדם, ובדיקה לאיתור תת פעילות של בלוטת התריס העלולה גם היא לגרום לאנמיה.

     

    הטיפול באנמיה מתחיל עם בירור הסיבה. אם המדובר בדימום, יישלח המטופל לבדיקות הדמיה לאיתור מקור הדימום, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה
    הבודקות את מערכת העיכול. במקרים בהם מדובר בחסר ברזל ללא מקור דימום ברור, מקבל החולה טיפול בברזל, במקרים קלים בטבליות, ובמקרים קשים בעירוי לתוך הוריד. במקרים של אנמיה חמורה, לרוב כשרמות ההמוגלובין נמוכות מ-7, נדרש אישפוז ועירוי של מנות דם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אנמיה: למה זה קורה, איך מאבחנים ומה הטיפול"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים