כל הכללים לבחירת חוגי העשרה
האמא רוצה שילמד פסנתר, האבא חולם על בן כדורסלן והילד בכלל רוצה להיות אור כחלון. עונת החוגים נפתחה וזה הזמן ללמוד איך בוחרים את החוג הכי מתאים לילד, ממה צריך להיזהר ולמה לשים לב
רגע אחרי שהתחילו הלימודים, ולילדים מתחיל להתעצב סדר יום מאורגן וקבוע, זה הזמן להירשם לחוגי אחר הצהריים. ולא רק בשביל הכיף שלהם. מומחי חינוך ופנאי מדגישים כי החינוך הבלתי פורמאלי, הכולל: ספורט, מוזיקה, אומנות ושאר תחומי העשרה, חשוב להתפתחותו של הילד, לא פחות מהחינוך הפורמאלי. מסתבר כי מושגים וערכים כמו משמעת, ביטחון עצמי, דימוי חיובי, יצירתיות וחשיבה מקורית מוקנים לילדים באופן טבעי ובמסגרת פחות מלחיצה ותחרותית מהכיתה בבית הספר.
החוגים הם גם אמצעי חינוכי ראשון במעלה. ילדים המשתתפים בנבחרות ספורטיביות, במקהלות או בהרכבים מוזיקליים, נחשפים למפגשים חברתיים ותרבותיים עם ילדים שונים מהם (חילונים עם דתיים, ותיקים עם עולים, יהודים עם ערבים). כמו כן החוגים עצמם מקנים חינוך לערכים כמו עבודת צוות, התמודדות עם הצלחה וכשלון, מנהיגות, ציות לכללים וחוקים ועוד.
בחוגים, בשונה מבית הספר, ילד לא מקובל יכול להיות בתפקיד הרכז בכדורסל, וילדה דחוייה חברתית יכולה לקבל את השורה הראשונה בריקוד. ילדים עם בעיות מוטוריקה עדינה או גסה יכולים לקבל מענה בחוגי האומנות השונים, וילדים רגישים ומופנמים יכולים למצוא אינספור אמצעי ביטוי בחוגי התיאטרון, השירה והכתיבה היוצרת.
ניסיון העבר אף מלמד כי מרבית הכישרונות מתגלים בחוגים. היתרון בחוג של גוף ציבורי, כמו מתנ"ס, הוא שעל פי רוב יש לאן לקדם ולפתח את הילדים. ילדים מצטיינים בספורט יכולים להשתלב בנבחרות תחרותיות, רקדנים וזמרים מוכשרים יכולים להגיע לחבורות זמר ולהקות עירוניות. כמו כן החברה למתנ"סים מקיימת במהלך כל השנה אליפויות וטורנירים בתחומים שונים, כך שלילדים יש מסגרות רבות בהן הם יכולים לממש ולהראות את כישוריהם ויכולתם.
ואחרי כל זאת אסור לשכוח שהחוגים הם גם סתם בשביל הכיף וההנאה. אז אחרי ששכנענו שאי אפשר בלי זה, איך בכל זאת בוחרים נכון חוגים לילדים?
1. לא להכריח את הילד. ילד צריך ללכת לחוג אותו הוא בוחר ורוצה. אם האמא חלמה על ילד פסנתרן והילד, אבוי, מסרב, לא כדאי לשלוח אותו בניגוד לרצונו, חבל על העצבים והכסף.
2. רצוי להירשם עם חברים. כדאי שהילד יכיר ילדים נוספים מהחוג. זה לא תנאי הכרחי, אך זה בהחלט יכול להקל ולהנעים כשמכירים מישהו ולא מרגישים זרים. צריך לזכור שחוג, זה לא בית ספר שכל הזמן נפגשים בו ומתראים. במפגש של שעה במהלך פעם-פעמיים בשבוע קשה ליצור חברויות, ולכן היכרות מוקדמת עם אחד או יותר מהמשתתפים, חשובה.
3. שימו לב למקום ולמיקום. חשוב שמפעיל החוגים יהיה מוסד מוכר המצויד בכל הרישיונות והתעודות המאפשרות לקיים פעילות חוגית. החל מביטוחים (במתנ"סים למשל, כל המשתתפים מבוטחים בביטוח צד ג'), אישורי תברואה וביטחון וכמובן תעודות הסמכה של המדריכים (במתנ"סים – למדריכים יש תעודות הוראה בכל תחום).
גם המיקום חשוב. אין טעם לנסוע חצי שעה לצד השני של העיר בשביל חוג שמתקיים 50 דקות. לא מדובר בלימודים אקדמיים וכדאי לשמור על פרופורציות נכונות. מיקום החוג צריך להיות במרחק סביר מהבית, כך שלא נרגיש
"משועבדים" ונבלה את שעות אחר הצהריים בהסעות הלוך וחזור.
4. מקצועיות המדריכים. כבר ציינו שחוגים זה לא אוניברסיטה, אבל הם גם לא מוסד שמרטפות. המדריכים חייבים להיות בעלי תעודת הוראה רלוונטית לתחום מקצועם. הכיתות צריכות להיות מצוידות באביזרים המתאימים, וגודל הקבוצה, במיוחד בחוגי ספורט, צריך להיות עד 15 ילדים (בחוגים מסוימים כמו אומנות ותקשורת ניתן לקיים קבוצות גדולות יותר, בתנאי שהחדר מרווח ומתאים).
5. כמה פעמים בשבוע? למרות שאין עוררין על חשיבותם של החוגים, גם כאן אסור להגזים. ילדים צריכים גם זמן פנוי לעצמם, בלי שיעורים, בלי חוגים ובלי מחויבויות אחרות. לכן, עד פעמיים-שלוש בשבוע, זה בהחלט מספיק. מכיוון שמרבית חוגי הספורט מתקיימים פעמיים בשבוע, ניתן להירשם לעוד חוג אחד המתקיים פעם בשבוע, וזהו.
6. מה הטרנדים. מפעילים פרטיים נוטים לא פעם לשווק לתקשורת טרנדים בתחומי הפנאי במטרה לקדם את עצמם. המציאות קצת שונה. נכון שיש אזורים גיאוגרפים בישראל שבהם יש כמה תינוקות בני יומם שלומדים לשחות, ונכון שיש שפים שמתמחים בבישול גורמה לבני חמש. אבל כמה הורים בישראל מסוגלים לשלם 800 שקל ל 5-6 מפגשים? הנתונים מלמדים שמרבית הילדים (למעלה מ- 80%) משתתפים בחוגים הקלאסיים: משחקי כדור (בעיקר כדורגל וכדורסל), אומנויות לחימה (ג'ודו, טקוואנדו, קפואירה), ריקוד (בלט קלאסי, מודרני, ג'אז), התעמלות (קרקע ומכשירים), חוגי נגינה וכו'.
היתרון בבחירה של חוגים קלסיים הוא שיש לאן להתפתח ולהתקדם מבחינה מקצועית ולאורך שנים.
7. מתי להתחיל? אין דין חוג אומנות כחוג ספורט, ולכל תחום יש את הגיל שבו מתאים להתחיל. ובכל זאת, כיוון שמרבית החוגים דורשים התמדה ורצינות, לא רצוי להעמיס על ילדים צעירים מאוד התחיבות שלא יוכלו לעמוד בה. לפני כל תחום עניין שדורש רצינות והתחייבות, יש מעין "טרום תחום".
זאת אומרת, חוגי ספורט מתחילים בדרך כלל רק מגיל בית הספר היסודי, אבל אפשר לטעום תחומים רבים בחוגים כללים יותר שנקראים "הספורטאי הצעיר" או "הכנה ל.." (שחייה, כדורגל, ריקוד). יש גם חוגי "טרום כלי נגינה" לילדים צעירים שרוצים לנגן (עם כלי נגינה קטנים יותר), וכך גם "בייבי בלט", "תנועה לגיל הרך", "תיאטרון- סיפור" ושאר שמות לכל מה שמקדים את החוגים לבני השש-שבע ומעלה, שכבר נותנים לא רק חוויה של כיף אלא גם עובדים על רצינות ומשמעת.
8. כמה עולה? ההנחה שככל שמשלמים יותר - מקבלים יותר, לא כל כך תופסת כשמדובר בחוגים. כיום, כשכל המדריכים מחוייבים בתעודות הוראה ובניסיון מקצועי, מה שמשנה את רמת המחירים זה לא איכות החוג אלא היוקרה וה"שם" של המקום (או המדריך). האם המקום פרטי או ציבורי וכדומה.
עוד נושא חשוב בעניין המחיר הוא הסבסוד וההנחות, המתנ"סים, כגופים ציבוריים, מחוייבים בהנחות לאוכלוסיות חלשות כמו ילדי מובטלים, ילדי עולים, ילדים ממשפחות חד-הוריות וכיו"ב. ולכן כל מי שחושב שהוא זכאי להנחה, יכול להגיש, בכל מתנ"ס, בקשה ל"ועדת הנחות".
9. שיעורי ניסיון. חודש ספטמבר הוא הזמן שבו מתקיים הרישום לחוגים ובמתנ"סים מאפשרים לילדים להתנסות פעם-פעמיים בחוגים ללא תשלום. חשוב וכדאי לנצל את התקופה הזו על מנת להתרשם מהחוג, בטרם משלמים ומתחייבים כספית. ואגב התחייבות, לא לשלם אף פעם את כל הכסף מראש לשנה שלמה. במיוחד לא במקומות פרטיים ולא מוכרים. התשלום צריך להיות חודשי עם אפשרות לביטול תוך זמן סביר. בכל הוראת קבע כדאי לקרוא את האותיות הקטנות המסבירות את תנאי התשלום והביטול.
- ורד ליון-ירושלמי היא דוברת החברה למתנ"סים
לפנייה לכתב/ת 
